גלריה: נח זבולוני סיפור חיים - 1929-1932 - חלק י"ב

הקלטת אודיו: ובה יסופר על לימודיו של נח זבולוני בישיבת קמניץ תחת הנהגתו של רב ברוך בר לייבוביץ. איזכור של ישיבות מיר, ישיבת סלובודקה בחברון בזמן פרעות תרפ"ט ועוד.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:04] נח זבולוני: ... אז חתכו פה, הוציאו נדר, וכתבו, כמו נדר "שיבתי בבית אדושם, כל ימי חיי".

[00:16] יובל מלמד: אבל פה במזריץ, אתה אומר, זה מה ש ...

[00:19] נח זבולוני: לא!! במזריץ למדו! כרגיל! כל העסק "שיבתי" היה ברוסיה.

[00:25] יובל מלמד: איפה?

[00:27] נח זבולוני: גם בנובהרדוק, העיר נובהרדוק הייתה ברוסיה, וגם בכל מיני ערים- ברוסיה ובאוקראינה.

[00:49] יובל מלמד: אז זה מה שאתה זוכר ממזריץ?

[00:54] נח זבולוני: ואחר כך ממזריץ נסעתי לורשה [מתקן] לוילנה,

[01:02] יובל מלמד: לפני כן, מה שהזכרת על הרב לייזר יודל ^{[ 1 ]} , ממיר.

[01:05] נח זבולוני: אה... אה.. רב לייזר יודל רצה לקבל אותי, אבל ...

[01:08] יובל מלמד: מתי זה היה? לפני מזריץ?

[01:10] נח זבולוני: לפני מזריץ. כן.

[01:11] יובל מלמד: אחרי שהיית אצל הקרוב משפחה? אז הלכת למיר?

[01:15] נח זבולוני: למיר! זה לא רחוק היה. קרובה למאיריביץ.

[01:20] יובל מלמד: מיר, זה היה בפולין?

[01:24] נח זבולוני: בפולין. פולין – ליטא. מיר זה היה לא רחוק מברנוביץ.

[01:34] יובל מלמד: אז ר' לייזר יודל כמעט קיבל אותך. הוא רצה לקבל אותך?

[01:38] נח זבולוני: כן! הוא דיבר איתי. אבל ר' לייזר יודל ...

[01:42] יובל מלמד: מה אמרת? שאתה בא מקמניץ?

[01:44] נח זבולוני: אני לא אמרתי לו. אני אמרתי שאני למדתי בקמניץ ורוצה ללמוד במיר. אבל סיפרתי כבר אני חושב שהייתי כבר שנה או כמה, לא למדתי.

[02:01] נח זבולוני: זה לא מצא חן בעיני ר' ירוחם [ליבוביץ], והוא לא רצה, לא קיבל אותי. רב לייזר יודל [רצה]

[02:19] נח זבולוני: זה לא חשוב, אני הלא למדתי עם בייניש, בישיבה קטנה. אבל זה לא שייך, אינני יודע אם הזכרתי לו, וודאי שלא הזכרתי.

[02:32] יובל מלמד: בייניש, זה הבן שלה?

[02:33] נח זבולוני: כן, בייניש. למדתי עם בייניש, לפני בייניש ... בייניש נסע למיר, כשגמרנו בסטויפץ, סטייפץ. הייתה "ישיבה קטנה", אבל הייתה ברוח של מיר, והוא נסע למיר ואני נסעתי לקלצק. זה בערך 1924. [למעשה זה 1926-1927]

[02:57] יובל מלמד: ומזריץ איזה שנה פחות או יותר? אתה זוכר?

[02:59] נח זבולוני: מה?

[03:00] יובל מלמד: מזריץ, מתי זה היה?

[03:02] נח זבולוני: אמרתי לך. מזריץ זה אחרי קמניץ.

[03:05] יובל מלמד: קמניץ זה היה ב- 24, לא?

[03:08] נח זבולוני: לא! קלצק היה ב-24. קמניץ היה ב ...

[03:14] יובל מלמד: מאוחר יותר. ב-30 בערך.

[03:15] נח זבולוני: תרפ"ט.

[03:16] יובל מלמד: 29.

[03:17] נח זבולוני: תרפ"ט בקמניץ. אחרי הפוגרום בחברון. ואז בא הבן של רב ברוך בר

[03:36] יובל מלמד: ומזריץ זה כבר 30, 31

[03:41] נח זבולוני: כן, ברור. [למעשה 32]

[03:42] יובל מלמד: אז זה כבר בחלק המאוחר יותר.

[03:43] נח זבולוני: ברור, המאוחר. כמעט כבר, לפני לטביה. לפני דווינסק. ממזריץ נסעתי לדווינסק דרך וילנה.

[04:01] יובל מלמד: ואז בעצם כבר ... רגע, בתרפ"ט [ישיבת] סלובודקה כבר הייתה בחברון?

[04:07] נח זבולוני: כן, ברור. בתרפ"ט היה כבר פוגרום. אני באתי אז לקמניץ.

[04:17] יובל מלמד: נהרגו הרבה בחורי ישיבה בחברון? במאורעות.

[04:23] נח זבולוני: כן נהרגו. אינני זוכר בדיוק, אז לא כל-כך התעניינתי בעיתונים, אתה מבין?

[04:35] יובל מלמד: ואז השלב הבא ממזריץ לדווינסק?

[04:40] נח זבולוני: לדווינסק, כן.

[04:46] יובל מלמד: לפני שנדבר על ההמשך של המעבר לדווינסק,

[04:50] נח זבולוני: כן. אבל זה היה שמה לפני מזריץ. זה היה לפני מזריץ.

[04:56] יובל מלמד: הבחור הזה? חזרה לתקופה ש ...

[05:02] נח זבולוני: זה היה מזמן כבר ...

[05:04] יובל מלמד: אתמול אמרת לי שלמדת "חולין" ועשית את זה באופן מקורי.

[05:09] נח זבולוני: אני לא יודע מתי זה היה, זה היה לפני שעזבתי את קמניץ, זה הייתה סיבה אחת שעזבתי את קמניץ הייתה מתיחות ביני ובין ההנהלה שאני גרמתי, לא גרמתי הייתי גורם.

[05:42] נח זבולוני: לא גרמתי, הייתי גורם שהוא עזב את קמניץ.

[05:47] יובל מלמד: מי זה ההוא? על מי מדובר?

[05:49] נח זבולוני: זה בחור אחד, בא מאמריקה, ללמוד בקמניץ.

[05:56] יובל מלמד: זה היה דבר מצוי באותו זמן, שבאים [מאמריקה]

[05:59] נח זבולוני: לא. לא היה מצוי. זה רק במיר היה.

[06:02] יובל מלמד: למיר באו מארצות הברית?

[06:04] נח זבולוני: כן! במיר היו מכל המקומות. מכל הארץ. מכל העולם. מגרמניה, באו מגרמניה.

[06:12] יובל מלמד: עד היום. עד היום יש מכל העולם, יש מבלגיה,

[06:19] נח זבולוני: הם באו ... אבל לא בקמניץ, לא בגרודנה, לא בראדין, לא בקלצק, לא היו שם.

[06:30] יובל מלמד: רק במיר.

[06:31] נח זבולוני: רק במיר! מפני שזו הייתה ישיבה עולמית, אפשר להגיד. מי שצריך שידוך טוב, אז נסע למיר. רב או יהודי עשיר שרוצה לחתן את ביתו ל [בחור] ישיבה, אז נסע למיר.

[06:55] יובל מלמד: אז איך הוא הגיע, איך קראו לבחור ההוא?

[06:57] נח זבולוני: יצחק ילין. לא, לא צריך אולי להגיד את השם. כי אינני יודע, הוא היה אחר-כך בארץ, ואולי הוא כבר מת, בשביל מה?

[07:13] נח זבולוני: כשהוא בא לקמניץ,

[07:14] יובל מלמד: איך הוא הגיע?

[07:16] נח זבולוני: אוה! רב ברוך בר, כשהיה באמריקה, כנראה שעשה איזה קשרים עם המשפחה שלו, הוא היה בעצמו יליד קנדה, אבל הוא למד באמריקה.

[07:30] יובל מלמד: שניה, לפני כן. זכור לי שסיפרת שרב ברוך בר הביא גם את רב חיים צימרמן. נכון?

[07:35] נח זבולוני: חיים צימרמן, הלא זה דוד שלו. אמא של חיים צימרמן, הייתה אחות של רב ברוך בר.

[07:49] נח זבולוני: והוא היה ברוסיה,

[07:52] יובל מלמד: אבל הוא היה באמריקה. נכון? חיים צימרמן עצמו.

[07:56] נח זבולוני: היה באמריקה. הוא היה ברוסיה, בסלוצק, אני חושב. שם אבא שלו היה רב. אבל להוציא אותו לפולין לא יכלו, אז מה הם עשו? עשו שהוא יליד קמניץ, יליד פולין.

[08:22] נח זבולוני: הייתה למשל, ברוסיה הייתה "קווטא" קשה. אתה יודע מה זה "קווטא" ?

[08:32] יובל מלמד: לא

[08:33] נח זבולוני: מכסה. מיכסה, לא רצו, מקארתי היה אז.

[08:41] יובל מלמד: לא רצו מהגרים.

[08:44] נח זבולוני: בגלל רוסיה. בעיקר מרוסיה לא רצו. היה מקארתי, אתה זוכר? תקופת מקארתי. כשרדפו את הקומוניסטים שם. ^{[ 3 ]}

[08:55] נח זבולוני: אז רב ברוך בר, איני יודע אם ברוך בר בעצמו טיפל, רב אברום, חתנו, אז רשמו אותו שהוא יליד קמניץ,

[09:07] יובל מלמד: את מי? את צימרמן?

[09:08] נח זבולוני: צימרמן, כן. יליד קמניץ, וממילא, חיים צימרמן, אז הוא יליד קמניץ, אז הוא פולני. אז העבירו אותו לאמריקה.

[09:22] נח זבולוני: יצא לאמריקה, ובאמריקה היה כמה חודשים, ונסע לקמניץ.

[09:32] יובל מלמד: אז זה הכל היה רק כמה חודשים?

[09:34] נח זבולוני: כמה חודשים. ואני זוכר שהוא היה ... צחקו, למשל חתיכת ...

[09:45] יובל מלמד: חספא.

[09:47] נח זבולוני: איך אומרים?

[09:48] יובל מלמד: על גט, שהוא חספא בעלמא ^{[ 4 ]} .

[09:50] נח זבולוני: חספא בעלמא. אומר "א שטיק פייפר". אמרו, יהודי שהיה שם שבוע, באמריקה ... והוא בא בכובע שלו, בא מאמריקה, היה חור, בא מאמריקה, בחור אמריקאי, עם חור בכובע.

[10:29] נח זבולוני: אבל הוא היה שם, היה עילוי גדול, אבל לא הצטיין. זאת אומרת, לא בלימודים. הוא היה גאון.

[10:44] יובל מלמד: איך אמרת קראו לו?

[10:46] נח זבולוני: חיים צימרמן.

[10:48] יובל מלמד: לא. שם [כינוי]

[10:49] נח זבולוני: חיים פייפר. חיים פייפר זה הכינוי היה. מפני שהוא היה "פייפר". הוא והרב יהודה גרשוני היו מתקוטטים שם תמיד.

[11:07] יובל מלמד: טוב, עכשיו נחזור לבחור הזה שרב ברוך בר הביא מארצות הברית.

[11:12] נח זבולוני: כן.

[11:13] יובל מלמד: רב ברוך בר היה הרבה פעמים בארצות הברית?

[11:15] נח זבולוני: פעם אחת. פעם אחת היה.

[11:18] יובל מלמד: לצורך .. תרומות

[11:20] נח זבולוני: אני, כשבאתי לקמניץ, הרב ברוך בר לא היה בישיבה. הוא היה באמריקה. זה היה אחרי תרפ"ט. והבן שלו, רב חיים יענקל למד פה בחברון. אחרי חברון, הוא בא, רב חיים יענקל בא לקמניץ

[11:45] נח זבולוני: אתה יודע, כולם, החברה, עזבו [אחרי הפרעות] אז הוא נסע לקמניץ. אז פעם אחת הוא מספר לבחורים, על ארץ ישראל

[12:00] יובל מלמד: מי? הבן של רב ברוך בר?

[12:02] נח זבולוני: כן. רב חיים יענקל. אחר-כך הוא אמר, בארץ-ישראל יש גם חמסינים. אז הרב ברוך בר שמע את זה ואמר לרב חיים יענקל אל תדבר לשון הרע על ארץ ישראל.

[12:22] נח זבולוני: אז מה? אומרים היה ציוני? רב ברוך בר! לא הציונים! כשהוא אמר שבארץ ישראל יש חמסין, אז זה כבר "לשון הרע".

[12:43] יובל מלמד: עכשיו, הבחור ההוא.

[12:45] נח זבולוני: הבחור ההוא, ישב ולמד ...

[12:51] יובל מלמד: רגע, כשאתה הגעת לקמניץ, אז הרב ברוך בר היה בארצות הברית.

[12:54] נח זבולוני: באמריקה.

[12:55] יובל מלמד: ואז בעצם הוא חזר והביא איתו את הבחור הזה.

[12:59] נח זבולוני: לא!

[13:00] יובל מלמד: אה, הוא בא אחרי זה?

[13:01] נח זבולוני: הבחור בא לחוד. הבחור היה קצת מוזר, אמריקאי. אתה מבין? הוא הלך עם תיק. בקמניץ לא הלכו עם תיקים. חס ושלום, המקל. המקל זה הסמל של הישיבה.

[13:21] נח זבולוני: "הקאלושן" – ערדליים ומקל.

[13:29] יובל מלמד: והוא הלך עם תיק.

[13:30] נח זבולוני: כן. עם תיק. אתה יודע, בקמניץ עם תיק! אבל מי יעז להגיד לו? אמריקאי! הוא מאמריקה! הוא קנה פרה, כדי שיהיה לו חלב.

[13:51] נח זבולוני: היה קצת ... היה בחור יפה, אחר כך הוא בא פה בארץ, ונפגשתי איתו,

[14:01] יובל מלמד: הוא ישב ולמד? או שהוא ...

[14:04] נח זבולוני: הוא למד. הוא לא היה שייך לישיבה. הוא רצה ללמוד "סמיכה", לקבל סמיכות לרבנות. "סמיכה" ורב. אז בקמניץ לא נתנו ללמוד לרועה. אתה יודע למה? מפני שלא רצו להיות רבנים,

[14:37] נח זבולוני: רב ברוך בר רצה שהבחורים יתקדמו בלימודים, למשל, כמו בנובהרדוק לא רצו להיות רבנים, מפני שרק ראשי ישיבות [הם רבנים] אבל מבחינה אחרת – יותר במוסר.

[15:00] נח זבולוני: ופה, רב ברוך בר, בכל הישיבות ככה, לא למדו "חולין", חולין לא למדו.

[15:10] יובל מלמד: למה? בשביל שלא יהיו מורי הוראה?

[15:12] נח זבולוני: כן. הוראה, מפני שלא יתקדמו. הלא מה המטרה של הישיבה? לצאת גאונים, גאונים לצאת, ורב זה לא. כשמקבל "סמיכה" זה כמו "איך וייס, דוקומנט"

[15:37] יובל מלמד: מסמך.

[15:38] נח זבולוני: מסמך.





תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.