בזיון התורה לצורך בחירות

"הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל".

אנשי הפועל המזרחי בירושלים קיימו את מאמר חז"ל הנ"ל בעת שיצאו במוצאי שמחת התורה ברחובות ירושלים להקפות עם ספרי תורה וחברי "בני עקיבא" (ע"ש רבי עקיבא) בחורים ובחורות די מבוגרים רקדו דבוקים וחבוקים מסביב לספרי התורה שהוציאו אותם מהיכל ה' לצרכי הבחירות לעירית ירושלים.

מי שלא ראה את המחזה הזה - לא ראה תעמולת בחירות כ"כ גסה. הרבנות הראשית והרבנים הראשיים שהדבר נעשה בהסכמתם (במודעות היה כתוב: בנוכחות הרבנים הראשיים) מילאו את פיהם מים ושותקים.

האם מותר להשתמש בתורה לצורך תעמולת בחירות ?

אין צורך להיות דווקא איש "נטורי קרתא" בכדי להגיב על המעשה המחפיר הזה. האם עד כדי כך ירדה פלאים היהדות הנקראת היהדות "הדתית" ? אפשר היה הכל להאמין על אנשי "הכיפה האדומה" ^{[ * ]} שיעשו לצורך בחירות זיופים, פחים מלאים עם ווים ^{[ ** ]} , וכדומה - אבל להוציא ספרי תורה מהיכל ה' כשריקודים של "בחורים ובתולות" מסביבם ?

עד כדי כך ?


[תגובת המזכיר הכללי של הפועל המזרחי בירושלים שהופיעה ב "מכתבים אל העורך" ב- 17/10/1950.]

על ה "הקפות" בירושלים

אנו מסתמכים על קטע שפירסם רנ"ז בעתונכם מיום ראשון כ"ז תשרי תשי"א. (8.10.50) במדור "על ימין ועל שמאל" בדבר הקפות עם שנערכו על ידנו במוצאי שמחת תורה ומעירים:

מבלי להגיב על עצם גישתכם להקפות-עם שציבור הפועלים הדתי ערך לכבודה של תורה, אנו רוצים לקבוע כעובדה שבהקפות ובריקודים לא השתתפו כל עיקר בנות או חברות לא צעירות ולא מבוגרות, ותוכיח כתבה שהופיעה ב "ג'רוזלם פוסט" למחרת ההקפות, בה כותבת סופרת העתון, שהיתה נוכחת בהקפות, ש "לחברות נאסר באופן חמור להשתתף ברקודים" ...

אמנם, יתכן שרנ"ז ראה באיזה מקום "בחורות ובחורים די מבוגרים רוקדים דבוקים וחבוקים", אך אין לזה כל שייכות להקפות שנערכו על ידנו בנוכחותם של כב' הרבנים הראשיים ורוב רבני ירושלים. ואפשר שעינו הטעתו לראות דברים שאולי רצה לראותם.

בכבוד רב
שמעון הכהן
מזכיר כללי של הפועל המזרחי בירושלים.