ארץ התפוצות המובטחת - יהדות ארצות הברית (חלק ג')

אנטישמיות

אווירת כור ההיתוך של מדינת הגירה כירסמה בדעות הקדומות והתפיסות האנטי-יהודיות שהביאו מהגרים נוצרים מאירופה. האנטישמיות מעולם לא היתה מכשיר שלטוני או כנסייתי בארצות הברית, והחברה לא הכניסה מעולם את היהודים לגיטאות ולא כפתה עליהם מעמד נמוך. אף על פי כן היו מאז ומתמיד תופעות של אנטישמיות בחברה האמריקאית והיהודים התמודדו עימם בהתאם למעמדם ועוצמתם הפוליטית.

למרות החופש, שוויון הזכויות והטיפוס בסולם החברתי של צאצאי המהגרים נתקלו היהודים בהגבלות ואפליות שונות בבתי ספר פרטיים, אוניברסיטאות שקיימו מכסות כניסה ליהודים כולל הרווארד וייל היוקרתיות, ועד אמצע המאה הזאת באתרי נופש, אזורי מגורים ומועדונים חברתיים. במאה ה-20 יצאו היהודים למאבקים פומביים ומשפטיים ונחלו השגים חשובים.

לאחרונה נתגברו סימנים מדאיגים על פריצת "הטאבו" של אנטישמיות צבורית בארצות הברית. בסכסוכים אתניים בין שחורים ליהודים יש שימוש נרחב בסטריאוטיפים אנטישמיים. במרוץ למושל לואיזינה של גזען אנטישמי שנכשל אך זכה ב-40 אחוז מהקולות, דויד דיוק, ובמועמדות של פטריק ביוקנן לנשיאות מטעם הרפובליקנים ב-1992, שגם הוא נכשל, אך שילב אמירות אנטישמיות ודיבר על "הנאמנות הכפולה" של היהודים.

יער של ארגונים

ניתן בקלות לאתר למעלה מאלפיים ארגונים יהודיים, 700 פדרציות במקומות ישוב שונים וכמובן אלפי בתי כנסת ברחבי ארצות הברית.

הפלורליזם וחופש ההתארגנות של החברה האמריקנית קיבל את ביטויו המוחץ בתוככי הקהילה היהודית אשר בנתה לה רבדים רבדים, פלחים פלחים, של מסגרות רב-ממדיות הפונות לקהלים ויעדים מגוונים, אך מתערבבות גם בפעילויות חופפות שלפעמים קרובות יוצרות כפילויות.

בניתוח כמותי ניתן לסווג כמה קטגוריות של ארגונים בהתאם לתחומי הפעילות העיקריים: שירותי חברה, חינוך וקהילה, יחסי חוץ קהילתיים, מסגרות דתיות, וארגונים לבעיות פוליטיות בינלאומיות (כולל ישראל).

חברה, חינוך וקהילה
הקהילות היהודיות מאוגדות במועצת הפדרציות היהודיות שהוא ארגון הגג החזק ביותר בהשפעתו על מערכת איסוף הכספים ותכנון לאומי של החיים הקהילתיים. הארגון כולל גם את הקהילה היהודית בקנדה. לצד המועצות הפדרליות פועלת המועצה לרווחה יהודית (נציונאל ג'ואיש וולפאר בורד). המתאם את פעילות המרכזים הקהילתיים. בתחומי החינוך יש גוף ארצי הקשור לפדרציות המספק תכנית לימודים (JESNA) ולצידו הארגון המאגד את המחנכים והמורים ומכנס אותם מדי שנה לעידוד השתלמויות מקצועיות והעשרה (CAJE).

ארגונים לאומיים ליחסי חוץ קהילתיים
באופן וולנטרי נוצרו גם ארגונים שפניהם לטיפוח יחסי חוץ עם החברה הלא יהודית והגנה על זכויות יהודיות כמו הוועד היהודי האמריקאי שהוקם בשנת 1906.

ב-1918 נוסד גם הקונגרס היהודי האמריקאי שבעצם ביטא את חוסר שביעות הרצון של יוצאי אירופה מההנהגה האריסטוקרטית (בעיקר ממוצא ייקי) של הוועד. הקונגרס היהודי היה ארגון פרו-ציוני שייצג יותר מאחרים גם את הרחוב והממון היהודי ובהדרגה הפך לפרקליט הקהילה גם בנושאי זכויות האדם או הפרדת דת ומדינה.
נשיאו של הקונגרס היהודי האמריקאי הרב סטיפן וויז, היה ממקימו ונשיאו הראשון של הקונגרס היהודי העולמי (ג'נבה 1936)

בני ברית, הארגון לאחווה יהודית, הוקם עוד בשנת 1843 ע"י מהגרים מגרמניה והתמקד בפעילות חברתית שמחוץ לבית הכנסת. הליגה נגד השמצה (Anti Defamation League) הוקמה בשנת 1913כוועדה של בני ברית למאבק באנטישמיות ועם השנים צברה עוצמה ואוטונומיה והיא מתפקדת כארגון עצמאי לפעילות פוליטית ולאיסוף כספים.

הארגון הגדול ביותר מבחינת חברים, הוא "הדסה" ארגון נשים ציוניות (385,000). במאבק נגד האנטישמיות בשנות ה-30 הוקמו המועצות ליחסים קהילתיים בשם NJCRAC הקשורות לפדרציות ונועדו לתאם מדיניות. במסגרת זו חברים כ-120 גופים קהילתיים, ועוד כ-20 גופים לאומיים ובה דנים בבעיות של יחסים בין קהילתיים, עם הכנסיות הנוצריות, קהילת השחורים, בטחון לאנטישמיות, חקיקה לזכויות אדם, מדינת ישראל והמאבק למען יהודי ברית המועצות.

לחלק הבא ובו על הארגונים הדתיים וארגוני השתדלנות היהודיים באמריקה. ופרק על יחסי ישראל ארצות-הברית.

חלקים קודמים
חלק א' - על ההיסטוריה של ההגירה היהודית לארצות הברית החל משנת 1654.
חלק ב' - קשיי ההגירה והשתלבות היהודים בקהילה, ועל ההתבוללות ונישואי התערובת שהולכים ומכרסמים ביהדות ארצות הברית.