המשך שהותו של נח זבולוני בעיר דווינסק שבלטביה, בפרט שהותו אצל הרוגאצ'ובר. סיפורים על הרוגאצ'ובר, ביקורו של ביאליק אצל האחרון ועוד.
[00:05] יובל מלמד: בקיצור, הגענו לשנה האחרונה, זה היה מתי? 1934?
[00:13] נח זבולוני: 33. 32-33. שנה הייתי שם.
[00:21] יובל מלמד: ופעם אחרונה תיארת את הנסיעה שלך, את ההברחה ממזריץ
[00:28] נח זבולוני: ממזריץ לדווינסק
[00:33] יובל מלמד: עכשיו בעצם הגענו ... תיארת שהיית עם קבוצה,
[00:37] נח זבולוני: לא. לא קבוצה, יחידי! אבל להבריח, לא היה לי לגאלי שיכולתי לנסוע. לא הייתי קיים. הבנת? לא הייתי קיים.
[00:57] יובל מלמד: כן, זה סיפרת פעם אחרונה שהיה הסכם שם עם דובין.
[01:03] נח זבולוני: מרדכי דובין. הוא עשה הסכם עם מפלגת האיכרים שהיו בשלטון, שיבואו בחורי ישיבה מכל המקומות, בלתי ליגאלים, ולקבל פספורט נאנסן.
[01:28] יובל מלמד: ואז, מה אז, בעצם קיבלת פספורט. סיפרת שבאותו לילה, היה לילה שפחדת שלא יתפסו אותך
[01:35] נח זבולוני: כן, הסתובבנו, מפני שלא נתנו להיכנס שם בלתי-ליגאלים. לא במלון, לא בבית פרטי.
[01:44] נח זבולוני: אז הסתובבנו בלילה, איפה שיש אור, בית-הכנסת, נכנסנו, קבוצה. לא שבאו איתי יחד. הצטברו במשך הזמן, ביחד הלכנו למחרת בבוקר למשרד הפנים הלטבי והודענו שאנחנו באים מרוסיה.
[02:12] נח זבולוני: בלתי ליגאלים. אז נתנו לנו היתר שהייה. ואני הייתי ראש המדברים, כי אני ידעתי רוסית, והם באו מפולין, מלטביה, מליטא, אני יודע מאיפה באו ? מהרבה מקומות.
[02:36] נח זבולוני: אז כשבאתי ללטביה, אז הלכנו למחרת בבוקר.
[02:41] יובל מלמד: בלטביה השפה זה רוסית, כמו ב ?
[02:45] נח זבולוני: שמה לטבית. אבל בעיקר מדברים רוסית. כי זה היה מתחת פרוטקטוראט
[02:54] יובל מלמד: ברית המועצות.
[02:55] נח זבולוני: ברית המועצות. כן. כשבאתי לשם, התחלנו ללמוד, בישיבת נובהרדוק. מנהל הישיבה היה רב דוד בודניק וראש הישיבה אינני זוכר מי היה שם.
[03:20] נח זבולוני: רב ברוך ויינשטיין
[03:22] יובל מלמד: מה היה מיוחד בישיבה הזאת?
[03:25] נח זבולוני: כמו כל נובהרדוק, לומדים בעיקר מוסר.
[03:30] יובל מלמד: אמרת שהיו נובהרדוק שהתייחדו יותר.
[03:35] נח זבולוני: זה בביאליסטוק. מזריץ היה בעיקר שהתייחדו במוסר, בשבירת המידות. אתה יודע מה זה "שבירת המידות" ?
[03:52] נח זבולוני: למשל, כשאתה עשית לך לא כל-כך טוב, אז אני לא משלם לך בטוב. לא תיקום ולא תיטור, צריך לשבור את המידות. אתה מבין?
[04:11] יובל מלמד: כמו הרמב"ם, ללכת לקצה השני?
[04:15] נח זבולוני: כן, אבל הרמב"ם אומר הלא
[04:22] יובל מלמד: שביל הזהב?
[04:23] נח זבולוני: שביל הזהב, כן. אבל פה דבר אחר, פה למשל, כשעומדים על מידות, יש מידה מגונה – נקמה, נטירה, אז צריך לשבור את זה.
[04:44] נח זבולוני: ושם הייתה ישיבה כזו, אבל לא כל-כך כמו מזריץ כמו ביאליסטוק, גם לא בלימודים כמו ביאליסטוק, וגם לא במוסר. במידות כמו ביאליסטוק.
[04:59] נח זבולוני: והרוגאצ'ובר הוא לא כל כך סימפט את הישיבה הזאת, כי לא באו אליו. כשהיו באים, הוא היה יכול לגרש.
[05:12] יובל מלמד: מה היה הרקע של הרוגצ'ובר שם בעיר. מה הוא היה?
[05:17] נח זבולוני: הוא היה רב ראשי של דווינסק. מטעם החסידים. מטעם המתנגדים, אתה יודע מה זה מת'נגדים חסידים?
[05:30] יובל מלמד: כן
[05:31] נח זבולוני: אתה יודע?
[05:33] יובל מלמד: בטח.
[05:34] נח זבולוני: אנחנו מתנגדים. אז היה [הרב הראשי] רב מאיר שמחה, מהמתנגדים.
[05:43] יובל מלמד: הם היו במקביל גם, או שהיה לפניו, מאיר שמחה, לא?.
[05:47] נח זבולוני: הם היו ביחד. אבל כשאני באתי, רב שמחה כבר נפטר. אבל הוא היה לפני הרוגאצ'ובר, רב מאיר שמחה.
[05:59] נח זבולוני: רב מאיר שמחה היה הראשון, אחר-כך באו החסידים, החב"דניקים, והמליכו את הרוגאצ'ובר לרב ראשי שלהם.
[06:15] יובל מלמד: מה זה חב"דניק? מה הוא היה חב"דניק
[06:17] נח זבולוני: לא היה חב"דניק.
[06:18] יובל מלמד: כמו היום? מה זה חב"דניקים?
[06:20] נח זבולוני: הוא היה חב"ד. אבל לא מי זה, היה חב"ד של קפוסטה.
[06:26] יובל מלמד: מה זה?
[06:27] נח זבולוני: קאפוסטה זה כרוב [בהונגרית]. אבל זה עיר כזו, שם הצאצאים של "בעל התניא", הם גם היו שם. כנראה "צמח צדק" [רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד] היה שם, אני לא זוכר בדיוק.
[06:54] יובל מלמד: איפה, בקאפוסטה?
[06:55] נח זבולוני: כן, בירושלים, יש למשל במאה שערים – חב"ד, וכתוב קאפוסטה. במאה שערים יש.
[07:08] יובל מלמד: זה פלג בתוך חב"ד?
[07:09] נח זבולוני: כן, פלג בתוך חב"ד. אבל הוא [הרוגאצ'ובר] בכלל לא התעניין בחב"ד. פעם הרבי בא, אז הוא דפק אותו ב ... זאת אומרת, כמו אח, כמו חבר, לא כמו הרבי, לא הרבי הזה [לא הרבי מלובביץ, אלא] ה "שוור" שלו, החותן שלו.
[07:32] יובל מלמד: של הרבי מלובביץ.
[07:33] נח זבולוני: כן.
[07:34] יובל מלמד: לא הבנתי, אז מי דפק את מי?
[07:36] נח זבולוני: הרוגאצ'ובר! צעק, כמו חברמן, ...
[07:48] יובל מלמד: טפח לו על השכם.
[07:50] נח זבולוני: כן !! בתור חבר, ידיד, לא כמו "רבי", אתה מבין?
[08:00] נח זבולוני: אז אנחנו למדנו.
[08:03] יובל מלמד: רגע. אז מה, הוא בעצם שייך לקאפוסטה, במה זה התבטא שהוא חב"דניק?
[08:10] נח זבולוני: חב"דניק, שהוא התפלל בנוסח חב"ד. לא הייתה ישיבה של חב"ד בדווינסק, לא.
[08:18] יובל מלמד: רגע. אבל הוא התעסק בחסידות?
[08:21] נח זבולוני: לא! לא, שום דבר.
[08:23] יובל מלמד: בחסידות חב"ד כל הזמן מתעסקים באמרות של הרבי
[08:27] נח זבולוני: הוא לא, לא התעסק. הוא למד כל הזמן, הרוגאצ'ובר למד. אתה יודע למה לא הסתפר? הלא הוא הלך כמו נזיר, למה?
[08:39] נח זבולוני: מפני שכאשר הוא יושב אצל הספר הוא בטל מלימודים. הוא הלך בשערות כאלה ארוכות.
[08:54] נח זבולוני: פחדו להיכנס אליו, היה צועק, באו שאלו שאלה ...
[09:01] יובל מלמד: הוא הגיע מרקע של ישיבה או משהו כזה,
[09:05] נח זבולוני: הוא היה בוולוז'ין.
[09:07] יובל מלמד: הוא למד בוולוז'ין?
[09:09] נח זבולוני: כן. אבל אצל רב יושע בער [רבי יוסף דב סולובייצ'יק] [ 1 ] כנראה, לא אצל הנצי"ב [הרב נפתלי צבי יהודה ברלין], רב יושע בער.
[09:18] נח זבולוני: אבל הוא, הייתה לו שיטה, שלו. אתה "צפנת פענח" אתה יודע ... עיין שם, עיין שם, עיין, עיין, עיין
[09:29] נח זבולוני: בשו"ת, אז הוא כותב עיין, עיין, עיין, עיין [כלומר מפנה לאחרים: עיין שם, עיין שם]. אחד כתב לו מכתב, מה הוא ענה לו? עיין, עיין, איפה שהסתכלו בעיין שם כתוב עמהארץ [ 2 ] .
[09:48] נח זבולוני: אבל אני ידעתי איך לגשת אליו.
[09:54] יובל מלמד: רק שניה, בתור רב של דווינסק, היה לו איזה משהו?
[09:58] נח זבולוני: לא. לא היה לו שום ...
[10:00] יובל מלמד: היה כל היום בבית?
[10:02] נח זבולוני: פעם באו אליו לגרש את הדיבוק. אז מה הוא עשה? הוא שלח אותם למשטרה!
[10:16] נח זבולוני: ביאליק היה אצלו, אתה יודע? יש הלא בסיפור, כדאי לספר את זה?
[10:24] יובל מלמד: כן.
[10:25] נח זבולוני: במאמר כזה, אז ביאליק הלך, והרוגאצ'ובר נתן לו ספר, "צפנת פענח". ביאליק הלא למד בוולוז'ין, אז וודאי הכיר אותו.
[10:45] נח זבולוני: אז ביאליק [לא] חשב שצריך לשלם בעד הספר, לקח את הספר והלך. כשביאליק הלך, הרוגאצ'ובר אמר, ככה מספרים, "א דער גענאב, לקח את הספר ולא שילם לי שום דבר". [ 3 ]
[11:05] נח זבולוני: זה הגיע לביאליק, למחרת בא ביאליק, ביאליק אז ביקר בדווניסק מארץ ישראל, פלשתינה, בא לדווינסק לביקור.
[11:24] נח זבולוני: כשהוא בא בחזרה, אז הוא אמר "מהמוח של הרוגאצ'ובר אפשר לעשות שני איינשטיינים". אתה מבין מה זה אומר? זאת אומרת, שהוא כל-כך גדול.
[11:47] נח זבולוני: הוא בא לישיבה, נתן לו, אז הוא אומר [הרוגאצ'ובר], "חיים-נחמן, כתוב דבר-תורה מעות קונות", את זה שמעת. כמה תתן לא חשוב, אבל צריך לשלם.
[12:04] נח זבולוני: דבר תורה, לא חינם. כשאני הייתי אצלו, מי שרצה לבוא אצלו, פחד לבוא לבד.
[12:17] יובל מלמד: הישיבה הייתה קרובה לבית שלו?
[12:20] נח זבולוני: שם הייתה עיירה, דווינסק 10,000 יהודים, שם לא הייתה תחבורה ציבורית, הלכו. רחוב זה, רחוב זה, לא זוכר איפה בדיוק הייתה הישיבה
[12:40] יובל מלמד: היו באים לבקר אותו מהישיבה
[12:43] נח זבולוני: כן. היו באים לדווינסק, ורצו את הרוגאצ'ובר. אז הכתובת הייתה נח קוידנוב [שזה נח זבולוני], אני מקוידנוב.
[12:54] יובל מלמד: לפני זה. מה היה הקשר הרוגאצ'ובר לרב מאיר שמחה? היה ביניהם קשר?
[13:01] נח זבולוני: היה! אבל הוא היה יותר, הרב שמחה היה מעל. "זער הרופט הריין דן דרבורגר" דנדרבורגר זה דווינסק [Dunaburg], פעם בגרמנית.
[13:27] נח זבולוני: רב שמחה, כמעט צדיק, בעיר סיפרו מופתים, הרבה מופתים. פעם לפני פסח, אתה יודע, שהקרח צף. אז שם בחוף דווינה. דווינה זה הנהר.
[13:59] נח זבולוני: נהר, דבינסק זה על שם הנהר.
[14:05] יובל מלמד: כמו שיש את הנהר דנובה.
[14:10] נח זבולוני: כן. ויסל [ויסלה] ויסל, יש בפולין. אז כשרצו לבוא אליו,
[14:22] יובל מלמד: אז אתה אומר שה "אור שמח" [רב מאיר שמחה הכהן] נחשב יותר גדול ממנו [מהרוגאצ'ובר]. [ 4 ]
[14:24] נח זבולוני: כן.
[14:25] יובל מלמד: אבל ביניהם היה קשר? הם היו ...
[14:28] נח זבולוני: ברור! הם היו שניהם..
[14:30] יובל מלמד: העריכו אחד את השני? הרוגאצ'ובר העריך את ..
[14:34] נח זבולוני: רב שמחה היה אומר על הרוגאצ'ובר "ער וייסט ש"ס, ער וויסן דער ש"ס", הוא יודע ש"ס ? הוא עכשיו ברגע זה לומד את כל הש"ס.
[14:50] יובל מלמד: ומה הרוגאצ'ובר אמר על רב מאיר שמחה?
[14:53] נח זבולוני: לא יודע, אני לא הייתי בזמנו . כשאני הייתי, ניגש אליו הגאון, נכנס הביתה, אז אני פחדתי,
[15:09] יובל מלמד: התחלת לספר שאתה היית הכתובת. מי שרצה לבוא אליו אתה היית הכתובת. למה?
[15:16] נח זבולוני: מפני שאני היכרתי אותו. אני ידעתי איך לגשת, לא צריך לשאול קושיות את הרוגאצ'ובר. אם רוצים לשאול קושיות, אומרים ומה סימן, גנבו את הקושיה, והלכו ושאלו אותו, אז הוא אומר "נעמאן א שטעקן, גיי אבעק", קח מקל ולך על הקבר. הוא ידע כבר מה השאלה
תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.
ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)
(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)[00:05] יובל מלמד: בקיצור, הגענו לשנה האחרונה, זה היה מתי? 1934?
[00:13] נח זבולוני: 33. 32-33. שנה הייתי שם.
[00:21] יובל מלמד: ופעם אחרונה תיארת את הנסיעה שלך, את ההברחה ממזריץ
[00:28] נח זבולוני: ממזריץ לדווינסק
[00:33] יובל מלמד: עכשיו בעצם הגענו ... תיארת שהיית עם קבוצה,
[00:37] נח זבולוני: לא. לא קבוצה, יחידי! אבל להבריח, לא היה לי לגאלי שיכולתי לנסוע. לא הייתי קיים. הבנת? לא הייתי קיים.
[00:57] יובל מלמד: כן, זה סיפרת פעם אחרונה שהיה הסכם שם עם דובין.
[01:03] נח זבולוני: מרדכי דובין. הוא עשה הסכם עם מפלגת האיכרים שהיו בשלטון, שיבואו בחורי ישיבה מכל המקומות, בלתי ליגאלים, ולקבל פספורט נאנסן.
[01:28] יובל מלמד: ואז, מה אז, בעצם קיבלת פספורט. סיפרת שבאותו לילה, היה לילה שפחדת שלא יתפסו אותך
[01:35] נח זבולוני: כן, הסתובבנו, מפני שלא נתנו להיכנס שם בלתי-ליגאלים. לא במלון, לא בבית פרטי.
[01:44] נח זבולוני: אז הסתובבנו בלילה, איפה שיש אור, בית-הכנסת, נכנסנו, קבוצה. לא שבאו איתי יחד. הצטברו במשך הזמן, ביחד הלכנו למחרת בבוקר למשרד הפנים הלטבי והודענו שאנחנו באים מרוסיה.
[02:12] נח זבולוני: בלתי ליגאלים. אז נתנו לנו היתר שהייה. ואני הייתי ראש המדברים, כי אני ידעתי רוסית, והם באו מפולין, מלטביה, מליטא, אני יודע מאיפה באו ? מהרבה מקומות.
[02:36] נח זבולוני: אז כשבאתי ללטביה, אז הלכנו למחרת בבוקר.
[02:41] יובל מלמד: בלטביה השפה זה רוסית, כמו ב ?
[02:45] נח זבולוני: שמה לטבית. אבל בעיקר מדברים רוסית. כי זה היה מתחת פרוטקטוראט
[02:54] יובל מלמד: ברית המועצות.
[02:55] נח זבולוני: ברית המועצות. כן. כשבאתי לשם, התחלנו ללמוד, בישיבת נובהרדוק. מנהל הישיבה היה רב דוד בודניק וראש הישיבה אינני זוכר מי היה שם.
[03:20] נח זבולוני: רב ברוך ויינשטיין
[03:22] יובל מלמד: מה היה מיוחד בישיבה הזאת?
[03:25] נח זבולוני: כמו כל נובהרדוק, לומדים בעיקר מוסר.
[03:30] יובל מלמד: אמרת שהיו נובהרדוק שהתייחדו יותר.
[03:35] נח זבולוני: זה בביאליסטוק. מזריץ היה בעיקר שהתייחדו במוסר, בשבירת המידות. אתה יודע מה זה "שבירת המידות" ?
[03:52] נח זבולוני: למשל, כשאתה עשית לך לא כל-כך טוב, אז אני לא משלם לך בטוב. לא תיקום ולא תיטור, צריך לשבור את המידות. אתה מבין?
[04:11] יובל מלמד: כמו הרמב"ם, ללכת לקצה השני?
[04:15] נח זבולוני: כן, אבל הרמב"ם אומר הלא
[04:22] יובל מלמד: שביל הזהב?
[04:23] נח זבולוני: שביל הזהב, כן. אבל פה דבר אחר, פה למשל, כשעומדים על מידות, יש מידה מגונה – נקמה, נטירה, אז צריך לשבור את זה.
[04:44] נח זבולוני: ושם הייתה ישיבה כזו, אבל לא כל-כך כמו מזריץ כמו ביאליסטוק, גם לא בלימודים כמו ביאליסטוק, וגם לא במוסר. במידות כמו ביאליסטוק.
[04:59] נח זבולוני: והרוגאצ'ובר הוא לא כל כך סימפט את הישיבה הזאת, כי לא באו אליו. כשהיו באים, הוא היה יכול לגרש.
[05:12] יובל מלמד: מה היה הרקע של הרוגצ'ובר שם בעיר. מה הוא היה?
[05:17] נח זבולוני: הוא היה רב ראשי של דווינסק. מטעם החסידים. מטעם המתנגדים, אתה יודע מה זה מת'נגדים חסידים?
[05:30] יובל מלמד: כן
[05:31] נח זבולוני: אתה יודע?
[05:33] יובל מלמד: בטח.
[05:34] נח זבולוני: אנחנו מתנגדים. אז היה [הרב הראשי] רב מאיר שמחה, מהמתנגדים.
[05:43] יובל מלמד: הם היו במקביל גם, או שהיה לפניו, מאיר שמחה, לא?.
[05:47] נח זבולוני: הם היו ביחד. אבל כשאני באתי, רב שמחה כבר נפטר. אבל הוא היה לפני הרוגאצ'ובר, רב מאיר שמחה.
[05:59] נח זבולוני: רב מאיר שמחה היה הראשון, אחר-כך באו החסידים, החב"דניקים, והמליכו את הרוגאצ'ובר לרב ראשי שלהם.
[06:15] יובל מלמד: מה זה חב"דניק? מה הוא היה חב"דניק
[06:17] נח זבולוני: לא היה חב"דניק.
[06:18] יובל מלמד: כמו היום? מה זה חב"דניקים?
[06:20] נח זבולוני: הוא היה חב"ד. אבל לא מי זה, היה חב"ד של קפוסטה.
[06:26] יובל מלמד: מה זה?
[06:27] נח זבולוני: קאפוסטה זה כרוב [בהונגרית]. אבל זה עיר כזו, שם הצאצאים של "בעל התניא", הם גם היו שם. כנראה "צמח צדק" [רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד] היה שם, אני לא זוכר בדיוק.
[06:54] יובל מלמד: איפה, בקאפוסטה?
[06:55] נח זבולוני: כן, בירושלים, יש למשל במאה שערים – חב"ד, וכתוב קאפוסטה. במאה שערים יש.
[07:08] יובל מלמד: זה פלג בתוך חב"ד?
[07:09] נח זבולוני: כן, פלג בתוך חב"ד. אבל הוא [הרוגאצ'ובר] בכלל לא התעניין בחב"ד. פעם הרבי בא, אז הוא דפק אותו ב ... זאת אומרת, כמו אח, כמו חבר, לא כמו הרבי, לא הרבי הזה [לא הרבי מלובביץ, אלא] ה "שוור" שלו, החותן שלו.
[07:32] יובל מלמד: של הרבי מלובביץ.
[07:33] נח זבולוני: כן.
[07:34] יובל מלמד: לא הבנתי, אז מי דפק את מי?
[07:36] נח זבולוני: הרוגאצ'ובר! צעק, כמו חברמן, ...
[07:48] יובל מלמד: טפח לו על השכם.
[07:50] נח זבולוני: כן !! בתור חבר, ידיד, לא כמו "רבי", אתה מבין?
[08:00] נח זבולוני: אז אנחנו למדנו.
[08:03] יובל מלמד: רגע. אז מה, הוא בעצם שייך לקאפוסטה, במה זה התבטא שהוא חב"דניק?
[08:10] נח זבולוני: חב"דניק, שהוא התפלל בנוסח חב"ד. לא הייתה ישיבה של חב"ד בדווינסק, לא.
[08:18] יובל מלמד: רגע. אבל הוא התעסק בחסידות?
[08:21] נח זבולוני: לא! לא, שום דבר.
[08:23] יובל מלמד: בחסידות חב"ד כל הזמן מתעסקים באמרות של הרבי
[08:27] נח זבולוני: הוא לא, לא התעסק. הוא למד כל הזמן, הרוגאצ'ובר למד. אתה יודע למה לא הסתפר? הלא הוא הלך כמו נזיר, למה?
[08:39] נח זבולוני: מפני שכאשר הוא יושב אצל הספר הוא בטל מלימודים. הוא הלך בשערות כאלה ארוכות.
[08:54] נח זבולוני: פחדו להיכנס אליו, היה צועק, באו שאלו שאלה ...
[09:01] יובל מלמד: הוא הגיע מרקע של ישיבה או משהו כזה,
[09:05] נח זבולוני: הוא היה בוולוז'ין.
[09:07] יובל מלמד: הוא למד בוולוז'ין?
[09:09] נח זבולוני: כן. אבל אצל רב יושע בער [רבי יוסף דב סולובייצ'יק] [ 1 ] כנראה, לא אצל הנצי"ב [הרב נפתלי צבי יהודה ברלין], רב יושע בער.
[09:18] נח זבולוני: אבל הוא, הייתה לו שיטה, שלו. אתה "צפנת פענח" אתה יודע ... עיין שם, עיין שם, עיין, עיין, עיין
[09:29] נח זבולוני: בשו"ת, אז הוא כותב עיין, עיין, עיין, עיין [כלומר מפנה לאחרים: עיין שם, עיין שם]. אחד כתב לו מכתב, מה הוא ענה לו? עיין, עיין, איפה שהסתכלו בעיין שם כתוב עמהארץ [ 2 ] .
[09:48] נח זבולוני: אבל אני ידעתי איך לגשת אליו.
[09:54] יובל מלמד: רק שניה, בתור רב של דווינסק, היה לו איזה משהו?
[09:58] נח זבולוני: לא. לא היה לו שום ...
[10:00] יובל מלמד: היה כל היום בבית?
[10:02] נח זבולוני: פעם באו אליו לגרש את הדיבוק. אז מה הוא עשה? הוא שלח אותם למשטרה!
[10:16] נח זבולוני: ביאליק היה אצלו, אתה יודע? יש הלא בסיפור, כדאי לספר את זה?
[10:24] יובל מלמד: כן.
[10:25] נח זבולוני: במאמר כזה, אז ביאליק הלך, והרוגאצ'ובר נתן לו ספר, "צפנת פענח". ביאליק הלא למד בוולוז'ין, אז וודאי הכיר אותו.
[10:45] נח זבולוני: אז ביאליק [לא] חשב שצריך לשלם בעד הספר, לקח את הספר והלך. כשביאליק הלך, הרוגאצ'ובר אמר, ככה מספרים, "א דער גענאב, לקח את הספר ולא שילם לי שום דבר". [ 3 ]
[11:05] נח זבולוני: זה הגיע לביאליק, למחרת בא ביאליק, ביאליק אז ביקר בדווניסק מארץ ישראל, פלשתינה, בא לדווינסק לביקור.
[11:24] נח זבולוני: כשהוא בא בחזרה, אז הוא אמר "מהמוח של הרוגאצ'ובר אפשר לעשות שני איינשטיינים". אתה מבין מה זה אומר? זאת אומרת, שהוא כל-כך גדול.
[11:47] נח זבולוני: הוא בא לישיבה, נתן לו, אז הוא אומר [הרוגאצ'ובר], "חיים-נחמן, כתוב דבר-תורה מעות קונות", את זה שמעת. כמה תתן לא חשוב, אבל צריך לשלם.
[12:04] נח זבולוני: דבר תורה, לא חינם. כשאני הייתי אצלו, מי שרצה לבוא אצלו, פחד לבוא לבד.
[12:17] יובל מלמד: הישיבה הייתה קרובה לבית שלו?
[12:20] נח זבולוני: שם הייתה עיירה, דווינסק 10,000 יהודים, שם לא הייתה תחבורה ציבורית, הלכו. רחוב זה, רחוב זה, לא זוכר איפה בדיוק הייתה הישיבה
[12:40] יובל מלמד: היו באים לבקר אותו מהישיבה
[12:43] נח זבולוני: כן. היו באים לדווינסק, ורצו את הרוגאצ'ובר. אז הכתובת הייתה נח קוידנוב [שזה נח זבולוני], אני מקוידנוב.
[12:54] יובל מלמד: לפני זה. מה היה הקשר הרוגאצ'ובר לרב מאיר שמחה? היה ביניהם קשר?
[13:01] נח זבולוני: היה! אבל הוא היה יותר, הרב שמחה היה מעל. "זער הרופט הריין דן דרבורגר" דנדרבורגר זה דווינסק [Dunaburg], פעם בגרמנית.
[13:27] נח זבולוני: רב שמחה, כמעט צדיק, בעיר סיפרו מופתים, הרבה מופתים. פעם לפני פסח, אתה יודע, שהקרח צף. אז שם בחוף דווינה. דווינה זה הנהר.
[13:59] נח זבולוני: נהר, דבינסק זה על שם הנהר.
[14:05] יובל מלמד: כמו שיש את הנהר דנובה.
[14:10] נח זבולוני: כן. ויסל [ויסלה] ויסל, יש בפולין. אז כשרצו לבוא אליו,
[14:22] יובל מלמד: אז אתה אומר שה "אור שמח" [רב מאיר שמחה הכהן] נחשב יותר גדול ממנו [מהרוגאצ'ובר]. [ 4 ]
[14:24] נח זבולוני: כן.
[14:25] יובל מלמד: אבל ביניהם היה קשר? הם היו ...
[14:28] נח זבולוני: ברור! הם היו שניהם..
[14:30] יובל מלמד: העריכו אחד את השני? הרוגאצ'ובר העריך את ..
[14:34] נח זבולוני: רב שמחה היה אומר על הרוגאצ'ובר "ער וייסט ש"ס, ער וויסן דער ש"ס", הוא יודע ש"ס ? הוא עכשיו ברגע זה לומד את כל הש"ס.
[14:50] יובל מלמד: ומה הרוגאצ'ובר אמר על רב מאיר שמחה?
[14:53] נח זבולוני: לא יודע, אני לא הייתי בזמנו . כשאני הייתי, ניגש אליו הגאון, נכנס הביתה, אז אני פחדתי,
[15:09] יובל מלמד: התחלת לספר שאתה היית הכתובת. מי שרצה לבוא אליו אתה היית הכתובת. למה?
[15:16] נח זבולוני: מפני שאני היכרתי אותו. אני ידעתי איך לגשת, לא צריך לשאול קושיות את הרוגאצ'ובר. אם רוצים לשאול קושיות, אומרים ומה סימן, גנבו את הקושיה, והלכו ושאלו אותו, אז הוא אומר "נעמאן א שטעקן, גיי אבעק", קח מקל ולך על הקבר. הוא ידע כבר מה השאלה
דפים בנושא:
הקטע הבא: נח זבולוני סיפור חיים - 1933-1934- חלק ט"ז
הקטע הקודם: נח זבולוני סיפור חיים - 1929-1933 - חלק י"ד
הקטע הקודם: נח זבולוני סיפור חיים - 1929-1933 - חלק י"ד
תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.
הערה:
1. יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) - 1820-1892 - ראש ישיבה בוולוז'ין.
2. נח זבולוני מסביר שיטת כתיבה זו בכתבתו: במחיצתו של הרוגצ'ובר
3. נח זבולוני מספר על ביקורו של ביאליק אצל הרוגאצ'ובר, בכתבתו: במחיצתו של הרוגצ'ובר
4. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק - רבה הראשי של דווינסק.
- אלי זבולוני
1. יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) - 1820-1892 - ראש ישיבה בוולוז'ין.
2. נח זבולוני מסביר שיטת כתיבה זו בכתבתו: במחיצתו של הרוגצ'ובר
3. נח זבולוני מספר על ביקורו של ביאליק אצל הרוגאצ'ובר, בכתבתו: במחיצתו של הרוגצ'ובר
4. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק - רבה הראשי של דווינסק.
- אלי זבולוני