מתי צריך לברך ברכת שהחיינו על בית חדש או חפץ חדש

ברכות דף נ"ט ע"ב: על המשנה, "בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". אומרת הגמרא:
בכל הגמרא המחלוקת ללישנא קמא ^{[ 1 ]} בין ר' הונא ור' יוחנן דווקא ביש לו כיוצא בהן, כלומר כפי שמפרשים שבא לו מירושה, אבל קנה וחזר וקנה שניהם בדעה אחת שאין צריך לברך. ואילו ללישנא בתרא ^{[ 2 ]} המחלוקת בין ר' הונא ור' יוחנן בקנה וחזר וקנה אבל יש לו מירושה שניהם מודים שצריך לברך.

נשתדל להסביר במה חולקים ר' הונא ור' יוחנן בין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא. וכן למה מברכין על קנית חפץ חדש או בית חדש.

ראיתי מאן דהוא הרוצה לאמר, מפני מה אין מברכין ללישנא קמא קנה וחזר וקנה מפני שברך כבר פעם אחת שהיינו על הקניה הראשונה. לפענ"ד [לפי עניות דעתי] אין הגיון בדבר ואין אף יסוד מבחינה הלכתית - האם אכל אתמול או לפני שעות אחדות אינו חייב לברך פעם שניה על האוכל או על מצווה אחרת?

גם מהגמרא נראה שהנימוק הנ"ל אינו רלוונטי. הגמרא באותו דף אומרת: "ת"ש ^{[ 3 ]} , מת אביו והוא יורשו, בתחילה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמיטיב. הרמב"ם בפרק הלכות תפלה, פרק י' הלכה ז' ^{[ 4 ]} פוסק: מת אביו והוא יורשו אם יש לו אחים אומר הטוב והמטיב, ובאם אין לו אחים מברך שהחיינו. הבאנו לעיל את שיטת רש"י ויתר המפרשים - יש לו - שכיוצא בהן שיש לו בירושה. ואם נגיד שהטעם שאינו מברך "בקנה וחזר וקנה" מפני שבירך פעם אחת בקנייה הראשונה, נשאלת השאלה למה מי שברך אם יש לו לר' הונא, הלא כבר פעם אחת ברך "הטוב והמטיב" או "שהחיינו" כשירש את אביו. אלא מכאן הוכחה חותכת שיש נימוק אחר וזה לא תלוי באם ברך לפני שנים על קניית חפץ או בית.

אלא אפשר לומר כי הברכה על קניית חפץ חדש או בית חדש תלוי בהנאה ובחידוש שנעשה אצל הקונה. ראייה לדבר דעת המפרשים שלאו דווקא על כלים חדשים או בית חדש לברך שיהיו חדשים ממש אלא אף אם הם ישנים אבל אצלו אין דומים נקראים חדשים וכך נאמר במפורש בתלמוד הירושלמי - ולמה נאמר במשנה בית חדש וכלים חדשים, להוציא שאין לברך באם הוא מכר חפץ וחזר וקנה אותו בחזרה שכאן אין ברכה, ודוגמא לדבר בעורכי המלחמה, כתוב אשה חדשה למעוטי מחזיר גרושתו שאין חוזר עליה ...

נחזור לדברינו הקודמים שאמרנו כי ברכת שהחיינו על חפץ או בית תלויה בחידוש ובהנאה שיש לקונה. בזה חולקים ר' הונא ור' יוחנן ללישנא קמא. ר' הונא סובר באם יש לו חפץ דומה אפילו בא ... והוא קנה נוסף עליו, ההנאה והחידוש בדבר אינו רב, שיש לברך עליו שהחיינו. ואילו דעתו של ר' יוחנן היא אומרת הסובר שהנאה וחידוש בקניה היא יותר גדולה מרכישה ע"י ירושה לכן מברך, אבל קנה וחזר וקנה חפץ דומה, ההנאה והחידוש מקניה השניה היא אפסית אפילו לר' יוחנן ולכן אין לברך עליה.

ואילו ללישנא בתרא, המחלוקת בין ר' הונא ור' יוחנן בקנה וחזר וקנה אם בקניה השניה יש ישנה אותה הנאה והחידוש כמו בקניה הראשונה, אבל אם יש לו בירושה או נתנו לו במתנה חפץ והוא קנה חפץ דומה, שניהם מודים, כי ההנאה בקניה שהוא רוכש חפץ מכספו היא ההנאה שראוייה לברכת שהחיינו ודוק ^{[ 5 ]}

אולם הרמב"ם הוא בדעה אחרת, בהלכות ברכות פרק י' הלכה א' ^{[ 6 ]} אומר הרמבם:

נושאי כליו הכסף משנה ^{[ 7 ]} מפרש את דברי הרמב"ם וז"ל [וזו לשונו] :

וכך משתמע מדברי הרמב"ם פרק א' הלכה ג-ד מהלכות ברכות וז"ל: עכ"ל [עד כאן לשון] הרמב"ם.

ואת ברכת שהחיינו של הקונה בגד חדש ובית חדש הוא מונה בסוג השלישי. לפי זה נשתדל לתרץ את קושיית הרמ"ך ^{[ 8 ]} שב- "הכסף משנה" על הרמב"ם פרק יוד הלכה א' מהלכות ברכות, הכסף מביא אותה והוא: הרי"ף והרא"ש פוסקים כרבי יוחנן וכלישנא בתרא, כלומר אפילו קנה וחזר וקנה מברך.

ואילו מהרמב"ם משמע שפוסק כר' יוחנן מלישנא בתרא יש לו וקנה מברך, אבל קנה וחזר וקנה אינו מברך.

והכסף משנה משתדל לתרץ את הרמ"ך לפי מה שבארנו את הרמב"ם לא קשה מידי הרמב"ם לשיטתו שברכת שהחיינו אינו כולל בברכהת הנהנין אלא ברכה שבח והודיה, אם כן מאי נפקא מיניה, אם קנה או חזר וקנה, תמיד יש לשבח ולהודות את הבורא. ולכן אינו מפרט אם קנה וחזר וקנה, אבל אותו דבר, והמובן בין יש לו כיוצא בהן אפילו קנה וחזר וקנה ודו"ק.