גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1927-1929 - חלק ז

הקלטת אודיו: ובה יסופר על שנות לימודיו של נח זבולוני בישיבת נובהרדוק שבאוסטרו-מזובייציק (ליד ביאליסטוק). יאמרו דברי תורה על מסכת קידושין (ספר המקנה והמהרי"ט) וסיפורים על הרב אהרן קוטלר, הרב משה בר, הרב מאיר סגל, ורבים אחרים.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:06] יובל מלמד: נובהרדוק, איך היה. אמרת שהיו ארבעה מקומות, מקורות ...

[00:14] נח זבולוני: היו שם, מרכזים היו ארבעה מרכזים: ביאליסטוק בראשה עמד הרב אברהם יפה'ן, שם למד הסטייפלר,

[00:27] נח זבולוני: היה אחד במזריץ', זה אבי-אבות, היה שם דוד בליאכר. אני הייתי שם גם, התחנה האחרונה לפני שנסעתי, אחרי קמיניץ הייתי שם.

[00:49] נח זבולוני: והיה בוורשה. לא הצליחה בוורשה. ר' אברהם זלמנס. עיר גדולה כל-כך – לא מצליחה. דווקא מצליחה אצל חסידים.

[01:04] נח זבולוני: עם פאות עם זקן. אבל היצר-הרע, בעיר גדולה כמו ורשה [הוא גדול]. "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו".

[01:20] נח זבולוני: אז ממילא יש שם אוניברסיטה, ספריות, כל מיני חולר'ס [חולרות]. לא הצליחה הישיבה

[01:29] יובל מלמד: בוורשה.

[01:30] נח זבולוני: כן. גם נובהרדוק לא הצליחה בוורשה. בוורשה יש שם מתיבתא. המתיבתא הייתה של חסידי גור

[01:40] נח זבולוני: והיה כמו חכמי לובלין. בחורים עם זקן, פאות, בגד ארוך. בקמיניץ לא היה כך. כי הם היו באים ... רב ברוך בר לא היה שש לקבל מישיבות חסידיות.

[02:04] נח זבולוני: כי למה? כי העיקר אצלם זה הפאות, הזקן

[02:16] יובל מלמד: המראה החיצוני.

[02:17] נח זבולוני: המראה החיצוני. כשבאו לקמיניץ אז הם מיד הורידו את הזקן, הפאות, "קצצו בנטיעות" אתה שומע?

[02:28] נח זבולוני: והתפקרו. הם לא היו שמה מה שהיה. ...

[02:37] יובל מלמד: אוסטרו מזובייציק, זה סניף של ? של ביאליסטוק ?

[02:43] נח זבולוני: זה לא נקרא סניף. "סביבה" – הסביבה. כל ישיבה גדולה, מרכז, היו בערים הקרובות "סביבה" ישיבות קטנות.

[03:09] נח זבולוני: אוסטרו מזובייציק לא הייתה ישיבה קטנה. הייתה ישיבה גדולה, אבל לא כמו ביאליסטוק. ושם היה ר' מאיר סגל.

[03:17] נח זבולוני: זה "מילא דשבתא"

[03:23] יובל מלמד: הוא היה "ראש ישיבה" שם ?

[03:25] נח זבולוני: כן. אני זוכר למדנו "קידושין", וכל החיים אני זוכר את השיעורים שלו. איך שהוא דיבר על דברים כאלה.

[03:42] נח זבולוני: מהרי"ט [הרב יוסף מטראני], היה מהרי"ט. זה מהאחרונים. ראשוני האחרונים.

[03:54] יובל מלמד: מיקנה.

[03:56] נח זבולוני: מקנה ^{[ * ]} . לא מיקנה.

[03:58] יובל מלמד: האמת, בעברית זה מיקנה. אבל איך שקראו לזה בישיבה זה מַקְנה.

[04:03] נח זבולוני: מקנה. הייתה "אפלייה" . הלא מקנה אני חושב שהיה פרידמן מפינסק ^{[ ** ]} . היה חסיד אני חושב.

[04:16] נח זבולוני: אבל מהרי"ט, אני זוכר: "עבד עברי גופו קנוי" אומרת הגמרא צריך להגיד לו גט. במשנה, בקידושין, בגט העבד יוצא.

[04:38] יובל מלמד: "גיטו וידו באים כאחד" [מסכת קידושין כ"ג א].

[04:40] נח זבולוני: לא, לא לא. צריך לשחרר אותו. צריך לכתוב לו גט שחרור. שואלת הגמרא למה צריך "למה לי לימא ליה באפי תרי זיל" זיל, בי דינא זיל. לך.

[04:57] יובל מלמד: לפני שניים, שיגיד לו אתה משוחרר.

[05:00] נח זבולוני: כן! אומרת [הגמרא] עבד עברי גופו קנוי, מה זה עבד עברי גופו קנוי? אז שואלים והרשב"א והרמב"ן אני חושב

[05:12] נח זבולוני: כי זה כולם אתה יודע היו תלמידים שלו, הרשב"א

[05:17] יובל מלמד: הריטב"א ^{[ *** ]} .

[05:18] נח זבולוני: הריטב"א. תלמידים שלו. מילה במילה. "עבר עברי גופו קנוי". לא! לא גופו קנוי, אי אפשר להיות עבדים, אי אפשר לקנות עבד יהודי.

[05:38] נח זבולוני: כי [אנחנו] עבדים, לא עבדים לעבדים. גופו קונה, שרבו איסורי. יש פה דין של איסורין. רבו מוסר לו שפחה כנענית.

[05:50] נח זבולוני: אתה מבין? "נישט קין קניין" כסף.

[05:58] יובל מלמד: לעניין האיסורים הוא יכול להחיל איסורים על הגוף שלו.

[06:01] נח זבולוני: כן.

[06:02] יובל מלמד: אבל זה לא שהגוף שלו קנוי.

[06:03] נח זבולוני: כן. "דוס איז אברום א-גט". יפה מאוד! אז השאלה: "מוכר עצמו" מה יהיה מוכר עצמו?

[06:17] נח זבולוני: "אין רבו מוסר לו שפחה כנענית". ואמה עבריה? על "מוכר עצמו" הרמב"ם לא מזכיר שום דבר.

[06:30] נח זבולוני: אם צריך להיות שחרור. לא כתוב! כתוב עבד! עבד עברי. ואמה עבריה? כן מזכיר.

[06:42] נח זבולוני: אז "המקנה", או המהרי"ט, אני חושב המקנה. תסתכל, מקנה, מיקנה. אומר: אמה עבריה, יש לה איסורין של יעוד. הוא מוסר לו את היעוד.

[07:09] נח זבולוני: מה זה יעוד? שכחתי.

[07:11] יובל מלמד: שהוא מייעד אותה לבן.

[07:15] נח זבולוני: לבן! לבת, לבן.

[07:18] יובל מלמד: אם זה אמה, אז הוא מייעד אותה לבן.

[07:20] נח זבולוני: כן. זה האיסורים שמותר לעשות לו, זה האיסורין. ומוכר עצמו לא כתוב ברמב"ם.

[07:28] יובל מלמד: הוא אוסר אותה על כל העולם, בזה שהוא מייעד אותה.

[07:31] נח זבולוני: כן. אז מילא, עבד עברי יכול להיות שמוכר עצמו, אין גופו קנוי, אתה מבין מה שהוא אומר?

[07:41] יובל מלמד: אז אולי לא צריך גט, לפי זה.

[07:43] נח זבולוני: כן. על זה כתוב לפי רש"י. כן. רש"י אומר מוכר עצמו, עבד עברי גופו קנוי – הוא קנוי.

[07:56] נח זבולוני: כמו עבד כנעני. אבל לפי הרמב"ם, ברמב"ם לא כתוב מכרו

[08:07] יובל מלמד: זה למשל מה שאמרת, זה שמעת שם?

[08:15] נח זבולוני: שמה?

[08:16] יובל מלמד: כל הדבר הזה. זה בישיבה של אוסטרו-מזיבייץ? של הרב סגל?

[08:22] נח זבולוני: כן. שם למדתי את זה. אני זוכר. זה היה ב- 1927, 1928. אתה יודע כמה יש [כמה זמן עבר].

[08:33] נח זבולוני: זה תסתכל. תסתכל בריטב"א או ברמב"ן או ברשב"א – עבד עברי גופו קנוי. דף י"ג, זה בערך.

[08:49] נח זבולוני: אני תפסתי, דבר יפה. אתה מבין? קלוג [חכם]. א-קלוג זה – א נה, די לחכימא ברמיזא ולשטיא בכורמיזא.

[09:05] נח זבולוני: א קלוג א מיט א אילונג, ברמיזא אילונג, נארא מיט א קלונג.

[09:12] יובל מלמד: צ'פחה כזה.

[09:14] נח זבולוני: כן.....

[09:15] יובל מלמד: אז מה זה קשור?

[09:17] נח זבולוני: איך גוט ליב א-קלונג. ... בישיבה היו אומרים, יש צלצול מיוחד בזה. זה מצא חן בעיני. אתה מבין?

[09:42] נח זבולוני: דבר לא קשה, לא כל-כך כבד, לא צריך לזכור. יש דברים, למשל, כשאתה לומד אותם, מהתחלה ועד הסוף.

[09:58] נח זבולוני: "קורט ק-יאסנה" [ברוסית], תסביר לו מה זה.

[10:05] תלמיד שני: קצר וברור.

[10:07] יובל מלמד: קצר וקולע.

[10:09] נח זבולוני: קולע. הרבסדר קולע.

[10:12] יובל מלמד: כמה זמן היית שם באוסטרו-מזייביץ? אתה זוכר?

[10:18] נח זבולוני: לא הרבה. אולי שנה. אבל אני רציתי לעבור לישיבות הגדולות.

[10:26] יובל מלמד: כל זה היה בשביל שתהיה לך תעודת כניסה לישיבה טובה.

[10:32] נח זבולוני: כן. בדיעבד. לא היה בתחילה נכנס לשם, אולי לא הייתה לי כבר ברירה, הייתה ביאליסטוק, ואוסטרו.

[10:44] נח זבולוני: בביאליסטוק למשל אכלו ארוחת בוקר [בשעה] שתים-עשרה הבחורים. גם הסטייפלר.

[10:57] נח זבולוני: למה בשתים-עשרה? כי הנשים, היה ועד, הקומיסיה, ועד של נשים, הלכו ואספו לחם והביאו לישיבה.

[11:14] יובל מלמד: אז חיכו עד שהן יאספו?

[11:16] נח זבולוני: כן. הכי עניים היו בנובהרדוק. כי לא [היה] איכפת להם. אתה מבין?

[11:24] יובל מלמד: גם איפה שאתה היית?

[11:27] נח זבולוני: בכל נובהרדוק. אולי היה בפינסק, ויינטרוב ^{[ **** ]} קצת חלש המוסר

[11:37] נח זבולוני: כנראה המיר פגע בו, אז ממילא לא כל כך הקפידו.. אבל בכל מקום, מה זאת אומרת, הייתה בדידת' – בדידות. אתה יודע מה זה בדידות?

[11:56] יובל מלמד: זה היה אז הכל? או שזה היה כבר בישיבה, זה בסוף?

[11:59] נח זבולוני: זה בסוף! במזריץ.

[12:01] יובל מלמד: אה טוב, לשם עוד נגיע.

[12:03] נח זבולוני: כן. בזה [באוסטרו-מזיבייץ] עוד הייתי צעיר, הבנת? שם ישיבה כזו שיותר השפעה הייתה מהרב סגל, כי הוא היה למדן, גאון

[12:21] נח זבולוני: הוא היה חתן של, אני חושב, של רב יידל גם כן, בהקדמה כתוב שמה.

[12:38] יובל מלמד: של מי, רב אהרן, רב אהרן קוטלר?

[12:42] נח זבולוני: רב אהרן קוטלר היה ראש ישיבה של קלעצק. היה קיצוני, גם פה היה, פה היה נטורי קרתא.

[12:57] נח זבולוני: אבל אז היה באגודת ישראל, אגודת ישראל הייתה כמו נטורי-קרתא. יותר קיצונים.

[13:09] נח זבולוני: אז פעם ניגש רב אהרן קוטלר לרב מוישה סולובייצ'יק. ר' מוישה סולובייצ'יק רב אהרן אומר שהוא היה מבית-דין ודרישת שלום הביא אותו ממשה בר.

[13:33] נח זבולוני: זה היה לפני הרבה שנים. רב משה בר למד בברלין, באוניברסיטה. אז סיפר רב אהרן: "שכשאנחנו נפגשנו, אני שאלתי אותו איזה שאלה".

[14:03] נח זבולוני: אז משה בר אמר שזה ברטנורא, שואל, מדבר על זה, מתרץ, לפי ברטנורא אין קושייה.

[14:19] נח זבולוני: אז רב אהרן רצה לתקוף את משה בר, אומר: "ברטנורא כזה, ישנו רק בברלין, באוניברסיטה. אין ברטנורא כזה".

[14:33] נח זבולוני: נישט טו קי ברטנורא, אין ברלין יוניברסיטה איסט א ברטנורא כזה. אתה מבין? יש אנשים שלא יבינו את "הדקירה".

[14:46] יובל מלמד: את העקיצה.

[14:47] נח זבולוני: עקיצה. רב משה בר, זה היה באוניברסיטה, בחדר שלו. ניגש לארון, לארון שלו, למדף, הוציא את הברטנורא והראה לו, לרב אהרן.

[15:09] נח זבולוני: אז יש ברטנורא. לא רק באוניברסיטה, יש ברטנורא. מה הייתה תגובתו של משה בר? של רב מוישה.

[15:21] נח זבולוני: אומר: "אַוואַדע" [וודאי] הסך או מאטועה אין מיר, אין מוישה ברעלה. הרבה אנשים טועים בי ובמשה בר.

[15:33] נח זבולוני: אתה הבנת מה שהוא אומר? זאת אומרת שלא מעריכים אותו כמו שצריך, כי אותו היה במחלוקת, בתחכמוני,

[15:46] נח זבולוני: אני חושב שאני מביא את זה בתוך הסיפור על הרב ברוך בר. אני חושב. הלא נתתי לך.

[15:55] יובל מלמד: כן.

[15:56] נח זבולוני: טוב, בסדר. זה סיפור יפה.

[16:01] יובל מלמד: עם הרב סגל ממזריץ? היה ראש ישיבה שם. ממזריץ. נכון? הרב סגל.

[16:11] נח זבולוני: לא. אוסטרו-מזבייץ.

[16:15] יובל מלמד: אמרת שהוא היה גאון. הוא גם דבק באותו נובהרדוקר, מוסר והכל?

[16:22] נח זבולוני: ברור! הוא היה החתן של

[16:26] יובל מלמד: רבי עוזר.

[16:28] נח זבולוני: אפעס מאשה אחרת. הוא היה גאון, כן, ברור. בדור הזה וודאי.

[16:45] יובל מלמד: במה?

[16:46] נח זבולוני: בדור הזה

[16:47] יובל מלמד: טוב. זה לא חוכמה.

[16:49] נח זבולוני: זה וודאי.

[16:57] יובל מלמד: איך זה הסתדר עם כל המוסר?

[17:02] נח זבולוני: שם לא . הכי חזק היה מזריץ. אחרי מזריץ היה ביאליסטוק, ואחרי זה היה ורשה, ואחרי היה פינסק. יותר חלש.

[17:19] נח זבולוני: אבל לעומת זה, הבן או הנכד של זה, של ויינטרוב הוא עכשיו נטורי-קרתא פה. או באמריקה נטורי-קרתא.

[17:33] יובל מלמד: מי זה?

[17:34] נח זבולוני: אחד ויינטרוב, נטורי-קרתא. רב שמואל ויינטרוב היה [סבו של זה]

[17:39] יובל מלמד: מאיזה נובהרדוק?

[17:42] נח זבולוני: פינסק. ויינטרוב.

[17:46] יובל מלמד: ואוסטרו-מזובייץ היה בסוף?

[17:48] נח זבולוני: אוסטרו מזובייץ היה קרוב לביאליסטוק. אברהם יפה. כן. זה לא נקרא באחריות [של ביאליסטוק], כל אחד נשא אחריות [משלו]

[18:02] נח זבולוני: שכחתי את [המושג]. שם המשגיח היה הגיס שלו, שכחתי את שמו.

[18:11] יובל מלמד: של סגל?

[18:12] נח זבולוני: של סגל. הבן שלו, יש לו בנים. החתן של שילה רפאל, אחד שפירא, הוא הנכד. היא אשתו נכדה של סגל.

[18:34] יובל מלמד: הראית לי איזה ספר שהוציאו ושלחו לך. לא? זה היה ממנו?

[18:40] נח זבולוני: ממי?

[18:42] יובל מלמד: מהנכדים שלו, או משהו כזה. שנתנו לך איזה ספר עם הקדמה. או שזה לא ממנו.

[18:49] נח זבולוני: מהבן שלו. הספר מילא דשבתא, שאנחנו אומרים

[18:55] יובל מלמד: אה, זה משם? הבן שלח.

[18:57] נח זבולוני: הבן כתב לי את זה.

[19:00] יובל מלמד: אה, אבל לא היה משהו חוץ ממילה דשבתא? חוץ מזה? אתה לא זוכר?

[19:06] נח זבולוני: לא. מה שהיה השבוע ... זה שלח לי...





תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.