שבוע "האחווה היהודית-נוצרית"
בגרמניה נפתח השנה בעיר וורמס הידועה בשם ורמייזה עירו של
רש"י. וורמס שהיא עיר בלי קהילה יהודית נבחרה לשבוע האחווה בגלל
בית הכנסת העתיק יומין שהשנה מלאו 950 שנה להקמתו והוא נחשב להכי עתיק בגרמניה כולה.
בפתיחת "שבוע האחווה" שהתקיימה ב- 11 במרץ, בו פועלות 53 אגודות לשיתוף פעולה יהודי-נוצרי השתתף גם נציג משרד החוץ הגרמני הד"ר אלויז מרטס שהביא את ברכת ממשלת גרמניה, ואמר בין היתר:
"... אבל תודה לשם, למרות כוחות הרשע והשנאה והחושך, רדיפות והרג מליונים, לא פסקה המורשת היהודית בהיסטוריה הגרמנית והיא משתפרת. סימנים מעודדים לחידושה של
היהדות וחיים יהודיים נראים באופק, לדוגמא: הקמת
בית ספר גבוה ללימודי יהדות בהיידלברג, מחווה אישית ליהודים בגרמניה, עלינו להודות לאישים ולמנהיגים יהודים שמנהלים עימנו דיאלוג ידידותי. לתענוג לי באופן אישי להביא את ברכת ממשלת גרמניה לשבוע האחווה".
גם היסודות התחוקתיים של מדינתנו יינקו מהמסורת והמורשה היהודית
והנוצרית יחד, ותרמו להנהגת הסדר הממלכתי. פתגם יהודי עתיק יומין
כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם כולו. על אף "המשבר המקובל" שעבר על כולנו, המדינאים הותיקים בלי כל קשר עם העבר של כל אחד ואחד מאיתנו באופן אישי, לא נוכל להשתחרר מהמועקה של העבר שהשאיר השלטון הנאצי ואי אפשר למחקו.
המשבר הזה מתבטא גם ביחסינו עם מדינת ישראל, מקום הקליטה של שארית הפליטה
מהשואה, עלינו הגרמנים הן המערב והן במזרח מוטלת החובה לזכור את העבר ולשמור על הרגש שיש לנו למדינת ישראל, וזה בעיקר שייך למדיניות החוץ של ממשלת
גרמניה. בביקורו של הקנצלר הגרמני הלמוט קול בישראל פעל לפי החלטת ממשלת גרמניה מה-4 במאי 1983, שהיסודות של מדיניות גרמניה למזרח התיכון הם לכבד את הזכויות הלגיטימיות של כל העמים וכל המדינות של המזרח התיכון בשחלקם סותרים אחד את השני. ולכן יש לממשלת גרמניה המערבית הבנה מיוחדת לצרכיה הבטחוניים של מדינת ישראל.
הצהרות אלו אינן מלים ריקות, לפי קנה המידה המוזכרים ינהגו מנהלי מדיניות החוץ שלנו לגבי המזרח התיכון, ובכך נתרום לשלום יציב באיזור כולו, זאת לא אומרת כי בין הרפובליקה הגרמנית הפדרלית ובין מדינת ישראל לא ישארו בעיות שאין לעת עתה למצוא פתרון והן ישארו במצב של חילוקי דעות ..."
* כל המקיים נפש אחת (מישראל) עליו הכתוב אומר כאילו קיים עולם מלא - סנהדרין ל"ז ע"א.
הערות: כתבה זו נכתבה למדור עולם יהודי בעיתון "
דבר" בערך בחודש אפריל 1984. נראה כי מעולם לא פורסמה.
- אלי זבולוני
Powered By