גדולי ישראל דנים מתי יש לחגוג את חג פורים בשכונות החדשות של ירושלים

מדי שנה בשנה בהתקרב מועד חג הפורים יושבים בירושלים על המדוכה של ההלכה, מתי יחוגו תושבי השכונות החדשות שמסביב ירושלים את חג הפורים, בי"ד באדר כמו בערים הפרזות או בט"ו בו כמו בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון שצריכות להיות שכונות קרובות לחומה ונראות ...

גם השנה הועלתה השאלה ההלכתית. הרבנות הראשית לירושלים קבעה כי השכונות החדשות שמסביב לירושלים הן חלק בלתי נפרד מירושלים העיר וקבעה את מועד החג בט"ו באדר כמו ירושלים המוקפת חומה מימות יהושע בן נון ...

ואילו העדה החרדית הקיצונית ואליה הצטרף השנה גם הרב הראשי לשעבר הרב יוסף עובדיה, שפסקו כי החג פורים יהיה בשכונות אלו כמו תל-אביב ושאר ערי הארץ הפרוזות.

בהקשר לשאלה הלכתית זו סיפר הרב יעקב קצנלבוגן מראשי פועלי אגודת ישראל את מה ששמע מאביו הגאון הירושלמי ר' רפאל קצנלבוגן זצ"ל שהיה מראשי העדה החרדית וממיסדיה ובסוף ימיו המנהיג הרוחני של פועלי אגודת ישראל.

היה זה בשנת 1927, לפני 60 שנה, בשנה זו עקר "בית היתומים דיסקין" מוסד ע"ש הרב מבריסק ר' יהושע לייב דיסקין, ממרכז העיר ירושלים ממקום שהוקם כיום בנק טפחות, לעבר מערב העיר לשכונת גבעת שאול, אשר ממחנה-יהודה עד שם עמדו אז כמה בנינים בודדים, והמרחק מחומת העיר העתיקה לגבעת שאול היה בדומה למרחק מרמות (שכונה חדשה) עד העיר העתיקה. והוא היה כמובן מנותק לחלוטין מהעיר ירושלים, אפילו מהעיר החדשה.

כשהגיע פורים הראשון בשנת 1928 עלתה מאליה הבעיה ההלכתית אם לקרות את המגילה במוסד בית יתומים דיסקין בט"ו באדר ולנהוג כמו בירושלים העתיקה המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או לנהוג כמו בערים פרזות ולחגוג בי"ד באדר.
הועלתה גם דעה שלישית והיא לנהוג משום ספק בי"ד וב- ט"ו כמו שנוהגים במקרים כאלה.

הרב הגאון ר' מיכל טוקצינסקי ז"ל ראש ישיבת "עץ חיים" ובעל "הלוח לארץ ישראל" אשר קובע שם את כל הנוהגים במקרים כאלה, פסק שהיות ומוסד בית יתומים דיסקין הוקם בריחוק גדול מהעיר העתיקה, וגם אינו נראה לעין, משום שאי אפשר לצפות על המבנים שבין החומות, לכן חייבים לקרוא בי"ד באדר. חלק עליו הגאון הירושלמי ר' רפאל קצנלבוגן ז"ל שהיה מראשי העדה החרדית וממייסדיה ולבסוף מנהיגה הרוחני של פועלי אגודת ישראל. הוא טען שהמיקום של המוסד הוא בתחומה של ירושלים וחייבים לחוג שם את הפורים בט"ו באדר.

לאחר ששניהם לא יכלו להגיע לעמק השווה, הציע ר' רפאל לר' מיכל לפנות בשאלה זו לרבני ירושלים. ואמר: "אתה ר' מיכל מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק, לך ושאל אותו, ואני שנמנה על מעריציו של הרב יוסף חיים זוננפלד (רבה הראשי של העדה החרדית) אלך ואשאל אותו". ההצעה נתקבלה ושניהם הלכו בנפרד לשאול את רבו.

וכשחזרו ר' רפאל ור' מיכל מן המפגש עם הרבנים הראשיים דיווחו אחד לרעהו על מה שנאמר להם בנידון כפי שהוסכם ביניהם.

ר' רפאל סיפר שר' חיים זוננפלד השיב לו שהגאון מבריסק, הרב דיסקין, ייסד מוסד בירושלים דווקא, ואם נפסוק לשנות את הפורים ולנהוג אחרת מאשר בירושלים, מחוייבים אנו להקים מוסד חדש אחר בירושלים ולהעביר מגבעת שאול את החניכים לשם, כדי לקיים את צוואתו של הרב דיסקין, ולכן יש לחגוג את הפורים בבית היתומים דיסקין בט"ו באדר כמו בירושלים, כי המוסד שוכן בירושלים העיר.

ור' מיכל סיפר על פסק דין דומה ששמע מהרב קוק אבל מאספקט אחר. הרב קוק אמר: "מחובתנו ותפקידנו להרחיב את ירושלים עיר הקודש בכל המרחקים האפשריים, ולצרפם לעיר ירושלים, ומשום כך נחגוג את הפורים במוסד דיסקין כמו בירושלים.

וכך נהגו ונוהגים עד עצם היום הזה.

בראש הכתבה מופיעה השורה:
לחיים - לעיון ולשעשוע, זה כבר הועתק. ^{[ * ]}