הגרעיון היוזם להקים ישיבה בסמוך לקברה של רחל אמנו עליה השלום על דרך אפרתה
בבית לחם ת"ו (תיבנה ותכונן), מתקשה בהשגת
תלמידים וכמעט שלא עולה בידו. לא עזרו כל הפניות של
רבנים וראשי
ישיבות והדבר לא עלה בידו.
לאחרונה פנו אל
הרב שלמה אבינר ראש
ישיבת "עטרת כהנים"
בעיר העתיקה של ירושלים, ישיבה ששומעים עליה לא מעט. השאלה הייתה מנוסחת בצורה כזו שהמחסור בתלמידים הרוצים לבוא לישיבה בבית לחם הוא משום חשש של
ביטול תורה, כלומר המעבר מישיבה לישיבה, הנסיעה ממקום למקום, הנוחיות במקום וכו', השאלה היא עד כמה תלמידי ישיבה מחוייבים להמשיך ללמוד תורה בישיבתו משום ביטול תורה, לעומת המצווה לשבת בימים אלה בבית לחם ליד ציון קברה של
רחל אימנו, מה עוד שהישיבה במקום היא מתוך
לימוד תורה?
התשובה לא איחרה לבוא, והנה היא: "מצווה שאי אפשר לעשות ע"י אחרים מבטלים תורה. (חד וחלק) בוודאי מצווה גדולה להקים ישיבה בבית לחם, גם אם יש בזה ביטול תורה מסויים, וכל תלמיד צריך להתייעץ עם רבו" עד כאן התשובה של הרב אבינר.
יצויין כי התעמולה למען הקמת ישיבה בבית לחם נעשית מתוך נימה רגשית והיא של דברי הנביא: כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאום ד', ושוב מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך, נאום ד' ושבו בנים לגבולם" ...
בתפילה לישועת ישראל לגאולתנו "על יד בן ישי בית הלחמי במהרה בימינו" ונאמר אמן !
הערות: כתבה זו הופיעה כחלק ממספר כתבות, שבאחת מהן מדובר שנכתבה אחרי
יום העצמאות ה-47 של מדינת ישראל, מאחר שיום העצמאות ה-47 נחוג בה' באייר תשנ"ה - חודש מאי 1995, נקבע חודש זה כחודש כתיבת הכתבה.
הכתבה יועדה לעיתון "
דבר" למדור "מה בירושלים" אך לא פורסמה.
- אלי זבולוני
Powered By