פיזור מועדי ישראל בתאריכים שונים בעדות
השומרונים והקראים "פסח" השנה על
פסח ושבועות. חג הפסח נחוג השנה אצל השומרונים (שלוח השנה שלהם שונה מעט) ואצל היהודים באותו יום עצמו, ולפי שערב החג הזדהה עם כניסת
השבת, הקדימו השומרונים את
זבח הפסח בצהרי יום שישי, לבל יפגום הזבח בקדושת השבת.
והנה
חג השבועות,
שבספר ויקרא כ"ג, ט"ו, נצטווינו לחוג אותו שבע שבתות תמימות "ממחרת השבת", מועדו שנוי במחלוקת בין היהודים הרבניים והקראים. חז"ל אמרו, ש "ממחרת השבת" פירושו ממחרת יום השביתה ממלאכה, שהוא יום טוב ראשון של פסח, ואילו חכמי הקראים טענו, שכוונת ביטוי זה היא ממחרת יום השבת החל בתוך שבעת ימי הפסח, לפיכך, חל חג השבועות של
היהדות הרבנית תמיד ביום ו' סיוון, אך לא תמיד באותו יום בשבוע, בעוד ששבועות של הקראים חל תמיד ביום ראשון בשבוע, אולם לא באותו תאריך ...
השנה, שיום טוב ראשון של פסח חל ביום השבת, התמזגו שני פירושי "מחרת השבת", וכל ישראל יחוגו השנה את חג השבועות באותו יום עצמו.
הערות: נח זבולוני הירבה לכתוב על חגי השומרונים והקראים, בעיקר לאור העובדה שקיבל באופן קבוע את הירחון "א.ב.". עובדה זו, הציטוט של דברי חז"ל והסגנון מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה כנראה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By