זאב שלייפר

זאב (וועהלוויל) שלייפר נולד בירושלים בשנת תרס"ח (1908) ונפטר ביום שבת ט' סיון תש"מ. בן 72 היה במותו.

היה נצר למשפחה ירושלמית ותיקה שיש בה מזיגה של תורה ועבודה. מצד אמו היה דור ששי בירושלים, משפחת אביו גם היא מוותיקות העיר. אבי-סבו ר' אברהם לייב שו"ב לבית שלייפר. עלה לירושלים בשנת 1842 מלמברג, שם כיהן כראש השוחטים ובארץ שימש כשו"ב [שוחט ובודק - א.ז.] בירושלים ובחברון. סבו ר' דוב שלייפר היה מחלוצי הכורכים בירושלים, אביו, ר' אליהו לייב שלייפר, היה צורף ומוסיקאי - חובב.

זאב הלך בדרכי האבות שלו ועסק במלאכה, אך יחד עם זה קבע עתים לתורה. במקצועו היה טייח שהדריך, לימוד והקים דור של טייחים בירושלים. היה ידוע בטיב עבודתו. מוותיקי היציבים ב "סולל בונה" היה, נאמן ומסור לתנועת העבודה.

עוד בהיותו פועל נהג ללמוד דף גמרא ששמע מפיו של הרב יצחק אוורבוך ז"ל ורמב"ם שלימד הרב אברהם אדלר (נשר) ז"ל. כמו כן השתתף באופן קבוע בחוגים שונים ללימודי תורה ויהדות. משיצא לגימלאות הצטרף לישיבת הפנסיונרים "תושיה" והיה מחבריה הפעילים ביותר. אהב חזנות ומוסיקה.

הניח אשה, פנינה תבל"א, בן - ד"ר אליהו שלייפר, מוסיקולוג מרצה באוניברסיטת תל-אביב, ושלוש בנות: עדינה מרקס, הממונה על כח אדם אקדמי בבי"ח "הדסה", נעמי שלייפר, מרכזת החינוך המיוחד בעיריית ירושלים, ויהודית אבניר, אמנית בסריגה.