מכתב לנח זבולוני בדבר חסידי אומות העולם - 1992

ירושלים, 6.4.92

לכבוד
מר נ. זבולוני
קרית משה 7
ירושלים 102 96

שלום רב!

כבר היתה לי ההזדמנות להביע לך את הערכתי, על כך שהיית בין ראשוני העיתונאים אשר העלו על נס את פעולתם של חסידי אומות העולם. היה זה כידוע לך, בשנות ה-50 וה-60, כאשר התודעה על חובתם של היהודים לתת ביטוי של כבוד לאלה שעזרו בהצלה היתה עדיין בשלב מוקדם של בשלות.

במקביל לפעולתך מעל דפי העיתונות, בזכות חסידי אומות העולם, אף אני הייתי בין תומכי הרעיון הזה. כאדם פרטי, היו לרשותי רק אפשרויות של שיחות פנים אל פנים עם היסטוריונים מסוימים ועם אנשים אחדים ב "יד ושם". לצערי, לא אוכל להתפאר בהישגים מרשימים בנושא זה; הרי ידוע שהוועדה לענין חסידי אומות העולם קמה רק בשנת 1962 ^{[ 1 ]}

כאחד משרידי תנועת ההתנגדות היהודית האנטי-נאצית, יכולתי להעיד רק על הידוע לי מניסיוני האישי. וכך פעלתי - יחד עם אחרים - לשם מתן הערכה, לרבות למשפחת KOBYLEC, באזור שלזיה, אשר בחסותה ניצלו כ-30 איש שהוסתרו בבונקר מתוחכם שנבנה במיוחד למטרת הצלה. יצויין שמבין הללו רובם הצליחו להגיע ארצה עוד בשלהי 1944. מלבד אלה שהוסתרו בבונקר - עוד מספר מרשים של יהודים קיבלו עזרה חלקית, בעקבות פעולות ההצלה, שהתפתחו הודות למשפחת .K. בני משפחה זו הקריבו קרבן קשה בעקבות מעשיהם האציליים. האב ובן אחד נשלחו למחנה אושוויץ, רכושם נכחד - והגרוע מכל - בעלה של KLARA BANASIK, היא בתם של הנ"ל - נורה באופן טרגי, במקרה זה היה מעורב אחד מחברינו.

רוב בני המשפחה הזאת זכו לתעודת הוקרה על פעלם בהצלת יהודים (תיק "יד ושם" מס' 86, המדור לחסידי אומות העולם).

במאי 1991 פניתי בכתב בשני עניינים:
א) הגברת KLARA BANASIK (שמה הנוכחי הוא E. K. BURY) התאלמנה מבעלה השני, נשארה גלמודה, חולה, בגיל מתקדם, וזקוקה לתמיכה כספית, אותה ביקשתי להעניק לה, בדומה למקרים דומים המוגשים בפני המדור הנ"ל ב "יד ושם".

ב) בשנות ה-50, ועם הקמת הוועדה בשנת 1962, לא היו עוד נוהלים ברורים כיצד מגישים עדויות לצורך הכרת הוועדה וכך היה ששמו של WIKTOR, שהיה בעת פעולות ההצלה נער כבן 16 בלבד, הוצנע בעדות (אם כי בתיאורים שפורסמו בספר ובמאמרים פעולתו המיוחדת במינה הועלתה על נס). אותו WIKTOR, היום גימלאי, אחרי שנות עבודת כפיים - קנה את עולמו בהיותו הרוח החיה ברכישת אוכל למוסתרים בבית הוריו. והרי דובר על קרוב ל-3 מניינים של פיות - דבר שהיה קשור בנדודים בין כפרים והתנהגות אמיצה ומחוכמת במיוחד.

אשר ל- KLARA BANASIK, נבצר מבינתי מדוע עניינה צריך לבוא עוד פעם בפני ועדה, בראשות שופט, כאשר היא כבר זכתה להכרה מלאה, והפעם דובר על תמיכה כספית צנועה (בין 20 ל-30 דולר לחודש!). רק הודות להתערבות יושב ראש "יד ושם", אליו פניתי, נאמר לי שבקשתי מצדיקה פעולה מהירה, וכי "תוך חודש" העניין יוסדר. חרף זאת, בעת כתיבת מכתבי זה שום דבר לא השתנה - וזאת לאחר שנה מאז הגשתי את הבקשה, בצירוף עדויות נוספות לעדותי.

אוכזבתי מאוד כאשר בכתב ובעל-פה המטפלים בנושא הודו, ש "רק כעת" מעיינים בתיק הנוגע לאלה הנ"ל (בחודש ה-11 ל "טיפול" !).

עניינו של WIKTOR אכן שונה מעניין אחותו ולגביו אינני מערער שיובא כמקרה חדש בפני הוועדה המתאימה. ברם, גם במקרה שלו אינני יכול להבין מדוע המטפלים עושים "שיעורי בית" (בקריאת החומר) באיחור כה רב.

במצב שנוצר, כעבור שנת טיפול מצדי - ללא מענה וללא תוצאות, סבורני שמן הנכון יהיה לעניין גורמים אחרים בציבור - ובעניין זה אבקש את תרומתך.

כמובן, אינני מתכוון להסיק על סמך ניסיוני במקרה של משפחת KOBYLEC, שהחיזיון של חוסר קריאת החומר בזמן הוא המאפיין את יתר הפעולות בקשר לחסידי אומות העולם, אך די - לפי מיטב הכרתי - במקרה בודד, שיצדיק תביעה לשינוי מהיר, ועל כן, שוב, אבקש את תרומתך במישור הציבורי.

תודתי נתונה לך מראש.

בכבוד רב,
שמואל רון