מכתב שכתב
אייזיק רמבה בעקבות מכתבו של נח זבולוני אל הראשון ובו כנראה הוא מתרעם של שמאמריו אינם מפורסמים וכוונתו לפרסמם בעיתון אחר. רמבה עונה לו, אומר שמאמריו חשובים וכן מדבר על סידור פרוצדוראלי של תעודת עתונאי.
תל-אביב כא' שבט תשכ"א
7 פברואר 1961
בתשובה נא להזכיר מס 20/3/61
לכבוד
מר נח זבולוני
ירושלים מר זבולוני יקירי,
קבלתי את מכתבך מיום ה-1 בח.ז., ואני מודה ומתוודה שהצגת אותי במצב קשה. מצד אחד אין לי זכות פורמלית למנוע ממך מעשות דבר שאתה אינך מחויב לעשותו בשביל עתוננו - אך מצד שני בטוחני שאתה מבין בעצמך מה רב יהיה הנזק שיגרם לפרסטיז'ה של עתוננו אם ימצאו את שמך ודבריך בעתון אחר.
אני רואה אגב-אורחא לחובתי להעיר את תשומת לבך כי הרושם שלך שדבריך אינם מתפרסמים ברצון בעתוננו - הוא מוטעה בהחלט. גם אם לפעמים עורך-לילה זה או אחר משהה את פרסום דבריך המגיעים בערב, מחוסר מקום, או מקוצר רוח ומעבודה קשה - הרי דבריך מתפרסמים ואנו כולנו, ואני בתוכם, מלאים הערכה והוקרה הן למאמציך והן לטיב החומר שאתה שולח לנו. אנו כולנו מכירים שזהו חומר בלעדי, שכמעט ואיננו נמצא בשום עתון אחר.
אשר לתעודה העתונאית שלך, אבקשך להאמין כי בכנות ובהתמדה אנו טורחים לסדר את הענין בחיוב. אולם הועדה המשותפת של
לשכת העתונות הממשלתית, ועדת העורכים והועדה המקצועית של
אגודת העתונאים, פסקו כי מנהלי עתונים, גם אם הם עוסקים בחלקה בעבודה עתונאית, אינם רשאים לקבל תעודת-עתונאי. אולי אצליח לשבור מסורת זו בועד החדש של אגודת
העתונאים, שלתוכו זכיתי להבחר.
היוצא מדברי ובאופן אישי לא הייתי רוצה בשום פנים ואופן לראות את דבריך מתפרסמים בעתון אחר. אולם אני משאיר את הענין למצפונך, מתוך הרגשה כי כפטריוט של העתון יצווה עליך מצפונך לדחות את הפיתוי של "לילית".
שלך בברכה נאמנה,
א. רמבה
Powered By
