קתדרה לאידיש במוסקווה

השנה הוקמה במוסקווה קתדרה בשפת אידיש להכשרת עורכים, עיתונאים מבקרים ספרותיים, מתרגמים ומחזאים יהודיים. כך נמסר ע"י הירחון היהודי סאוועטיש היימלנד, הירחון היהודי היוצא במוסקווה בעריכת ורגליס. הקתדרה הוקמה ליד המכון הספרותי על-שם גורקי במוסקווה, והלימודים יתקיימו על טהרת השפה האידית.

המכון הספרותי על-שם מקסים גורקי משמש להכשרת סופרים, עתונאים ומבקרים. בין בוגרי המכון סופרים רוסיים ידועי-שם, ומשתלמים בו סופרים ועתונאים חברי אגודת הסופרים בברית-המועצות.

כמחווה יוצאת-דופן לסופרים ועתונאים יהודיים החליטה מזכירות המכון, כי במחלקה היהודית יתקבלו תלמידים גם אם הם אינם חברים באגודת העתונאים וגם אם יצירותיהם לא פורסמו. הם יתקבלו לפי המלצת מערכת "סאוועטיש היימלאנד".

אגודת הסופרים הסובייטים נושאת בעול ההוצאות של המשתלמים במכון. כל סטודנט מקבל 150 רובל בחודש, ואלה הבאים מחוץ לעיר מקבלים חדר-מגורים.
בתכנית הלימודים בקתדרה היהודית השנה כלולים מנדלי, שלום-עליכם, פרץ והסופרים היהודים הסובייטים.
עם צוות המרצים נמנים הסופרת רבקה רובין - שתעסוק בביקורת הספרות, חסקל זייען - לשון אידיש, ד"ר אוראן גורלניק - הקשר בין הספרות הרוסית והאידית; מויני שולמן ושמואל גורדון - תולדות הספרות היהודית הסובייטית.

התלמידים במחלקה היהודית ישתתפו בכל הקורסים הכלליים של המכון והם ייחשבו כתלמידים מן המניין לכל דבר. בכל סמסטר יתקיימו בחינות ממשלתיות ובחינות גמר.

פרס סמוליאר

ארגון ג'וינט בארה"ב הקים קרן בשם "פרס סמוליאר". הפרס בסך 1000 דולר, יוענק לסטודנט יהודי בעולם על מאמר או סיפור על נושא יהודי בפרסם בעתונות או בכתב-עת ב- 1981.

קרן "פרס סומליאר" נוסד ב- 1980, לציון 60 שנות פעולתו של העתונאי הנודע בוריס סמוליאר, לשעבר מנהל ועורך ראשי של סוכנות הידיעות היהודית סט"א וחבר הדירקטוריון של הג'וינט.

קריקטוריה שטרייכרית בפולין

הקריקטורה האנטישמית-השטרייכרית, שכמו לקוחה מה- "שטרימר" (ראה תמונה) ושנותנת חיזוק לאלה הטוענים כי לא היו מעולם תאי גאזים ולא היתה שואה והכל בדותה של היהודים, מופצת בריש-גלי בערי פולין. נאמר בה: "הייתי שש פעמים בתאי הגאזים! לא ... שמונה פעמים! לא .... עשר פעמים! לא כי כמוני גרים חמישה מיליון תשע-מאות תשעים-ותשעה אלף תשע-מאות תשעים ותשעה קורבנות הגאזים בניו-יורק! "

ואם לא די בזה שקאריקאטורה גזענית-אנטישמית כזו מופצת בריש-גלי בחוצות ערי פולין, הכי האנטישמים מפיצים אותה בפולין גם במקומות שבהם היו מחנות-המוות הגרמניים.
קבוצת ילדים פולנים, שערכה ביקור במחנה המוות ובתאי הגזים בטרבלינקה, שניספו בהם כשמונה-מאות אלף איש, מצאה מתחת לאנדרטה שהוקמה לזכר חללי המחנה חבילות של קריקטורות אלו. האנטישמים רצו, כנראה, שהללו יגיעו לידי המבקרים במחנה, מפולין ומחוץ לה.

הילדים הביא את החבילות למערכת השבועון היהודי "פאלקס-שטימע", המופיע בווארשה, וזו פרסמה את הקריקטורה בעמודים שבשפה הפולנית של השבועון, בצירוף הערה: "פירושים מיותרים".

הרב כהנא נעצר בטורונטו

הרב מאיר כהנא מנהיג "כך" נעצר בטורונטו בעוון כניסה בלתי חוקית לקנדה.

בשבוע שעבר, בעת נאומו בבית-הכנסת בטורונטו לפני כ- 300 איש. נעצר כהנא והואשם בכניסה "בלתי חוקית" לקנדה.
הוא שהה לילה בבית-המעצר ואחר-כך נחקר על-ידי שלטונות ההגירה הקנדיים.

כהנא, הנושא גם דרכון אמריקאי, לא היה זקוק לאשרת-כניסה לקנדה, אולם בשנת 1971 גורש משם בגלל הפגנה שערכה "הליגה להגנה יהודית", שהוא עומד בראשה, נגד ראש ממשלת ברה"מ אלכסיי קוסיגין. לפי חוקי קנדה, אדם שגורש מהמדינה זקוק לרשיון-כניסה מיוחד. לרב כהנא לא היה כזה.

לפני שנעצר כהנא בטורונטו הוא קיים אספות והרצאות במונטריאול שבקנדה ובארצות הברית. כזכור סירבו שלטונות ההגירה בבריטניה להרשות לו, כשהיה בדרכו לארה"ב, לשהות באנגליה.

בניו-יורק נערכה "תהלוכה צבאית" של חברי הליגה לכבודו של מאיר כהנא "המנהיג".

מארסל מרסו: בסרט על ילדי טרזיינשטאט

ילדי מחנה גטו טרזין השאירו אחרי מותם ירושה רוחנית עשירה. בגיטו טרזין שבצ'כוסלובקיה היו ילדים כשרוניים. שכתבו ספרות ושירה ומשכו במכחול. כמעט כל הילדים הועברו מטרזין לאושוויץ, תחנתם האחרונה בחיים.
היצירות שהותירו אחריהם בגטו מפורסמות בעולם ושמורות במוזיאון היהודי בעיר פראג.

ב- 1963 פורסם הספר "כאן אין פרפרים", שהוא אוסף השירים והציורים של ילדי טרזין. הספר תורגם לשפות שונות, המשוררת לאה גולדברג תרגמה אותו לעברית ומבוא הקדיש לספר המשורר אבא קובנר.

ב- 1958 יצרו סרט קצר של 14 דקות על ילדי טרזין ויצירותיהם. עתה החלו בהפקת סרט ארוך על ילדים אלה. בשם "הפרפר האחרון". את התפקיד הראשי בסרט הזה ממלא הפנטומימאי היהודי צרפתי מארסל מארסו.

האמרגן של מארסל מארסו אלן מנגל, שהוא גם אחיו, מגלה, לקראת ההכנות להסרטת "הפרפר האחרון", כי שניהם נולדו בשטראסבורג שבצרפת למשפחה יהודית. אביהם, צ'רלס מנגל, היה בעל אטליז של בשר. הם חונכו על ברכי המסורת היהודית והסוציאליסטית. מארסל, האח הגדול - מספר אלן - נולד ב- 1923. ב- 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השניה ועם כיבוש שטראסבורג על-ידי הפולשים הגרמנים, ברחה משפחת מנגל משטראסבורג אל החלק הצרפתי הבלתי-כבוש, שהיה תחת שלטון וישי. כשנכבשה צרפת כולה על-ידי הגרמנים - מארסל היה אז בן 19 ואחיו אלן בן 16 - הצטרפו שניהם למחתרת האנטי-נאצית, שעזרה להציל יהודים צרפתיים והבריחה אותם מחוץ לגבולות צרפת, לשוויץ.

ב- 1944 אסרו הגרמנים את אביהם של מארסל ואלן ושלחוהו לאושוויץ, משם לא חזר. עם תום מלחמת-העולם השניה, כשהיה מארסל בן 22, נכנס לבית-ספר לתיאטרון ולמד את אמנות המשחק אצל שארל דילן. פאנטומימה למד אצל אטיין דקרו. הוא השתתף בלהקת התיאטרון של ז'אן לואי בארו ומאדלן רנו, אחר-כך המשיך לעסוק בפנטומימה הגדול ביותר בדורו. הוא הרבה להופיע בעולם. באחד מביקוריו בישראל גילה ברמת-גן קרוב משפחה מצד אמו, ד"ר הלברכט.

את השם מארסו, שם משפחה של גנראל צרפתי מימי המהפכה הצרפתית, אימץ לו מארסל בזמן הכיבוש הנאצי והוא היה רשום בתעודותיו המזוייפות.

בסרט "הפרפר האחרון" יגלם מארסל מארסו את הפאנטומימאי הבא למחנה טרזין לבלות עם הילדים היהודים ולהנעים להם בשעות הקשות בחייהם. מימון הסרט בא משלוש ארצות: צרפת, קנדה וצ'כוסלובקיה.

שאגאל התעניין בעוז

"מיהו הסופר העברי הצעיר עמוס עוז שעליו מדברים רבות ?" שאל באידיש עסיסית היהודי הקשיש מארק שאגאל.

ביום הולדתו ה- 95 של מארק שאגאל, שצויין בעתונות היהודית והצרפתית, ביקרו אצל הצייר ורעייתו במעונם שבסאן-פול דיואן בריביירה הצרפתית, ידידו של שאגאל ה. בולובקה מפאריס וסרג' צוויגנבוים, המזכיר הכללי של הסניף הצרפתי של הקונגרס היהודי העולמי.

בולבקה סיפר לכתב השבועון האידי "פולקס-שטימע", היוצא-לאור בווארשה, כי הוא קשור זה שנים רבות עם הצייר שאגאל ונפגש עמו לעתים קרובות. השיחה ביניהם מתנהלת תמיד באידיש. באחת השיחות שקיים עם הצייר שאל אותו שאגאל מי הוא הסופר העברי הצעיר עמוס עוז, שעליו מדברים רבות. על אף גילו - אומר בולובקה - שאגאל ער לכל מה שמתרחש בעולם ובמיוחד הוא מתעניין בעם היהודי ובמדינת ישראל.

כשביקר בולובקה אצל שאגאל בעת מערכת-הבחירות לכנסת העשירית שאל שאגאל את אורחיו באידיש: האם המצב בישראל ישתפר אם יבחר שמעון פרס לראש הממשלה ? ומייד השיב באידיש: אתם יודעים שיש צרות. אבל אל יאוש. וכאן הוסיף כמה פעמים: אני משוגע לדבר אחד - לעם שלי. זה השגעון שלי.