גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1910-1927 - חלק ד

הקלטת אודיו: רנ"ז מספר על לימודיו בפולין אחרי ש "הסתנן" מרוסיה לפולין.
לימוד שנה בבית ספר יהודי ברוביז'ביץ, ובשנת 1925 עבר לישיבת מיר. בסטולפצי (סטייפץ)
אחרי סיום הלימודים (שנה וחצי) נסע לקלצק בליטא ללמוד בישיבתו של רב אהרן קוטלר

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:01] נח זבולוני: הצלחנו לעבור והאבא שלו היה תלמיד חכם [דוד אמו של רנ"ז], אמר שיעור, מטובי העיר. והוא

[00:14] נח זבולוני: אז התחלתי ללמוד ברוביזביץ'. מהרשק, אתה יודע מרשק?

[00:22] יובל מלמד: לפני כן. אבל איך פעם שנייה הצלחתם ?

[00:25] נח זבולוני: עברנו. לא תפסו אותנו. הלא זה לא היה בלגאל. זה בלתי לגאלי. אנחנו עברנו אז.

[00:37] יובל מלמד: איתרע מזלכם.

[00:39] נח זבולוני: כן. כנראה שהיה שם שוחד. אז עברתי. הייתי בפולין. בעיירה קטנה.

[00:54] יובל מלמד: רגע. עכשיו שאתה אומר פולין, זה לא פולין של היום. נכון ?

[00:58] נח זבולוני: לא. עכשיו בלארוסיה.

[01:01] יובל מלמד: עכשיו בלארוסיה ?

[01:02] נח זבולוני: כן.

[01:04] יובל מלמד: וכל מקום בתחום הזה היה נחשב אז פולין – ליטא ?

[01:08] נח זבולוני: לא. זה עכשיו בלארוסיה. אז זה היה פולין ליטא. קונגרס פולין היה. קונגרס. ושם היו ישיבות.

[01:20] נח זבולוני: אז אני למדתי שנה או חצי שנה בבית ספר

[01:27] יובל מלמד: איפה שהיה הדוד?

[01:29] נח זבולוני: כן. זה "חדר מתוקן"

[01:34] יובל מלמד: "מתסוכן"

[01:35] נח זבולוני: "מתסוכן", במתוקן למדו גם עברית. אני זוכר היה לי מורה, גבורין, ואחד דייבסקי. גבורין היה תלמיד חכם, אבל היה רשע כזה

[01:51] יובל מלמד: זה בית ספר יהודי?

[01:53] נח זבולוני: יהודי! כן. היה "שקולקה". "שקולה" זה בית ספר ברוסית. "שקולקה" זה נקרא. אבל זה היה יהודי.

[02:07] נח זבולוני: למדתי שם. ובסוף השנה נתן תעודה, אז הוא כתב לי, זה אני זוכר: "זה ינחמנו". [נאמר בתורה על נח]

[02:26] נח זבולוני: יש מדרש. מדרש ידוע. אחר כך מצאתי את זה. מה זה ינחמנו? אז רש"י אומר: "נוצרו אז מחרשות". המדרש אומר ...

[02:46] יובל מלמד: אצבע אחת.

[02:47] נח זבולוני: שהיה שמה כמו

[02:49] יובל מלמד: שהאצבעות היו מחוברות.

[02:51] נח זבולוני: כמו קרש. אז הוא הראשון [נח מהתיבה] שהאצבעות היו נפרדות – זה ינחמנו. כנראה הייתי תלמיד טוב.

[03:03] נח זבולוני: זה היה ב- 1924. חתיכת זמן! אחר-כך, היה לו בן, עוד אחד. והוא היה בסטייפץ – סטולפצי.

[03:22] נח זבולוני: בסטולפצי היה הרב ליברמן שהוא היה חניך ישיבת מיר.

[03:30] יובל מלמד: זה קשור לעכשיו?

[03:32] נח זבולוני: לא, לא. אחיו היה רב העיר. ועוד אחד היה שופט, והוא עשה ישיבה-קטנה של מיר.

[03:46] נח זבולוני: אז אני נסעתי לישיבה-קטנה. אתה זוכר טוניק ? מבקר המדינה השני או השלישי. הוא למד איתי.

[04:00] נח זבולוני: הוא מסטולפצי סטייפץ. סטייפץ זו עיר בו נולד רובשוב

[04:12] יובל מלמד: גורבצ'וב?

[04:14] נח זבולוני: רובשוב. נשיא המדינה השלישי, מה שמו? ראשון היה ויצמן, ואחר כך בן-צבי, ואחר כך היה זלמן

[04:32] יובל מלמד: שז"ר

[04:34] נח זבולוני: שזר. מה זה שז"ר – שניאור זלמן רובשוב. הוא היה חב"דניק. הוא לא היה דתי, אבל היה תלמיד חכם, מסורתי.

[04:54] נח זבולוני: למשל, כשהוא היה נשיא המדינה, הוא היה באמריקה, אז הוא הלך לרבה [הרבי מלובביץ']

[05:04] נח זבולוני: לא הרבֶּה בא אליו. אז הייתה ביקורת אז. אז היה שמה: רב – רב, נשיא מדינה – נשיא מדינה, הייתה ביקורת.

[05:19] יובל מלמד: אז עוד לא היו מקובלות העליות לרגל.

[05:23] נח זבולוני: לא. אז למדנו שמה בישיבה.

[05:31] יובל מלמד: בכל אותו הזמן היית אצל הדוד שלך ?

[05:34] נח זבולוני: לא. בסטייפץ.

[05:37] יובל מלמד: לפני זה, בשנה שהיית בבית-ספר ?

[05:38] נח זבולוני: כן. הייתי בבית.

[05:40] יובל מלמד: התגוררת אצלו ?

[05:41] נח זבולוני: כן

[05:42] יובל מלמד: וכל אותו זמן נפרדת מהבית בעצם.

[05:45] נח זבולוני: לא יכולתי. לא היה לי קשר כבר. ראשית לא ידעתי מה זה לכתוב, אבל קיבלתי דרישת שלום.

[05:53] נח זבולוני: אבל קיבלתי דרישת שלום. כי הבן הזה המשיך לעבור. אחר כך תפסו אותו ברוסיה, והרגו אותו.

[06:03] יובל מלמד: באמת?

[06:04] נח זבולוני: כן. הם בעצמם הרגו אותו. הרוסים. היגלו אותו לאיזה מקום, והוא מת שם.

[06:13] נח זבולוני: יש לו אח, יש לו אחות פה ברמת-גן. קייגל, הייתה חברת קיבוץ רמת-הכובש ליד כפר-סבא.

[06:29] נח זבולוני: אחר-כך הייתי כבר בישיבה, והתאכסנתי אצל הבן שלו, אבל אחר-כך, פעם הלכתי לבית הכנסת.

[06:41] נח זבולוני: ישבתי, הייתה ישיבה, אז לפתע נתגלו קרובים שלי. זה היה קרוב לעיר שלי. 30 קילומטר מקוידנוב.

[06:52] יובל מלמד: איך קוראים לזה. סטייץ?

[06:53] נח זבולוני: סטייפץ. סטולפצי. מי היה בסטייפץ? איך להגיד לך, ....

[07:08] נח זבולוני: גמרתי שם את הישיבה-קטנה. בסטייפץ. וכולם נסעו, ואני נסעתי לקלצק.

[07:20] נח זבולוני: בקלצק הייתי "פארסך", יצאתי "פארזך". אתה יודע מה זה "פארזך"?

[07:27] נח זבולוני: בישיבה-קטנה הלוא לומדים על הדף. יש כיתות, ויש שיעורים.

[07:37] נח זבולוני: בקלצק כבר היה שם רב אהרן קוטלר.

[07:41] יובל מלמד: הוא היה ראש-ישיבה?

[07:42] נח זבולוני: ראש-ישיבה היה. היה חתנו של איסר זלמן מלצר. איסר זלמן מלצר כבר לא היה.

[07:52] נח זבולוני: הוא כבר היה בארץ. אתה יודע, איסר זלמן היה ראש ישיבת ...

[07:56] יובל מלמד: עץ-חיים.

[07:57] נח זבולוני: עץ חיים. והיה שם הרב שך, היה אברך. אני רוצה להראות לך איזה דבר.

[08:11] נח זבולוני: לרב שך הייתה בת. עכשיו יום השנה ה-60 שלה. היא מתה. בחורה. אילו הייתה עכשיו היא הייתה בת 60.

[08:28] נח זבולוני: לרב שך יש בת גם כן, בבני ברק.

[08:37] יובל מלמד: יש לו שתיים שם. לא ?

[08:39] נח זבולוני: לא. בת אחת. .. ושמו, אתה זוכר? מה שמו? תלמיד חכם גדול.

[08:49] נח זבולוני: היא רווקה הייתה. עכשיו אתה יודע שאפרים ^{[ * ]} הוא מוציא מדי פעם [חוברות]. הוא הוציא עכשיו לזכרה איזה קטע.

[09:06] נח זבולוני: על ":בואכם לשלום". זה מעניין. אז הרב שך, אמר לנו.





תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.