האמנם העם היהודי הולך ומתמעט?

"קהלות יהודיות של העולם" זהו שם הספר המכיל 250 עמודים, מרשים בצורתו האסתטית, אותו פירסם באחרונה הקונגרס היהודי העולמי, שבראשו עומד אדגר ברונפמן ושמרכזו הוא בארצות הברית.

בספר תמונה עגומה של העם היהודי ההולך ומתמעט. 50 שנה אחרי מלחמת העולם והשואה, עם ישראל עדיין לא התאושש. לפניה מנה 18 מיליון נפש והאומדן האופטימי הנוכחי הוא כ-13 מיליון, אך זו הערכה לא מבוססת דיה, לא בטוח שכל מי שנמנה הוא יהודי לפי ההלכה. כלומר רבים מהם הם צאצאי נשואי תערובת שאם האם נוצריה, הבן או הבת - נוצרי. מה גם שבתוך המספר הזה התקבלו גם מספרים משוערים.

אין היום כל אפשרות לקבל מספרים מדוייקים על מספר היהודים בעולם, רבים אינם קשורים לקהילות יהודיות או לבתי כנסת כפי שנהוג במדינות האנגלו-סקסיות ובארצות הברית, לדוגמא: בספר נמצא אומדן של מספר היהודים שנותרו ברוסיה ובאוקראינה - כמיליון נפש בקירוב - אך מספר זה גדול פי שנים מהאומדנים השמרנים של דמוגראפים (חוקרי האוכלוסיה) אקדמיים רבים. העובדה היא, שפחות מ-20 אחוז ממספר היהודים הנ"ל בחבר המדינות, יש להם קשר עם פעילות יהודית כלשהי. מי שהגיע למספר של מליון הרחיב מאוד את ההגדרה של הזהות היהודית בחבר המדינות, כי הנסיון מלמד שרבים מאלה עשויים להגיע בסופו של דבר לישראל ולהיות אזרחיה לפי חוק השבות ...

יש כיום בעולם 35 מדינות שבהן אוכלוסיה של יותר מעשרת אלפים יהודים, בהן 11 מדינות עם יותר מ-100 אלף יהודים. מעריכים למשל שבאיראן נותרו עד היום כ-25 אלף יהודים, בסוריה כ-250, ובתימן כ-800. ב- 21 מדינות יש קהילות של פחות מ- 100 יהודים ובהן: אפגניסטן, עיראק, לבנון, מצרים וגם טייואן וסין, בורמה ואינדונזיה. מתברר שבבירת טהיהי יש 120 יהודים ואפשר להשיג שם בשר כשר ויש גם כמה בתי מדרש.

בצרפת מנהלים כ-25 אחוז מהיהודים מטבח כשר, בבריטניה כ-70 אחוז מהיהודים קשורים עם זרם כלשהו הקיים בקהילה, במיוחד בזרם הקונסרבטיבי והרפורמי. בגרמניה יש כיום אוניברסיטאות שהנהיגו לימודי יהדות, משקל יהודי אמריקה הולך ויורד לא רק בשל ההתבוללות אלא גם בשל הילודה הנמוכה. מול הכפלת מספר כלל האוכלוסיה מאז מלחמת העולם השניה ירד שיעור היהודים מ-4 אחוז באוכלוסיה של ארצות הברית ל- 2.3 בלבד.

עם זאת מחבר הספר אינו מתעלם מהקהילות היהודיות בהן מתעוררת נטיה לחזרה בתשובה. יש נתונים המראים על תחיית המסורת וקיום מצוות, בכיסים מבודדים של ארצות הברית, בצרפת ובמקומות אחרים. אך ביחס ל-80 עד 90 אחוז של יהודי התפוצות, שמאבדים את זהותם אין תהליך זה משפיע.

חיזוק האורתודוכסים (דתיים) והאולטרא דתיים (חרדים) הביא למצב חדש בעם, במובן שכבר היום מדובר - לכאורה - בשני עמים נפרדים, במיוחד באחרונה בישראל בעקבות החרדיזציה והלאומניות בעם היושב בציון.

ספר הקהילות הנ"ל, מעריך שכיום יש כ-400 אלף חרדים (אולטרא אורתודוכסים) בישראל ועוד כ-350 אלף בתפוצות, מספר כל האורתודוכסים, כולל ציונים דתיים, נאמד בכמיליון נפש.

בקהילות הגדולות היהודיות בעולם הולך ומתרחב הפער בין המיעוט החרדי לבין הרוב שאינו שומר תורה ומצוות. זה האחרון ההופך להיות יותר ויותר מנותק ממורשת אבותיו ואילו החרדים מתחזקים עוד יותר. היום אפשר להגדיר כחרדים רק כ-6 אחוז מיהודי העולם.

כתוצאה מן הניתוק הגובר של רוח העם היהודי ממורשתו, דאגת התפוצות להישרדותה של ישראל פוחתת. אף כי רוב היהודים הקשורים לקהילות יהודיות עדיין מקבלים את מרכזיותה של ישראל. גם ישראל וגם התפוצות פונות לעניניהן פנימה. למעשה מעניקות הקהילות עדיפות ואמצעים לצורכי חינוך וסעד בתוך הקהילה. הסתירה במגמות בישראל מצד אחד (קיטוב חילוני-חרדי), וגם בתפוצות, מגבירה את הניכור ביניהן, אף כי בין הקהילות החרדיות ברחבי העולם מתחזק הקשר על רקע אמונה משותפת ואינטרסים זהים.

בתפוצות נחשבת החזרה (בתשובה) אל המסורת כגורם חשוב ע"י כל הזרמים היהודיים, לעומת זאת בישראל, ובעיקר בעקבות הויכוח הפנימי, החברה הלא דתית הדומיננטית נעה בכיוון הפוך (דומיננטי - הקובע).

לעומת זאת ישנה גישה אופטימית לעתיד יהודי ארצות הברית, גם גישה זו התפרסמה בתוך חוברת של הקונגרס היהודי העולמי בחוברת "בתפוצות" היוצאת לאור מטעם הקונגרס היהודי העולמי בירושלים, כתגובה לפרסום על הנתונים הדמוגרפיים של קהילת יהודי ארצות הברית שהתפרסמו על ידי מפקד אוכלוסין ארצי בשנת 1990, מתוארים קהילות הולכות ונעלמות. התמותה גבוהה משיעור הילודה, 52 אחוזים נישואי תערובת כשרק 6 אחוזים מבני הזוג הלא יהודיים מתגיירים בעוד 11 אחוזים מבני הזוג יהודים מתרחקים מדתם. רק כמחצית מהילדים היהודים מקבלים חינוך יהודי כלשהוא ופחות מחמישית מיהודי ארצות הברית ביקרו אי פעם בישראל. למרות זאת חוקרים כמו פרופ' יונתן סרנה מאוניברסיטת ברנדייס וכן אנשי חינוך ומורים בחינוך היהודי, אופטימיים לגבי עתיד הזהות היהודית והמשכיותה של הקהילה היהודית.

סרנה פירסם מאמר מטעם המכון של הקונגרס היהודי העולמי בו הוא מנתח את משבר הבטחון העצמי הפוקד לדבריו את הקהילה היהודית האמריקאית. יש לו השגות לגבי חלק מהנתונים הדמוגרפיים עצמם, אך לא לגבי הנטייה - לדבריו שיעור נשואי תערובת קרוב ל-42 אחוזים, אך גם נתון זה מהווה עלייה של פי חמש במרוצת שלושים השנה האחרונות (שמונה אחוזים לפני 1965). הוא גם מצביע במחקרו על הסיבות שהביאו לתחושת אובדן הכוח הפוליטי שחשים יהודי ארצות הברית, בהעדר אתגרים מלכדים כמו הרתמות להצלת קהילות במצוקה וסיוע כלכלי ופוליטי לישראל נצורה ועניה, קיים לדבריו קושי בקרב מנהיגי הקהילה לקיים המשכיות של הזהות היהודית ולגייס מעורבות בענייני הקהילה. גם סיבות חיצוניות הפוקדות את החברה האמריקאית בכללותה משפיעים על תחושבת המשבר - התערערות המודל הדתי המשולש של פרוטסטנטים / קתולים / יהודים לאור עליית כוחם ומספרם של בני דתות אחרות, בעיקר המוסלמים, עליית הימין הדתי הפונדמנטליסטי (היסודי איתן) וטשטוש גבולות ההפרדה בין דת ומדינה. כידוע שבאמריקה יש הפרדה בין הדת והמדינה אולם לאחרונה מספר חברי הקונגרס מהמפלגה הרפובליקנית מתכוונים להגיש הצעת חקיקה שתפר לדעת רבים את ההפרדה בין הדת והמדינה. למרות נתונים ומחקרים דמוגרפיים, סרנה טוען שאין מקום לדאגה. לדעתו בעיתות משבר בבטחון העצמי, מתרכזת פעילותם של חברי הקהילה פנימה לכיוון תמיכה פנימית לתיקון המצב וכמו במקרים אחרים בהיסטוריה, יוצאת מזה הקהילה היהודית מחוזקת.

גישה זו באה לידי ביטוי גם בפני אלו העוסקים במלאכה בשטח, דהיינו המחנכים, המורים בארצות הברית.

בכינוס מחנכים ומורים מארצות הברית שהתכנסו בירושלים, טענו רבים שהמצב אינו נואש. מנהל התיכון היהודי בלוס אנג'לס טען שמספר בתי הספר היהודיים באמריקה, הולך וגדל, החינוך התיכוני צומח וחלה עלייה ניכרת בהשתתפות במחנות קיץ יהודיים. הוא הודה עם זאת שרק 51 אחוזים מהילדים היהודיים בגיל בית ספר מקבלים אכן חינוך יהודי ברמה טובה. רק כשליש מיהודי העיר הם חברים בקהילה ורק כמחצית מילדיהם של אלה מקבלים חינוך יהודי. משתתף אחר בכינוס הנ"ל מהעיר בלטימור, טען שהנתונים הדמוגרפיים אינם משקפים באופן מדוייק את המצב - רבים מאלה שקיבלו מנת חינוך מוגבלת כמו הכנה לבר מצוה, מחפשים בגיל מבוגר יותר את שורשיהם במסגרת לימודי יהדות באוניברסיטאות. הוא הצביע על כך שבעיר מגוריו, כלומר בילטמור, חלה עלייה מפתיעה במספר החברים, לא רק בקהילה האורתודוכסית, אלא גם בקהילה הקונסרבטיבית ואפילו ברפורמית ...