יובל כפול שהוחג בוארשה העלה זכר "הממלכה היהודית" שנתחסלה

וארשה היהודית שאיננה עוד, היתה מפורסמת גם במוסדות הצדקה ובבתי החולים שקיימה. הקהילה היהודית כאן היתה מעין "ממלכה יהודית" בזעיר אנפין והיא אף שנשאה בעול מוסדות אלה.

אולם אותם היהודים שנשארו או באו לורשה וחיים בה עתה, משתדלים להמשיך במסורת קודמיהם. בימים אלה חנכו בורשה בית חדש ל- "מושב זקנים" היכול לאכסן כ-100 זקנים וזקנות. ראוי לציין כי 69 זקנים הגיעו מלודז' לורשה להשתכן בבית החדש שהוקם עבור זקני העיר.

יובל לבי"ח

בימים אלה חגגו בורשה את יובלו ה-85 של בית החולים היהודי לילדים שנוסד על-ידי התורמים ברסון ובאומאן. בית חולים זה הוקם לפני 85 שנה ברחוב שליסקה בורשה ודרכו עברו עשרות אלפי יהודים דלי אמצעים. בראש המוסד הרפואי הזה עמדו במשך שנות קיומו מטובי רופאיה של ורשה. ונזכיר אחדים מהם ששמם הלך לפניהם בכל רחבי המדינה כמו פרופ' שטיין, פרופ' ד"ר פלאטאו, ד"ר זלברג, ד"ר פ. זקס, ד"ר קראמציק ואחרים.

החל משנת 1930 עמדה בראש המוסד הזה רופאת הילדים הידועה הגב' אנה בראודה-הלרץ בית-החולים עשה רבות למען הילדים בתקופת הכיבוש הנאצי. רבים נעזרו על-ידו ורבים ניצלו בזכותו מידי הקלגסים הגרמנים. התמותה בגיטו ורשה היתה גדולה ביותר. התזונה היתה ירודה אך גם באותם ימים שחורים לא הפסיק המוסד הרפואי את פעילותו הרפואית והציל נפשות רבות ממוות.

בסכנת נפשות ובמסירות יוצאת מן הכלל עשו הרופאים, האחיות ויתר עובדי בית-החולים את הלילות כימים למען הצלת הזולת. והם הצליחו לרפא אלפי ילדים יהודים שחלו במחלות מדבקות.

הרופאה נשארה

אולם רוב הילדים, מספר רופאים ואחיות ויתר עובדי בית החולים, מצאו את מנוחתם בכבשני הגאזים של טרבלינקה יחד עם כל יהודי ורשה. אלה שהצליחו להימלט הסתתרו בבונקרים וד"ר יונה בראודה-הלר שלה ניתנה האפשרות לעבור ל- "צד הארי" בחרה להשאר יחד עם "ילדיה" החולים בגיטו ורשה. בית חולים זה שימש גם כמקום מרכזי למורדים הפולנים נגד הנאצים והוא נהרס ע"י הפצצה גרמנית.

עם שחרורה של ורשה מעול הגרמנים הוקם בנין בית החולים מחדש והוא שימש כמקום מרכזי ליהודי פולין ששבו לורשה. בשנת 1953, החליט משרד הבריאות הפולני להקים בבית זה - בית חולים לילדים החולים במחלות מדבקות. והנה חגג יובל כפול: 85 שנה להיווסדו ו-10 שנות קיומו המחודש בפולין העממית.

באותה עצרת השתתפו נציגי משרד הבריאות ועירית ורשה. וכן הרופאים האחיות ויתר העובדים שנשארו בחיים ושרתו את המוסד במשך שנות קיומו. באו הפרופ' ברוקמן, פרופ' מרגוליס, ד"ר אירנה שויגר, ד"ר קוכנסקה, הגב' ליובה בלום-ביליצקה, שולמית קרוין, זופיה סקשבסקה (כיום שחקנית בתיאטרון היהודי המלכותי בורשה), סבינה שוינדליצקה.

סגן ראש עירית ורשה מר י. וולטציק הסיר את הלוט מאנדרטה שהוקמה לזכר הילדים, הרופאים והאחיות שנפלו בידי הנאצים וכולם כבדו את זכרם.
מנהל המוסד, ד"ר גלוסקין, עלה זכרונות מימים עברו והפרופ' ברוקמן ומרגליוס וליובה ביליצ'קה ספרו על עבודתם בבית חולים זה בתקופת הכיבוש הנאצי.