החרדים הקיצונים
בירושלים, הממשיכים להחרים את
בנק לאומי בגלל החפירות בהרחבת מלון "גני-חמת"
בטבריה, מרחיבים את החרם – חרף ההסכם שהושג בין הבנק
והרבנות הראשית – גם על כסף ישראלי ותמורתו ידפיסו שטרי כסף משלהם.
בין המחרימים,
הרב אליעזר מנחם שך, ראש ישיבת פוניבז,' שהיה בין החותמים על החרם יחד עם
האדמו"ר מגור ורבנים אחרים. הרב שך סירב להיענות לבקשת ח"כ לשעבר
שלמה לורנץ שהרב יבטל את החרם, גם לא אבה לקבל את רבה של
נתניה ישראל מאיר לאו, שביקש להסביר לו את המניעים שהביאו לחתימת ההסכם.
לאור כל זה פרסמו החרדים הקיצונים "גילוי-דעת" תחת הכותרת "לא תשים דמים בביתך!" ובו הם שואלים, מי התיר להשתמש בכסף ציוני שעל השטרות שלו מתנוססות תמונות וציורים של ציונים מציונים שונים? לפי דעתם, התמונות של הציונים על שטרות הכסף יש בהן משום
עבודה זרה ח"ו, ומשום כך הם קוראים לציבור החרדי ולכל הברכיים אשר לא כרעו לבנק לאומי,
להטיל חרם גמור על הכסף הציוני ואיסור כללי על משא-ומתן בשטרות ובמטבעות של הציונים.
לשאלה מה נאכל? הלא אוכל בכסף נקנה? החליטו החרדים להדפיס שטרות כסף משלהם, נקיים מכל חשש ופקפוק, ואת הכסף הציוני הטמא ימירו בכסף החדש שלהם, שיופיע בקרוב בלי רבית ובלי שום עמלה.
הבדיחה הפכה ל "ידיעה"
תגובה שהופיעה בתאריך 20.5.1985 במדור
מכתבים למערכת בליל
פורים השנה הדבקנו (אנחנו יהודים לא חרדים) "גילוי-דעת"
במאה שערים ובו קראנו ל "חרם חמור על כסף ציוני". הכרוז היה אמנם בנוסח אותנטי של מאה שערים, אבל התוכן שיקף מעל לכל ספק את מטרתו האמיתית - סאטירה לפורים. בכל-זאת הופיעה ב "
דבר" (12.3.85) כתבה מאת נח זבולוני, תחת הכותרת "החרדים הקיצוניים
בירושלים מחרימים גם הכסף הישראלי" ובה קישר זבולוני את ה "חרם" בחרם נגד
בנק לאומי, בצורה שיכולה לעורר רק לעג כלפי הציבור החרדי.
כל מי שמבין בלשון חז"ל היה יכול להבחין שהכרוז אינו רציני. לדוגמא, בתשובה על השאלה "מה נאכל הלא אוכל בכסף נשבר ?" כתבנו "הנה חז"ל הקדימו רפואה למכה באמרם מעות אינן קונות והתירו לנו דרכים להחיות את נפשנו עוללינו וטפנו בקייני חליפין אגב ושכיב מרע ... ואוהב מתנות יחיה". מי שאינו מבין משמעות הדברים האלה, כדאי לו לא להתערב בכלל. מן הראוי להסיק מכל הסיפור, שבמידה מסויימת התדמית השלילית של הציבור החרדי, הקיימת בחוגים מסויימים, נגרמה מחוסר הבנה מצד משמיצים למיניהם ולא באשמת החרדים עצמם.
במלאת עוד שנה לעצמאות מדינתנו אנו
תפילה, שהשאיפה המשותפת של כל עם ישראל לגאולה אמיתי תוביל להבנה הדדית ולאיחוד העם.
ד"ר משה קופל
ירושלים דפים בנושא:
הערות: יתכן כי נח זבולוני כשל כאן, אך לדעתי גם ד"ר משה קופל, כשל בהאשימו את רנ"ז בהשמצה, בלעג ובחוסר הבנה של הציבור החרדי, נהפוך הוא!
ולמען האמת ... אחרי רעיונות כמו
אוטונומיה חרדית, דרכונים של
נטורי קרתא ודומיהם, רעיון של הטלת חרם על כסף ציוני אינו נראה כה הזוי.
את המקרה מתאר גם זאב גלילי באתרו:
הגיון בשיגעון בכתבה "פשקווילים רציניים ומצחיקים פשקווילים מדומים ומגוחכים" המופיעה בקישור הבא:
http://www.zeevgalili.com/?p=5986 וגם באתר "בשבע" בכתבה "מדברים מהקירות" מאת עדי גרסיאל:
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/4853 חיים באר כתב במדור "ריקושטים" בשבועון "דבר השבוע" בתאריך 06/09/1985, כתבה המספרת על המקרה תחת הכותרת "אין דור שאין בו ליצנין" ובו הוא מתייחס גם למכתבו של ד"ר משה קופל. ועל כך כתב לו נח זבולוני מכתב זועם:
מכתב מנח זבולוני לחיים באר - ערב ראש השנה תשמ"ו
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By