רפורמים ואינדיאנים משתפים פעולה

האינדיאנים הקהילה הרפורמית באמריקה מנהלים מאבק משותף למען איכות הסביבה ונגד השחתת הטבע וזיהום האוויר ומדיניות הממשל בוושינגטון כלפי האינדיאנים.

באחרונה התהדק שיתוף-הפעולה בין ראשי השבט האינדיאני "שש אומות" (אירוקווי) לבין איגוד הרבנים המתקדמים (הרפורמים) בארה"ב. הארגונים פרסמו הודעה משותפת המגנה את מדיניות שר-הפנים האמריקאי ג'יימס ווט כלפי האינדיאנים.

הרב יוסף ב. גלזר, סגן-נשיא הוועד-הפועל של איגוד הרבנים הרפורמים וראש השבט (צ'יף) האינדיאני "שש אומות" ליאון שננדוהה, נוסף על ראשי שבטים ורבנים רפורמים אחרים, פרסמו את ההודעה הבאה:
עוד נאמר בהודעה:
על המאבק המשותף בין השבט האינדיאני "שש אומות" (אירוקווי) והרבנים הרפורמים ופרסום ההודעה המשותפת הוחלט בוועידת איגוד הרבנים המתקדמים, איגוד הקהילות היהודיות של אמריקה, הזרוע הקהילתית של התנועה הרפורמית, המונה מיליון ורבע נפש. ואלה ההחלטות שנתקבלו בוועידה זו:

איגוד הרבנים המתקדמים עומד בקשרים הדוקים עם יתר הקבוצות המסורתיות האינדיאניות, כגון "לאקוטה" מההרים השחורים של דרום דקוטה.

ספר ללימוד אידיש בבירובידז'אן

ספר חדש ללימוד אידיש בשם "אלעפבייס" (אלף-בית) יצא לאור באחרונה בהוצאת הספרים הממשלתית באבארובסק אשר ב "מחוז היהודי האוטונומי", קרי בירובידז'אן, בעריכתו של הסופר היהודי הסובייטי חיים בייצר, סגן-עורך הירחון היהודי "סאוועטיש היימלנד" המופיע במוסקווה.

כזכור לפני שנים מספר החלו ללמוד אידיש כשפה זרה בבתי הספר היסודיים במחוז היהודי האוטונומי. נוכח המחסור בספרי לימוד בשפה זו הוקמה ועדה פדגוגית, בראשותו של חיים בידר ובהשתתפות פרופסור שמעון סנדלר, עורך המדור ללימוד אידיש ב "סאוועטיש היימלאנד". סנדלר, בן 70, נולד בדומבורביץ שבוולין (אוקראינה), עלה לארץ-ישראל, היה פעיל במפלגה הקומוניסטית וגורש ב-1937 על-ידי השלטונות הבריטיים לפולין. משנת 1937 חי בברית-המועצות. בוועדה השתתף גם הסופר הפדאגוג הרשל רבינקוב, שבינתיים מת ושהיה בקיא בספרות היהודית, יודע שפות ותושב בירובידז'אן משנת 1935. ה "טיהור" של סטאלין בשנת 1948 לא פסח עליו - הוא נאסר ונשפט, אך לאחר שחרורו חזר לבירובידז'אן, ושימש כמורה לספרות רוסית בטכניון הפדאגוגי להכשרת מורים בבירובידז'אן. עוד השתתף בוועדה איש החינוך נחום קרבץ, מוותיקי המורים בחבל היהודי האוטונומי.

עד לאחרונה השתמשו בברה"מ ללימוד האידיש בספרים ישנים, כמו זה של פ. בורגאנסקי, "אלף-בית", שאבד עליו הכלח. ספר זה יצא לאור בשנות ה-30. במשך כ-50 השנים שעברו מאז קרו דברים בברית-המועצות ונוצרו מלים חדשים ומושגים חדשים.

משרד החינוך וההשכלה במוסקווה ומשרדו באיזור החבל היהודי האוטונומי פנו אל הירחון "סאוועטיש היימלאנד" וביקשו כי יסייע בפתרון הבעיה על-ידי הוצאת ספר-עזר ללימוד אידיש, החל בכיתה א' עד הכיתות המתקדמות.

התערבות זו נשאה פרי. הוקמה הוועדה הפדאגוגית שהכינה את החומר ולאחרונה הופיע הספר "אלעפבייס" בהידור רב. טובי האמנים והציירים מהוצאת הספרים "פרוסוושצניה" (השכלה) במוסקבה השתתפו באיורים ובציורים. בספר שלושה חלקים: הראשון, אותיות האלף-בית וביאורן על-ידי ציורים ותמונות, וכן מושגים גיאוגרפיים של בירובידז'אן וברית המועצות כולה. בחלק השני של הספר - דקדוק של שפת אידיש; החלק השלישי מכיל סיפורים ושירים לילדים של י. ל. פרץ, פרץ מרקיש, לייב קויטקה, שיקה דריז, ובנימין גוטיאנסקי; כן מכיל חלק זה פולקלור יהודי, בדיחות יהודיות ישנות, סיפורים ואגדות. כל אלה כמובן על טהרת האידיאולוגיה הקומוניסטית, ותרגומים של טובי המשוררים והסופרים הרוסים-סובייטיים.

ה "אלעפבייס" יכנס לבתי-הספר כבר במחזור של שנת הלימודים הנוכחית