עיריה "דתית" או עיריה שיש בה "רוב דתי", היא גרועה יותר מעיריה המורכבת מרוב לא-דתי. הלכה זו נקבעה בבית-מדרשם של "
נטורי-קרתא"
בירושלים.
בבטאונם - "
החומה" - פורסם מאמר בחתימת "איש מבית לוי", ובו נאמר בין השאר:
לוא יצויר, שיקוים באיזה מקום שהוא בארצנו הקדושה עיריה "דתית", או רוב "דתי" חס וחלילה, הסכנה חריפה וגדולה הרבה. מכמה טעמים. עירייה כזו בוודאי תרצה לחוקק חוקים "לשמירת התורה", כגון "חוקי עזר", המחייבים סגירת החנויות
בשבתות למחצה, לשליש ולרביע וגם לכל יום השבת. ה "נטורים" רואים בחקיקת חוקים אלה החלפת חוקי התורה ממעמד הנבחר
בהר-סיני לחוק של בני-תמותה. פירוש הדבר, שחוקי התורה אינם מחייבים רח"ל, אבל חוקי השבת שמחוקקות העיריות כן מחייבים. בכך יש סכנה חמורה מאוד לתורת ישראל.
זאת ועוד:
אין עיריה, או מועצה מקומית בארץ, גם מן הדתיות ביותר, שאינה חוגגת את "חג הציונים". גם
הדתיים והעיריות הדתיות מקיימים את כל החגיגות ושמחים על שבר בת-עמי, על עקירת התורה"
וכו'.
הערות: קרבתו של נח זבולוני לחוגי נטורי קרתא, האזכור התכוף של "החומה" בכתבותיו, תוכן הכתבה והסגנון מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה כנראה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By