הכינוס הארצי ה-22 לתורה שבעל-פה, המקודש לנושא "בעיות הלכה בבתי הדין הרבניים", ננעל אתמול
בירושלים לאחר שלושה ימי דיונים בהשתתפות גדולי
הרבנים וטובי החוקרים מכל מקצועות
היהדות.
בהרצאתו על מעמדם וסמכותם של
בתי הדין הרבניים על פי ההלכה, אמר הרב שמחה מירון, מנהל בתי-הדין הרבניים
במשרד הדתות, כי לבית-הדין הרבני הממלכתי בישראל שני יתרונות מבחינת ההלכה על בתי-הדין הרבניים האחרים בארץ ובתפוצות: זהו בית-דין קבוע, שנבחר על דעת רוב האוכלוסיה היהודית בארץ, וכתוצאה מכך יש לו על-פי ההלכה סמכות לחייב את הצדדים להתדיין בפניו ואין סמכותו עליהם תלויה בהסכמתם. יש לו סמכות לאכוף את פסקי-הדין שלו באמצעות ההוצאה לפועל וגורמים ממלכתיים אחרים. מה שאין לשום בית-דין רבני אחר בישראל וברוב ארצות העולם.
ואף-על-פי שמעמדו המיוחד של בית-הדין הרבני מוגבל רק לעניינים שהוא מוסמך לדון בהם על-פי החוק, הרי הוא יכול לאכוף את סמכותו גם בעניינים שאין לו בהם סמכות אכיפה ישירה. במקרים כאלה הוא מוסמך לחייב את הצדדים לחתום שטר בוררים וכדומה. ופסקי-הדין שלו ניתנים לאכיפה.
הערות: נח זבולוני הירבה לכתוב על
הכנסים לתורה שבעל פה, בפרט לאור הכרותו עם רוב המשתתפים ועם המוסד המארח את הכנס:
מוסד הרב קוק לכן סביר שגם כתבה זו נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By