לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

פירושים על התקנה שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם


מאת: נח זבולוני
פורסם: חידושים ופירושים | חידושי גמרא - - 12/03/1975
ברכות דף נ"ד ע"א בסוף המשנה:
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם, משקלקלו הצדיקים ואמרו אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר (רות ב') והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם, ויאמרו לו יברכך ה' ואומר (שופטים ו') ה' עמך גבור החיל, ואומר (משלי כ"ג) אל תבוז כי זקנה אמך, ואומר (תהלים קי"ט) עת לעשות לה' הפרו תורתך. רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה'.
ע"כ [עד כאן] המשנה.

בגמרא דף ס"ג ע"א:
מאי ואומר? וכי תימא בעז מדעתיה דנפשיה קאמר, ת"ש [ 1 ] ה' עמך גבור החיל, וכי תימא מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון, ת"ש אל תבוז כי זקנה אמך ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך
עכ"ל [עד כאן לשון] הגמרא.

רש"י מפרש במה מתורצת השאלה בדברי כי זקנה אמך וז"ל [וזו לשונו]: אל תבוז את בועז, לאמור מדעתו עשה אלא למוד מזקני ישראל כי יש לו על מי שיסמוך שנאמר עת לעשות לה' וכו'. מכאן משתמע כי זהו תירוץ על הקושיה מאין אנו יודעים כי מותר לשאול את שלום חברו בשם.

אולם הרמב"ם בפירוש המשניות על ברכות בנידון אומר אחרת וז"ל:
ומה שאומר אחר כך אל תבוז כי זקנה אמך אינו ראיה על מה שהקדים שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם, אבל ראיה שלא יבוז וילעיג לתקנות חכמים, אף על פי שהם ישנות וקדמוניות ועל זה הזהיר שלמה בזה המשל, ואחר כך הביא על כל העוברים על התקנות ההם כי יבוא זמן להיפרע מהם ולענוש אותם כי הם הפרו תורה, וזה שאמר הפרו תורתך עת לעשות לה' וכו'.
עכ"ל הרמב"ם.

לכאורה לפי הרמב"ם מאין הראיה שמותר לשאול את שלום חברו בשם, לפי פירוש הרמב"ם הוא אומר אל תבוז כי זקנה אמך אינו מתרץ את קושיות הגמרא, שמא בעז מדעתיה דנפשיה קאמר, ואצל גדעון אולי מלאך הוא דקאמר ליה ??

החכמת שלמה [ 2 ] על פירוש המשניות בסוף ברכות מביא את הר"ש שירלי"ו ובעל שגם הם פרשו אחרת מאשר רש"י, את ה "ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך". הם אומרים שזה קאי אתקנה דלעיל שהתקינו שיהא אומרין מן העולם ועד העולם כלומר מן העוה"ז [העולם הזה] ועד העוה"ב [העולם הבא], דבשביל כבוד המקום הפרו התקון שהיה מקודם והוסיפו ועד העולם. ומפרש "המלאכת מחשבת" [ 3 ] את דברי הר"ש שרזלי והערוך וז"ל:
כל אע"ג דאין ב"ד [בית דין] יכול לבטל דברי בי"ד חברו אא"כ [אלא אם כן] גדול ממנו בחכמה ובמנין ותקנה ראשונה נביאים הראשונים תקנוה והרי אתי עזרא וסייעתו לבטלה. ומשני משום צורך השעה דכבוד המקום בטלוה והינו כדמפרש ר"נ הפרו תורתך עת לעשות לה' כדמפרש רבא בגמרא וכו'.

לכאורה נשאלת השאלה מאין לקחו הרמב"ם ויתר המפרשים כי עת לעשות לה' אינו שייך לשאלת שלום חברו בשם?

לפענ"ד [לפי עניות דעתי] זאת היא גמרא מפורשת במסכת מכות המהווה סימוכין לרמב"ם וליתר הדורשים את "עת לעשות לה' הפרו תורתך" על ענין אחר ולא על שאלת שלום חברו בשם.

במכות דף כ"ג ע"ב נאמר:
אמר רבי יהושע בן לוי, ג' דברים עשו בי"ד של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם. אלו הן: מקרא מגילה, ... [ושאילת שלום [בשם] והבאת מעשר]

אולם הרמב"ם בהלכות ברכות פרק א' הלכה א', [ 4 ] נראה שסבר אחרת וז"ל:
ברכות אחרות ודברים אחרים הרבה שאין בהן פתיחה ולא חתימה, תיקנו חכמים דרך שבח והודיה להקב"ה כמו ברכות התפילה שכבר כתבנום, ואלו הן: הבונה בית חדש, והקונה כלים חדשים בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו, מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

נושאי כליו הכסף משנה [ 5 ] מפרש את דברי הרמב"ם וז"ל
וזה כאילו אמר שהברכות והדברים האלו הן נכנסות תחת סוג התפילה, לא תחת סוג ברכות ההנאה.

וכן נאמר בפירוש משתמע מדברי הרמב"ם ובהלכה המחלק בין שלושה מיני ברכות, והקונה הוא מונה בין

לפי זה נשתדל לתרץ גם את קושיית הכסף משנה על הרמב"ם השואל: הרי"ף [ 6 ] פוסק כר' יוחנן בלישנא בתרא [ 7 ] , כלומר, אפילו קנה וחזר וקנה מברך. ואילו מהרמב"ם משמע שפוסק כר' יוחנן מלישנא קמא [ 8 ] שדווקא יש לו וקנה מברך, אבל אם קנה וחזר וקנה אינו מברך והכסף משנה משתדל לתרץ.

לפענ"ד הדבר פשוט מאוד. הרמב"ם לא תולה ברכת שהחיינו בהנאה אלא זו ברכת הודיה. אם זה הודיה אז מה נפקא מינה, באם קנה וחזר וקנה, תמיד יש להודות ולהלל את ה'.

ולכן לא צריך לפרט ואין הבדל בין קנה וחזר וקנה לבין יש לו וקנה. ודו"ק [ 9 ]

דפים בנושא:


הערות:
1. תא שמע - בוא ושמע, פתיחה להבאת מקור להוכחה.
2. הגהות של המהרש"ל - הרב שלמה בן יחיאל לוריא על התלמוד הבבלי.
3. כנראה ספרו של משה בן גרשום חפץ
4. מדובר על פרק י' ולא פרק א'.
5. נושאי כליו - שם כולל לפרשני "משנה תורה לרמב"ם", כאשר "כסף משנה" הוא ספרו של מחבר השולחן הערוך - ר' יוסף קארו.
6. הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי
7. לשון אחרון
8. לשון ראשון
9. ודו"ק - מספר גרסאות, המילה ודוק באה בסוף עניין והיא מורה לקורא לדייק ולדקדק יפה בעניין הנדון (האקדמיה ללשון העברית), יש המתייחסים לזה כלראשי תיבות: ודקדק ומצא קושטא, או "ודייק ונמצא קל" - דומה ל מ.ש.ל בהוכחה מתמטית.


נח זבולוני כתב לרב עדין שטיינזלץ על סוגיה זו בתאריך 09/03/1975 (הערה על פירושו של הרב עדין שטיינזלץ למשנה במסכת ברכות) לאור זאת נקבע תאריך הכתבה מספר ימים אחרי משלוח המכתב.
Powered By Click for details


חידושים ופירושים חידושי גמרא 1975
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות