העיר הרוסית על שמו של יעקב סברדלוב חוגגת 240 שנה לקיומה

אי-שם בהרי אוראל הרחוקים שוכנת עיר רוסית גדולה, בת קרוב למיליון תושבים, הנקראת על שמו של מהפכן יהודי - יעקב סברדלוב. זוהי סברדלובסק, עיר התעשיה והמכרות, המרכז המדעי החשוב ביותר שבמזרח רוסיה הסובייטית, צומת הדרכים הגדול בין רוסיה האירופית לאסיאתית. ועיר זו מציינת השנה את שנת קיומה ה-240.

לא תמיד נשאה עיר זו את שמו של הקומוניסט היהודי. בימי שלטונם של הצארים נקראה העיר יקטרינוגראד, על שמה של הצארית יקטרינה הגדולה. בעיר זו, נחרץ גורלו של אחרון הצארים הרוסיים, כאשר הוועד הפועל הקומוניסטי של מחוז אוראל התכנס בה והוציא פסק-דין מוות על ניקולאי השני.

עם כינון המשטר הקומוניסטי, ולאחר שפסק הדין שהוצא ביקטרינוגראד שבמזרח הוצא לפועל בפטרוגראד שעל חוף הים הבלטי במערב, הוחלף השם הצארי של בירת אוראל בשם יהודי. ספק רב אם מארגני האירועים החגיגיים לציון שנת ה-240 של סברדלובסק הזכירו את יהדותו של האיש שעל שמו נקראת העיר. היה זה יותר מדי לדרוש זאת מרוסיה של חרושצ'וב בה מוזכרים שמות יהודיים על פי רוב רק בקשר לעבירות כלכליות.

רחובות בעלי שמות יהודיים

פרט לשמו של יעקב סברדלוב נשתמרו בעיר עוד מספר עקבות של קומוניסטים יהודיים שהקריבו את חייהם למען הנפת הדגל האדום מעל רוסיה רחבת הידיים ואשר ברוב תמימותם קיוו שהמהפכה הבולשביסטית תפתור את בעייתם הלאומית. ששה מרחובותיה המרכזיים של סברדלובסק נושאים שמות יהודיים.

הרחוב הראשי נקרא אף הוא על שמו של יעקב סברדלוב. רחוב אחר נושא את שמו של לייב וינר, הקומוניסט היהודי שנהרג בקרב עם חיילים "לבנים" בהרי אוראל; רחוב על שם רוזה זמליצקה שהייתה פעילה יחד עם יעקב סברדלוב במחתרת הקומוניסטית ביקטרינובורג דאז; רחוב על שם הקומוניסט היהודי זלמן ליבקוב שנהרג בעת טיהור העיר מגייסותיו של הגנרל הלבן קולצ'אק ושני רחובות על שמם של מהפכנים יהודיים פחות ידועים - שמואל צוילינג ויעק בשיינקין.

16 אלף יהודים

מלבד חצי תריסר השלטים הדוממים עליהם הונצחו שמותיהם של קומוניסטים יהודיים, מתגוררים בסברדלובסק כ-16 אלף יהודים חיים. כך קובעת הסטטיסטיקה הרשמית משנת 1959.

רוב יהודי סברדלובסק הגיעו למחוז אוראל עם זרם הפליטים היהודיים מפולין שברחו מזרחה אחר פרוץ המלחמה בין גרמניה הנאצית לרוסיה הסובייטית ביולי 1941.

בחלקם עזבו יהודים אלה את העיר לאחר שניתנה להם הזכות לעשות זאת עם תום המלחמה במסגרת הרפאטריאציה של אזרחי פולין. אך רבים אחרים השתהו זמן רב מדי במקום ואיבדו זכות זו. היום גם כאלה שנקלטו בעבודה במפעלי התעשיה והמדע שבעיר וויתרו על זכותם לשוב לארץ מוצאם. לא מן הנמנע שהשלטונות הסובייטיים עכבו גם בכוונה את צאתם של אי-אלה מהפליטים היהודיים מתחום העיר היות והיו ביניהם מהנדסים וטכנאים מוכשרים שעל שרותם לא רצו לוותר.

בין אם נשארו מרצונם הטוב או לאו - תרמו יהודים יוצאי פולין רבות לפיתוח התעשייתי של סברדלובסק. מספר היהודים התופסים עמדות חשובות במפעלים התעשייתיים והמעבדות המדעיות שבעיר עולה בהרבה על היחס המספרי שבין הישוב היהודי במקום והאוכלוסיה הכללית.

על כל מעיד גם האחוז הגבוה של יהודים בין מקבלי אותות הצטיינות. בין מקבלי פרס לנין לשנת 1963 בלבד אנו מוצאים חמישה יהודים מאוראל: ביסטריצקי, בלבינה, לב, רזוין וציבולין. בשנים הקודמות הוזכרו שמותיהם של המהנדסים, תושבי סברדלובסק, חיים אהרונוביץ-וינקור, אברהם קגן, מנהל בית החרושת הענק לייצור צנורות פלדה, ויעקב פרידמן בין מקבלי אותו הצטיינות הגבוהים.