מאה שנות ארץ ישראל

הפטריארכיה במוסקווה אישרה פרוייקט של צליינות רוסית לארץ. "אנשי פמיאט הם מיעוט מבוטל בתוכנו", אומר יו"ר החברה הרוסית-פלשתינאית

החברה הרוסית-פלשתינאית שליד האקדמיה הסובייטית למדעים במוסקבה קיימה באחרונה כינוס בין-לאומי של אנשי דת ומדע על הנושא "רוסיה וארץ הקודש - קשרי תרבות ודת בעבר ובעתיד". הכינוס הנערך בחסות האקדמיה הסובייטית למדעים, האפטריארכיה הפרובוסלאבית במוסקווה והאקדמיה לדיפלומטים סובייטים ליד משרד החוץ בקרמלין. הרב ד"ר ישראל ליפל, לשעבר מנכ"ל משרד הדתות וכיום יו"ר מכון ירושלים לענייני דתות, הוזמן על-ידי החברה הרוסית-פלשתינאית לבקר בברה"מ ולהרצות בכינוס.

החברה הרוסית-פלשתינאית, שהפסיקה את פעילותה בארץ עם ניתוק היחסים הדיפלומאטיים בין ישראל לברה"מ לאחר מלחמת ששת הימים, עומדת לחדש בקרוב את קשריה התרבותיים עם ירושלים. החברה חוקרת את המזרח הרחוק והקרוב, ומוציאה ספרי מחקר ובטאון בשם "קובץ פלשתינאי". בעבר מימנה החברה את הצליינות הרוסית לארץ והפיצה את התרבות הרוסית והדת הפרובוסלאווית בארץ-ישראל.

מה טיבה של חברה זו? מתי נוסדה? מי הקים אותה? על שאלות אלה ענה יו"ר החברה הרוסית-פלשתינאית, אלג גרסימוביץ פרסיפקין, ד"ר להיסטוריה ונגיד האקדמיה הדיפלומטית ליד משרד החוץ הסובייטי, בראיון שהעניק בחודש שעבר לירחון היהודי-סובייטי "סאוועטיש היימלאנד".

החברה היא היורשת החוקית של החברה הממשלתית הפרובוסלאווית-פלשתינאית, שהקים ב-1889 ההיסטוריון הרוסי הנודע ואסילי ניקולאייביץ' חיטרוב. חיטרוב, שחי בירושלים, ביקש להפיץ מדע בקרב שכבות רחבות במזרח התיכון ולקשור קשרי ידידות בין רוסיה הצארית לבין עמי המזרח התיכון. לצורך זה הוציא בטאון בשם "הקובץ הפלשתיני".

עם מייסדי החברה נמנו סופרים, אנשי מדע, עיתונאים ואישי ציבור חשובים ובסוף המאה הקודמת מנתה החברה יותר מחמשת-אלפים חברים פעילים. בתחילת המאה ה-20 יצאו מרוסיה לארץ כעשרת אלפים צליינים. הם סיירו במקומות הקדושים לנצרות בירושלים, בנצרת ובבית לחם. החברה גם רכשה אדמה בארץ-ישראל, בסוריה ובלבנון, והקימה מוסדות דת וצדקה - כנסיות, מנזרים, בתי-חולים, בתי-ספר ואכסניות. וכן ניהלה חפירות ארכיאולוגיות בארץ, שזכו להערכה בין-לאומית.

ב-1919, אחרי המהפכה הבולשביקית, צירפה הממשלה הסובייטית את החברה לאקדמיה הסובייטית למדעים. כיום מונה החברה כ-200,000 חברים ובהם מומחים ללשונות שמיות, אדריכלים, סופרים, עתונאים, דיפלומטים, אנשי דת ואמנים. בתכנית של החברה להקים יחידה לחקירת מסמכים ארכיאולוגיים במזרח התיכון, וכן יחידה כלכלית לביצוע פרוייקטים ולמשיכת משקיעים סובייטים וזרים להשקיע בהם. בין הפרוייקטים - חידוש הצליינות למקומות הקדושים, שזכה לתמיכתה של הפטריארכיה הפרובוסלבית במוסקבה. החברה צופה שגשוג לפרוייקט עם חידוש היחסים הדיפלומאטיים בין ברה"מ לישראל. החברה מתכוונת להוציא עוד בטאון, שיעסוק בבעיות שצצו לאחרונה במזרח-התיכון.

האדמה שרכשה בשעתה החברה היתה רשומה על שמות אנשים פרטיים, ובעיקר אנשים שהיו מקורבים לצאר. ערב המהפכה הבולשביקית נעשו נסיונות לרשום את הקרקעות על שם החברה, אולם התהליך לא עלה יפה. משום כך קמו מיני חברות רוסיות של מהגרים לבנים וטענו לבעלות על הקרקעות בארץ. הפתרון לבעיה זו, לדעתו של אלג גרסימוב, הוא רק בכך שנציג קבוע של החברה ישב בירושלים, בדומה למה שהיה בשנות ה-50.

על השאלה אם גם אנשי דת יהודים פעילים בחברה, השיב גרסימוב כי החברה פתוחה לכל אדם, בלי הבדל דת, גזע, לאום ומין. ראיה לדבר - רבים מהמלומדים שבחברה הם יהודים, ביחוד בסניף של לנינגראד, שבה מועסקים אנשי מדע יהודים והוא מקווה כי בקרוב יהיו פעילים בה גם רבנים.

גרסימוב נשאל בראיון, איך הוא מסביר את העובדה, שעם פעילי החברה נמנים אנשי ארגון "פאמיאט", המנהל בריש גלי תעמולה אנטישמית ובראשו עומד סגן יו"ר החברה, העתונאי יבגני סמיונוביץ יבסייב. לדבריו, מיד לאחר מלחמת ששת הימים התארגנה קבוצת חברים בחברה, בהם העתונאי יבסייב, והחלה לנצל את במת החברה לצרכים פוליטיים. הופעותיו האנטישמיות של יבסייב ידועות, אמר וציין, כי אנשים כמוהו הם מתי מספר ואינם מייצגים את החברה, שרוב חבריה אוהדים את העם בישראל.