טקס
זבח הפסח של
השומרונים בהר גריזים (קרית לוזה)
בשכם, יערך השנה ביום הששי י"ג באייר (4 למאי) כעבור חודש לאחר
ליל הסדר שלנו, וזאת בגלל שנאמר במקרא: "שמור את חודש
האביב לעשות
פסח" (שמות י"ב ב').
חג הפסח שלנו חל השנה ב-6 באפריל, תאריך זה נחשב עדיין אצל השומרונים כשייך לעונת החורף, ומנוגד לצו התורה שיהיה באביב. ולכן אימת שהפסח היהודי חל לפני 8 באפריל אין הפסח השומרוני נחוג עם הפסח היהודי אלא כעבור חודש. והיות והשנה חל הפסח היהודי ב-6 באפריל, אין היום הזה נחשב כשייך לתקופת האביב, ולכן הפסח השומרוני יחול כאמור בי"ג באייר - רביעי למאי.
שינוי נוסף יחול השנה בזבח הפסח. כרגיל עורכים השומרונים את הזבח בין הערביים, כנאמר בתורה, "ומועד אכילתו עד חצות". השנה שחל הזבח ביום ששי בגלל קדושת
השבת יחולו שינויים בזמן התחלת הזבח והוא יתקיים בשעות הצהריים, ובזבח גופו, שיהיה קצר ומהיר מכל שנה.
על הזבח ינצח הכהן הגדול יעקב בן עוזי העקאתי הלוי בן ה-86, שהיה בעבר סופר "
דבר" ו- "דאר היום" בשכם בשנים 1920-1930. יהא זה הטקס הראשון שנפתח על ידו מאז עלותו לכס הכהונה הגדולה.
את זבח הפסח יפתח הכהן הגדול בשעה 1 בצהריים, בנוכחות 500 בני העדה השומרונית כולה, הבאים משכם
ומחולון ואלפי האורחים שהוזמנו ואלה שיבואו גם בלי הזמנות.
שומרוני שכם עולים לבתיהם המיוחדים לפסח אשר
בהר גריזים, שבועיים לפני הפסח. הם שוהים שם עד למחרת חג הפסח אליהם מצטרפים כמה ימים לפני החג אחיהם השומרונים מחולון.
טקס הזבח נפתח ע"י אות שניתן ע"י הכהן הגדול יעקב בן עוזי, ואז מביאים את 28 הכבשים (כבש ל-18 נפשות) בני שנה תמימים ושלמים ששמירה קפדנית הופקדה עליהם החל מראש חודש שהוא
ראש השנה של השומרונים, אל מקום המזבח המורחב והם נשחטים ע"יט
שוחטים מומחים, ולאחר השחיטה יימצה דמם אל יסודי המזבח. תולשים את השיער של הכבשים באמצעות מים רותחים אשר מוכנים בחביות אשר בשטח המזבח. מנקים אותם, מכשירים ומולחים. את החלקים האסורים באכילה חותכים ושורפים על המזבח. את הכבשים מביאים כשהם עקודים על שיפודים והשוחט לוקח מהם את החלקים המיועדים לבני הלויים.
לאחר מכן מביאים אותם אל חמשת התנורים המוסקים במשך שעות רבות עד שהחום שבהם מגיע למקסימום. את התנורים מכסים בעפר רטוב ובשיחים לשמירת החום שבתוך התנורים, ולאחר צליה של 4 שעות סמוך לחצות פותחים את התנורים ומוציאים את הכבשים ולקול ברכת הכהן הגדול שמים אותם על קערות גדולות ואוכלים אותם בחפזון על
מצות ומרורים כמו שנאמר, והנותר מהם שורפים באש שעל המזבח ... תוך כדי
תפילה ושירת ספורי יציאת
מצרים ...
השנה בגלל קדושת
השבת יתחילו כאמור לא בין הערביים, אלא בשעה יותר מוקדמת, כלומר בשעה 1 בצהרים, ויסתיים עד לכניסת השבת, והנותר ממנו משאירים
בבית הכנסת עד למוצאי שבת ומובילים אותו למקום המזבח ושורפים אותם עד הבוקר של יום ראשון, שאצלנו הוא
פסח שני ...
השנה בגלל בעיית דיור
בשכם לזוגות צעירים, לא ישובו 10 משפחות לאחר הפסח מקרית לוזה לשכם אלא ישארו במקום לשכון קבע.
דפים בנושא:
הערות: נראה שמדובר
בזבח הפסח של שנת 1985, מאחר וזה התאריך היחידי שבו י"ג באייר חל ב- 4 במאי (אם כי ביום שבת ולא ביום ששי כפי שכתב נח זבולוני), ושבו חג הפסח חל ב-6 באפריל. גם מספר הכבשים שהועלו לעולה מתאים (28 כבשים, אם כי שנה קודם לכן הועלו 29 כבשים, אך ייתכן שבשנה זו היו יותר נפטרים
בעדה השומרונית מאלה הנולדים).
גם העובדה שזו השנה הראשונה שיערוך את הסדר הכהן הגדול יעקב בן עוזי העקאתי הלוי, וציון העובדה שהוא בן 86, מחזק תאריך זה, מאחר ושנה מאוחר יותר בכתבה:
"זבח פסח" נאמר כי גילו של הכהן הוא 87.
לאור העובדה שכתבות אחרות פורסמו יומיים לפני הזבח עצמו, נקבע תאריך הכתבה ל- 2/5/1985.
כתבה זו יועדה לעיתון "
דבר" אך לא פורסמה.
- אלי זבולוני
Powered By