שבוע אחווה יהודי-נוצרי בגרמניה

"... אבל תודה לשם, למרות כוחות הרשע והשנאה והחושך, רדיפות והרג מליונים, לא פסקה המורשת היהודית בהיסטוריה הגרמנית והיא משתפרת. סימנים מעודדים לחידושה של היהדות וחיים יהודיים נראים באופק, לדוגמא: הקמת בית ספר גבוה ללימודי יהדות בהיידלברג, מחווה אישית ליהודים בגרמניה, עלינו להודות לאישים ולמנהיגים יהודים שמנהלים עימנו דיאלוג ידידותי. לתענוג לי באופן אישי להביא את ברכת ממשלת גרמניה לשבוע האחווה".

גם היסודות התחוקתיים של מדינתנו יינקו מהמסורת והמורשה היהודית והנוצרית יחד, ותרמו להנהגת הסדר הממלכתי. פתגם יהודי עתיק יומין ^{[ * ]} כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם כולו. על אף "המשבר המקובל" שעבר על כולנו, המדינאים הותיקים בלי כל קשר עם העבר של כל אחד ואחד מאיתנו באופן אישי, לא נוכל להשתחרר מהמועקה של העבר שהשאיר השלטון הנאצי ואי אפשר למחקו.

המשבר הזה מתבטא גם ביחסינו עם מדינת ישראל, מקום הקליטה של שארית הפליטה מהשואה, עלינו הגרמנים הן המערב והן במזרח מוטלת החובה לזכור את העבר ולשמור על הרגש שיש לנו למדינת ישראל, וזה בעיקר שייך למדיניות החוץ של ממשלת גרמניה. בביקורו של הקנצלר הגרמני הלמוט קול בישראל פעל לפי החלטת ממשלת גרמניה מה-4 במאי 1983, שהיסודות של מדיניות גרמניה למזרח התיכון הם לכבד את הזכויות הלגיטימיות של כל העמים וכל המדינות של המזרח התיכון בשחלקם סותרים אחד את השני. ולכן יש לממשלת גרמניה המערבית הבנה מיוחדת לצרכיה הבטחוניים של מדינת ישראל.

הצהרות אלו אינן מלים ריקות, לפי קנה המידה המוזכרים ינהגו מנהלי מדיניות החוץ שלנו לגבי המזרח התיכון, ובכך נתרום לשלום יציב באיזור כולו, זאת לא אומרת כי בין הרפובליקה הגרמנית הפדרלית ובין מדינת ישראל לא ישארו בעיות שאין לעת עתה למצוא פתרון והן ישארו במצב של חילוקי דעות ..."