לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ארץ התפוצות המובטחת - יהדות ארצות הברית (חלק ב')


מאת: נח זבולוני
פורסם: לא פורסם | נשלחו לפרסום - 00/07/1993
1. דפוסי התפתחות קשיי ההגירה של היהודים בארצות הברית, והמעבר מעובדי כפיים, לבעלי מקצועות חופשיים, אנשי מדע, ואפילו השתלבות בממשל האמריקאי. 2. דת וזהות יהודית הזהות היהודית הולכת ונחלשת בעיקר בקרב הזרמים הקונסרבטיבים והרפורמים, הסובלים מכמות גדולה של נישואי תערובת והתבוללות.

דפוסי התפתחות

ההגירה היהודית הגדולה חלמה על "הארץ המובטחת" של זהב נוצץ, אך המציאות היתה קשה, היהודים נאלצו לעבוד במלאכות כפיים קשות שלוו בבעיות בריאות ופרנסה. מהעוני והדיכוי של "תחום המושב" במזרח אירופה התפרצו כוחות היוזמה והיצירה היהודיים אל כור ההיתוך האמריקאי. מיליונים, ומהם הרבה יחידים נכנסו
לארצות הברית דרך האי אליס, בקצה הדרומי של מנהטן, שם עברו את מסלול הקליטה והגיעו חסרי כל אל ביתם הראשון שם זכו לסיוע ארגוני מתנדבים יהודים.

הריכוז המפורסם ביותר שדרכו עברו מאות אלפים ויותר היה בדרום מזרח מנהטן. איזור "לוור איסט סייד" איזור יהודי שהזין דורות רבים של סופרים יהודים שכתבו על חבלי הקליטה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בשלב מסויים הצטופפו שם במייל מרובע אחד, 350 אלף יהודים, בתנאים לא קלים, אך מלאי תקווה ונחישות. היהודים עסקו בכל ענפי המסחר והייצור, אך בעיקר השתלבו בתחום הביגוד, ומפורסמים היו בתי הזיעה (sweatshops) אותם בתי מלאכה ידועים לשימצה, מטונפים ללא איוורור, שבהם עבדו 16 שעות ביממה. שפת האידיש שלטה בכיפה, בעבודה, בעיתונות, בבית הכנסת, בחלק מבתי הספר וגם בפעילות התרבותית. חיי מסורת ודת פרחו ונשמרו מסגרות המוצא של המהגרים בלנדסמנשפטים [אגודה המבוססת על מקור משותף - א.ז.] (1200 אגודות כאלה היו בניו-יורק ב-1915).

עם הפיזור וההתרחבות של צאצאי המהגרים השתנו גם דפוסי ההשכלה והתעסוקה. יותר ויותר יהודים חדרו למקצועות החפשיים ולתחומים שהפכו להיות אחר כך משופעים ביהודים כמו רפואה ומשפטים. היהודים הצטיינו ונקלטו בתחומים רבים ומגוונים: במדעים וברוח (כפי שיעיד השיעור המרשים של חתני פרס נובל), כשלעיתים נתנו את הטון ועיצבו את המגמות העיקריות בתחומי התרבות (סרטי הוליווד או תיאטרוני ברודווי). שיעור בוגרי האוניברסיטאות ובעלי התארים הגבוהים בקרב היהודים גדול בהרבה מהאוכלוסיה הכללית, וכן גם חלקם במקצועות החופשיים, בניהול ובעסקים.

יהודים מגיעים היום לעמדות בכירות בתפקידי ממשל - מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר היה הבכיר והמרשים ביותר. אם כי היהודים טוענים שטרם בשלה אמריקה לנשיא או סגן נשיא ממוצא יהודי, מספר הסנטורים (10) וחברי בית הנבחרים (53) הגיע לשיא לאחר הבחירות בנובמבר 1992.

באוניברסיטאות היוקרתיות כמו הרווארד, פרינסטון, קולומביה ודרמוט מכהנים נשיאים ממוצא יהודי.

דת וזהות יהודית

רק 42 אחוזים מיהודי
ארצות הברית קשורים לבתי הכנסת של שלושת הזרמים (אורתודוכסי, קונסרבטיבי ורפורמי) מתוכם רק 16 אחוזים מגיעים בקביעות, מהם כמחציתם קונסרבטיבים, רבע רפורמים ורבע אורתודוקסים. כמובן שמבחינת הזהות והפעילות הרי שאצל האורטודוקסים, השתייכות לקהילה מכתיבה דפוסי אורח חיים ומעורבות כמעט יום יומית, עם אחוז נמוך של נישואי תערובת, בעוד שאצל הקונסרבטיבים ויותר אצל הרפורמים חברות בבתי-הכנסת מסתכמת לעיתים בביקור בודד או קצת יותר בשנה בבית-כנסת ובפעילות חברתית מזדמנת במסגרת היהודית.

רק 370 אלף ילדים הולכים לבתי ספר יהודיים מסוגים שונים. 320 בתי ספר יומיים הם אורתודוכסים, 56 קונסרבטיבים ולרפורמים בעיקר בתי ספר הצמודים לבתי-כנסת של יום בשבוע לפחות, והיום הזה הוא יום ראשון. רק 1/3 מהיהודים מקבלים חינוך יהודי מלא, ורק כמחצית חינוך יהודי חלקי כלשהוא.

הישיבה יוניברסיטי הוא המוסד הבכיר להשכלה גבוהה, עם בתי ספר למשפטים ורפואה, והאוניברסיטה ברנדייס בבוסטון נחשבת למוסד בעל אופי יהודי מסויים. בשנים האחרונות התפתחו לימודי יהדות באוניברסיטאות רבות ברחבי ארצות הברית.

הסקר הדמוגרפי האחרון חשף ללא רחמים את משבר הזהות. רק 4.3 מיליון משתייכים למשפחות יהודיות שלמות ששני ההורים בהן יהודים. המיתוס, שהיה נוח לדבוק בו, על הצטרפות לא יהודים ליהדות בעקבות נשואי תערובת, או על שמירת [היהדות] הופרך לגמרי. 75 מהילדים שגדלו בנישואי תערובת כבר אינם בעלי זיקה יהודית, ומספר המתנצרים, גדל על מספר המתגיירים בנישואי תערובת. היהודים הם הקהילה בעלת הזיקה הדתית הנמוכה ביותר בין הקהילות הדתיות בארצות הברית, ולה גם שיעור הילודה הנמוך ביותר.

לחלק הבא ובו על האנטישמיות שקיימת (אם כי במידה מועטה) בארצות הברית, ועל פריחת הארגונים היהודיים בארצות הברית.

חלקים קודמים
חלק א' - על ההיסטוריה של ההגירה היהודית לארצות הברית החל משנת 1654.

הערות: כתבה או מחקר זה נכתב בחלקים ולאורך זמן. באחד החלקים רשם נח זבולוני את התאריך 11/8/93 ובאחר 28/7, לאור זאת נקבע תאריך הכתבה כחודש יולי 1993.

המאמרים יועדו כנראה למדור "עכשיו" בעיתון "דבר" (בו סיקר בשנים ההם נח זבולוני את נושא העולם היהודי) אך לא זכו לפרסום. - אלי זבולוני
Powered By Click for details


לא פורסם נשלחו לפרסום 1993
לחצו לפתיחת המסמך
לחצו לפתיחת המסמך
שימו לב: התמונות מוגנות בזכויות יוצרים, אין להעתיקם ללא ציון המקור ממנו נלקח הדף - לפרטים פנו לדף צרו קשר
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות