1000 שנה להולדתו של אבן סינא מגדולי הפילוסופים והרופאים הערביים [00/00/1980] - נח זבולוני - רנ"ז

השנה במלאות אלף שנה ליום הולדתו של החוקר המדען והרופא של המזרח אבן סינא (980 בוכרה - 1037 המדן) שברבות הימים נודע בעולם בשם אביצינה (AVICINNA) מגדולי הפילוסופים והמלומדים הערביים, החליט אונסקו לציין את האירוע במתן הרצאות, שיחות מדעיות, כינוסים מדעיים, ועריכת סימפוזיונים על ספריו וחיבוריו של אבן סינא בעולם כולו - על כך הודיע הפרופ' יוסף נירלייב מהאקדמיה למדעים בטז'יקיסטאן.

אבן סינא כתב יותר מ-500 עבודות מחקר על נושאים שונים, אך גולת הכותרת שלו הינו ספרו "אל קאנון פי אלטב" (חוקה ותורת הרפואה), שהופיע ב-5 כרכים ששימש שנים רבות כספר הוראת תורת הרפואה גם אצל רופאים יהודים ונוצרים.

הנקודה היהודית באירוע זה, ספר "הקאנון" כולו תורגם לעברית בראשונה בסוף המאה ה-12 ע"י ר' נתן המאתי (1279), קדם לו בתרום לעברית חלק מ "הקנון", כלומר קיצורו, ע"י ר' משה אבן תיבון (1272). אחרים תרגמו חלקים ממנו והם: ר' זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל חן (1279) ויוסף בן יהושע הלורקי (1400). בסוף המאה ה-12 תורגם "הקאנון" מערבית ללטינית, ע"י האיטלקי גררדוס מקרמונה (גררד איש קרמונה) (1114-1187) גדול המתרגמים מערבית ללטינית.

אבן סינא כתב את ספריו בשתי שפות: שפת ארצו טאג'יקית וערבית.

"הקאנון" הופיע ב-40 מהדורות ובלשונות שונות, הוא עונה על כ-2000 (אלפיים) מחלות רגילות ומסובכות. בחיבוריו הרפואיים עמד אבן סינא בעיקר על מניעת מחלות שגם עד היום הזה יש לסמוך עליהם [על חיבוריו - א.ז.] והם משמשים כנר לרגלי הרופאים ...

אבן סינא היה אישיות רב גוונית, פילוסוף, רופא, חוקר טבע ועוד, אך במיוחד התמסר לתורת הרפואה. הסיסמה שלו הייתה: להיות רופא לא די בידע הרפואי שרכש, דרושה לו גם גישה אמהית ...ועוד אמר אבן סינא, כדי להיות רופא טוב דרושות התכונות הבאות: עין פקוחה בגודל של עין העם כולו, יד של אם, פקחות של נחש ולב של אריה ...

הערות: תאריך הכתבה הוא בשנת 1980, 1000 שנה לאחר הולדתו של אבן סינא. נראה כי הכתבה יועדה לעיתון "דבר" שבו החל נח זבולוני לכתוב בשנה זו. - אלי זבולוני