גלריה: נח זבולוני סיפור חיים 1933-1934 - חלק י"ז

המשך שהותו של נח זבולוני אצל הרב יוסף רוזין - הרוגאצ'ובר. סיפורים ואנקדוטות מחייו של הרב הגאון. בנוסף על רבנים נוספים כרב שמעון שקופ, הרב ברוך בר, ושיטת בריסק ללימוד גמרא.

ניתן לראות את הטקסט המצורף להלן בסרט הוידאו על ידי הפעלת כפתור הכתוביות (CC)

(מוצג במצב של FULL SCREEN של סרט הוידאו)

[00:11] נח זבולוני: הוא אומר, כמו בית כנסת של

[00:16] יובל מלמד: של "אוהל יצחק"

[00:17] נח זבולוני: כן. כברלושנה הייתה עיר, עיר באוקראינה, חסידית.

[00:32] יובל מלמד: אז היית מלווה אותו לבית הכנסת [את הרוגאצ'ובר]

[00:35] נח זבולוני: כן. הייתי הולך איתו. הייתי מחזיק אותו ביד והולך. הוא לא הסתכל, היה יכול ליפול

[00:44] יובל מלמד: בשביל לא לראות נשים?

[00:46] נח זבולוני: כן. סיפרתי לך, כשבאו בחורים, כשבאו לדבר בחידושי תורה. אז אם שאלו אותו על איזה דבר בינה לבינו, אז הוא שאל: "אתה נשוי?" אז הוא דיבר. לא נשוי – לא דיבר.

[01:10] יובל מלמד: גם לא בתורה?

[01:11] נח זבולוני: כן. הלא היה מדבר רק על זה! שבאו [בדברי] תורה. למשל בעניין פתח פתוח מצאתי [יחסי אישות] ^{[ 1 ]} , כל מיני דברים, אז הוא שואל אותו, אם הוא נשוי אז הוא ידבר, לא נשוי – לא ידבר.

[01:31] נח זבולוני: היה אישיות! זה לא בעולם הזה. היה נמוך, קטנצ'יק.

[01:46] יובל מלמד: בן כמה הוא היה כשאתה היית אצלו?

[01:49] נח זבולוני: בן 80, שמונים וכמה.

[01:53] יובל מלמד: האריך חיים?

[01:54] נח זבולוני: הוא מת בתרצ"ה ^{[ 2 ]} , אני חושב.

[02:04] נח זבולוני: דבר מעניין היה. היה אחד שהוא העריץ אותו, קצת מהשמאלנים, ואחר כך הוא ירש את מקומו,

[02:20] יובל מלמד: לא הבנתי. מי? מה?

[02:26] נח זבולוני: כרב של דווינסק. אחד, לא גאון, לא ידוע, אבל הוא מצא בו איזה דבר. אתה יודע איפה כל החידושים שלו? בשולי הגמרא.

[02:48] נח זבולוני: למשל, פה לא הייתה גמרא שלו. של גמרא עם כל מיני דברים

[02:56] יובל מלמד: מסביב.

[02:57] נח זבולוני: מסביב. פה היה כותב, ואחר כך מצאו, את כל ה "צפנת פענח" שלו. ואחרי המוות כשמצאו

[03:20] יובל מלמד: יצא לך לדבר איתו גם [על דברים] חוץ מלימוד? בענייני דעלמא.

[03:24] נח זבולוני: כן. לא רוצה להגיד על גאונים, שוכני עפר, גדולי הדור, איך שהוא התבטא

[03:39] יובל מלמד: הוא לא העריך את השיטה שלימדו "שערי ישר" - הרב שמעון שקופ? ^{[ 3 ]}

[03:44] נח זבולוני: לא. לא! זה הגיון. רב שמעון, יותר מאשר רב ברוך בר.

[03:53] יובל מלמד: ומה הוא חשב על זה?

[03:55] נח זבולוני: חשב שזה הגיון. זה היה קרוב לשיטה שלו, אתה מבין?

[04:05] יובל מלמד: מה ההבדל בין זה לבין רב ברוך בר?

[04:07] נח זבולוני: רב ברוך בר – "עמקס" [התעמקות], לשני דינים

[04:15] יובל מלמד: מה ההבדל בין "הגיון" ל- עמקס, אני לא מבין. גם עמקס זה נשמע לי הגיון. מה ההבדל בין השיטות האלה?

[04:26] נח זבולוני: "עמקס" זה למשל, בעיקר של הרב ברוך בר, אבל על רב חיים [ר' חיים סולובייצ'יק מבריסק] סומך. הבנת?

[04:40] יובל מלמד: כן.

[04:41] נח זבולוני: רב ברוך בר, קשה להגיד סבל את רב שמעון, הוא היה מקפיד, מ "שערי ישר" של רב שמעון אני חושב, כן.

[05:03] יובל מלמד: למרות שראיתי היום תמונה, רואים בתמונה אחת את רב ברוך בר, רב חיים עוזר ורב שמעון שקופ.

[05:12] נח זבולוני: כן. אחד מהשני לא שייך. למשל, אני אגיד לך. לשם שמים או לשם שמים.

[05:27] יובל מלמד: מחלוקת לשם שמים.

[05:30] נח זבולוני: כן. קורח ועדתו ^{[ 4 ]}

[05:32] יובל מלמד: הלל ושמאי, לא ?

[05:35] נח זבולוני: כן. אז זה שייך, שייך אחד לשני. הם היו נפגשים כנראה בדרוביניק, זה היה בפולין. בפולין ליטא, על יד גרודנה. שם היה בית, בקיץ, איך זה נקרא?

[05:54] יובל מלמד: נופש כזה, בית קיץ.

[05:57] נח זבולוני: כן. אבל למשל כמו עיר קייט. דרוביניק, שם באים כל גדולי העולם, היו באים שם.

[06:12] יובל מלמד: הרוגאצ'ובר היה אבל מנותק

[06:14] נח זבולוני: לא! מה זה שייך. לא שייך היה

[06:24] יובל מלמד: אף אחד, הוא לא נפגש עם "גדולים"? שום דבר?

[06:26] נח זבולוני: שום דבר! רק נפגש פעם עם הרב אלחנן, סיפרתי לך ? רב אלחנן, גם כן, קצת הגיון. הוא העריץ את הרב אלחנן. ^{[ 5 ]}

[06:44] נח זבולוני: שאל אותו הרב אלחנן: "מה אתה עושה?" זאגת'ר [אמר לו] "אני מלמד". זאגת'ר: "גם אני מלמד". "אז למה אתה הולך עם כזה כובע כזה?" "א דריידע לאד אין קופ" זאגת'ר "זאין קאפלוש". הוא הלך כמו "החפץ חיים", עם ... איך זה נקרא?

[07:09] יובל מלמד: קסקט

[07:10] נח זבולוני: קסקט, כן.

[07:11] יובל מלמד: רגע. מה הוא לימד? מה הוא מלמד?

[07:14] נח זבולוני: "א מלמד", "איך לעדען", "איך לאדען".

[07:18] יובל מלמד: הוא היה מלמד? או לומד?

[07:20] נח זבולוני: לומד! מלמד!

[07:25] יובל מלמד: היינו הך.

[07:27] נח זבולוני: אל תשאל על הרוגאצ'ובר מה שהוא לא אומר. הוא אומר כך, אבל בצורה כזו, "אני מלמד", "מלמד". מלמד, גם הרבה ספרים מלמד.

[07:46] יובל מלמד: אז הוא גם היה "בהגיון"

[07:49] נח זבולוני: מה?

[07:50] יובל מלמד: הוא גם למד.

[07:51] נח זבולוני: בהגיון, הוא החזיק בהגיון.

[07:54] יובל מלמד: ועוד פעם, רב ברוך בר "עוד צווי דינים" ^{[ 7 ]} מה זה אומר? מה השיטה?

[08:00] נח זבולוני: זה לא כל כך "הגיון". למשל, לרב ברוך בר, הוא הסתמך על "הרבי אמר", זה הגיון? "הרבי אמר" ! רב חיים אמר. ^{[ 6 ]}

[08:18] יובל מלמד: אבל לעשות חלוקות של "צווי דינים", זה לא הגיון?

[08:20] נח זבולוני: לא שני דינים! אני לא אומר דווקא את זה. למשל, כאשר רב ברוך בר אומר "הרמב"ן והרבי" אתה שומע? יש מחלוקת בין הרמב"ן והרבי. זאת אומרת, בין רב חיים ובין הרמב"ן. זה "הגיון" ? זה לא הגיון.

[08:52] נח זבולוני: רב שמעון, שמעון שקופ, שכחתי כבר, "שערי ישר", היינו לומדים, ורב אלחנן וסרמן גם היה בצורה כזו.

[09:09] יובל מלמד: פגשת פעם את רב שמעון שקופ?

[09:11] נח זבולוני: לא. לא פגשתי.

[09:15] יובל מלמד: איפה הוא לימד?

[09:16] נח זבולוני: גרודנה. היה בישיבת גרודנה. שקופ. הנכדה שלו הייתה חברת כנסת ממפ"ם. ^{[ 8 ]} אתה שומע?

[09:28] יובל מלמד: כן.

[09:29] נח זבולוני: אתה יודע מזה?

[09:30] יובל מלמד: לא.

[09:31] נח זבולוני: שכחתי את שמה.

[09:34] יובל מלמד: מה. בזמן של יאיר צבן וכל אלה?

[09:37] נח זבולוני: כן, מזמן!

[09:49] יובל מלמד: בסך הכל קיבלת ממנו הרבה?

[09:51] נח זבולוני: ממי?

[09:52] יובל מלמד: מהרוגאצ'ובר.

[09:54] נח זבולוני: מה זאת אומרת – קיבלתי?

[09:56] יובל מלמד: היית שומע חידושים, ואחרי כן הולך להגיד, או משהו כזה?

[10:00] נח זבולוני: לא, לא הייתי. אינני יודע אם הבנתי אז מה שאמר. הייתי

[10:10] יובל מלמד: היית כבר בן עשרים ומשהו. היית כבר בן 23, משהו כזה. 24?

[10:18] נח זבולוני: בערך, אני חושב. אבל אז 23 אחרים היו כבר גדולים בתורה.

[10:32] יובל מלמד: איך זה, איך אתה מסביר שבגיל כזה היו כבר גדולים בתורה? איך אתה מסביר את ההבדל בין מה שהיה אז שבגיל כזה כבר גדלו כל כך, לעומת היום?

[10:48] נח זבולוני: אז למדו אחרת, לא כמו שעכשיו. למדו, למדו. אז למשל בישיבות, בישיבות יש פוליטיקה ויש הכל ויש עיתונים, ויש טלוויזיה, ויש רדיו. [אז] לא היה שום דבר, לא היה רדיו אפילו!

[11:11] נח זבולוני: אני זוכר את הרדיו כשפתחו את שירות השידור בארץ, האנגלים. לא היה שום דבר! למשל כשהחפץ חיים נפטר – לא ידעו אפילו. אבל אני ידעתי, אינני יודע איך, לא זוכר עכשיו, באתי וסיפרתי לו.

[11:35] נח זבולוני: סיפרתי שהרוגאצ'ובר נפטר, שהחפץ חיים נפטר. היה אישיות. הלא ביאליק אמר שמראש שלו מהמוח אפשר לעשות שני איינשטינים. כן.



תודה מיוחדת לניר אוורבוך על המרת קסטות האודיו לפורמט דיגיטלי.