לוח השנה תשל"ד, שיצא לאור זה עתה
ברומניה, מטעם הפדרציה של הקהילות היהודיות בראשותו של הרב
רוזן, הוא במקרים רבים, "ספר הקודש" היחיד המצוי בביתם של 80 אלף היהודים ברומניה. לכן, אין זה לוח שיגרתי, המציין חגים ומועדים בלבד, כי אם מדריך,
אנציקלופדיה, ספר
תפילה וקובץ ספרותי בעת ובעונה אחת.
יש בלוח פרטים כיצד עורכים נשואין
דתיים ומעמידים חופה: מה לעשות כדי להביא
לקבורה דתית יהודי שנפטר בקהילה זעירה; היכן למצוא ברחבי רומניה מסעדה כשרה; מה לעשות ב "יארצייט" - יום שנה לקרוב נפטר? אם יהודי נקרא לתורה או רוצה להגיד "
קדיש", ימצא בלוח נוסח תפילות אלו, באותיות לאטיניות. זו הקלה לרבים המבקשים לקיים את מינהג אמירת "קדיש", "
יזכור", או ברכה, אבל שוב אינם יודעים צורת אות עברית.
מהסקירה על החיים הקהילתיים הנכללת בלוח, אנו למדים, כי ברחבי רומניה קיימות עדיין 68 קהילות ועוד 27 מקומות עם 153
בתי כנסת. 61 בתי-כנסת פתוחים יום יום, ואילו 92 - רק בחגים. הלוח חושף חיי קהילה במדינה סוציאליסטית מזרח-אירופית, אשר בציפורניה נאבקת על קיומה היהודי. זהו לוח של
יהדות, אשר גם בשקיעתה מוסיפה לשמור על "הגחלת היהודית".
דפים בנושא:
הערות: נח זבולוני הירבה לכתוב על לוחות שנה בארצות הקומוניסטיות, עובדה זו, תוכן הכתבה וסגנונה ובפרט הכתבה המקוצרת שפורסמה יום קודם לכן על אותו הלוח:
לוח-שנה יהודי ברומניה, מביאים למסקנה שהיא נכתבה כנראה על ידו. בנוסף כתבה שנכתבה על ידו לעיתון מעריב 3 שנים מאוחר יותר:
"גילויים" בלוח היהודי המדברת שוב על לוח שנה
ברומניה והכוללת אלמנטים דומים מחזקת הנחה זו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By