מכתב שכתב נח זבולוני ללשכה לעליה ומרשם בעקבות חידוש הקשר עם משפחתו אחרי עליית אחותו לארץ, ובו בעקבות קשיים שערם
משרד הפנים על הגעת תיירים
מברית המועצות הוא מסביר מדוע יש לתת אשרת כניסה לבתו של אחיו ובתה. במכתב זה מגולל נח זבולוני בקצרה את תולדות חייו.
לאחר קבלת האישור (עם דרישה לערבות!), לא יצא הביקור אל הפועל.
נח זבולוני
קרית משה 7
ירושלים 96102
טל: 6521941
ירושלים, ג' תשרי תשנ"ו (27.9.95)
לכבוד משרד הפנים
הלשכה לעליה ומרשם
ירושלים
א.נ.
בזה אני מנמק את הזמנתי לביקורן של הגב'
אלה אורלובה והגב'
מרינה זבלביץ בישראל, בנות משפחתי לביקור בארץ.
הנני עתונאי, חי בארץ משנת 1934, יצאתי מברית המועצות בשנת 1924, הייתי
בפולין כעשר שנים, למדתי
בישיבות, את משפחתי השארתי
ברוסיה, כלומר באתי לפולין ולאחר מכן לישראל לבדי. עמדתי בקשר משפחתי עם הורי ואחיותי עד שנת 1948 (קום המדינה) ומאז נותק הקשר עם משפחתי. רק לפני כ-3 שנה הגיעה לישראל אחותי עם משפחתו והודות
לסוכנות היהודית היא מצא אותי. והודות לאחותי חודש הקשר גם עם משפחתי שהשארתי ברוסיה.
קבלתי מכתב מאחי ומנכדה שלו (מרינה זבלביץ) והם הזמינו אותי ומשפחתי לבקר במוסקבה, אולם מפאת הגיל אינני יכול להענות להזמנה שלהם ולכן הם רוצים לבוא לראות אותנו בירושלים.
הנני מוכר בארץ, למדתי
בישיבת "מרכז הרב" 6 שנים, אותי מכיר גם שר הפנים לשעבר ד"ר
יוסף בורג, מכירים אותי גם אנשי הסגל העובדים
במשרד הפנים כמו: הדוברת
טובה אלינסון ויצחק אגסי ואחרים. וכן בעולם הישיבות בארץ, הנני ידידו של הרב הראשי לשעבר הרב
אברהם שפירא ועוד ועוד.
בכבוד רב
ובברכת חתימה טובה
נח זבולוני
הכתובת המדוייקת של קרובי במוסקבה:
דפים בנושא:
Powered By