הצעה לסנקציות לסרבני גט מעלה פמיניסטית אורתודוכסית באמריקה

יהדות ארצות הברית מודאגת מאוד מריבוי מסורבי גיטין ועגונות בקרב החוגים האורתודוכסיים שלא מצאו פתרון לבעיה כאובה זו.

אומרים "סדנא בארעא חד הוא", בארצות הברית כמו בישראל ריבוי מסרבים לתת גט שגורם במקרים רבים לעיגון פוקד את אמריקה וקנדה, היו גם שהיו ערים לבעיה זו וניסו לנקוט באמצעים גם דרסטיים לפתור את הבעיה או למנוע אותה.

הסתדרות הרבנים גוף רבני אורתודוכסי המזוהה עם היהדות הדתית הלאומית, קיבלה לאחרונה החלטות לפיהן יש לנקוט באמצעים נגד מסרבי הגיטין כגון החרמת המסרב, לא לכבדו בעליה לתורה, לא לצרפו ל "מניין", אבל זה הועיל כמו אספירין לחולה "איידס" ... רחמנא ליצלן.

והנה קמו באמריקה ובקנדה יחד עם הארצות האנגלו-סכסיות ארגונים וועדים שכולם קודש לפתרון הבעיה. הם מנסים להעלות רעיונות נועזים כדי להקל על החומרה שבבעיה אבל פתרון רדיקלי טרם מצאו ואין באלף רבתי ...

במגזין "הדסה" בטאון הסתדרות נשים ציוניות באמריקה היוצא לאור בניו-יורק, הועלו הצעות שונות שאינן חורגות מתחום ההלכה המקורית, אלה רצון לתת פירושים כאשר אנו חיים בעידן הטיסה לחלל, כדי לפתור בעיה זו.

גם הפירושים נתקלים בהתנגדות חריפה של היהדות החרדית וחלק מן הדתיים האורטודוקסים. יחד עם זה, ברוח החלטות הסתדרות הרבנים האורתודוכסים שהבאנו לעיל העלה בטאון הסתדרות נשים ציוניות באמריקה, רעיונות נועזים על מנת לנקוט בסנקציות, לא דווקא לסרבן הבט אלא גם למוסדות ולרבנים. כגון לעכב את התמיכה הכספית למוסדות אשר מנהיגיהם מקיימים בצורה דקדקנית את העיקרון לפיו זוהי זכותו הבלעדית של הגבר לתת גט ואין להכריחו. מאידך לתמוך ברבנים ובמוסדות וארגונים הגורסים אחרת.

הגב' בלו גרינברג המוצגת כאשה פמיניסטית אורתודוכסית פרסמה בבטאון זה רשימה ארוכה בנידון, והעלתה את הכאב של אלפי הנשים ש "הגט הנעול" סוגר בפניהן את שער היציאה בו נכנסו ב "סימן טוב ומזל טוב" כשהמפתח הוא בידי הגבר ל "מנעול הגט" ...

הגב' גרינברג אומרת: כי לפי החוק היהודי רק לבעל יש את הכח לשחרר את אשתו מהנשואין, אם היא רוצה להתגרש והוא לא רוצה, אך אם הוא רוצה להעניש אותה או לסחוט אותה, יש לו הכח לעכב את הגט.

על פני השטח הבעייה מדמה להיות בעיה אורתודוכסית. היהדות הרפורמית זנחה את דרישת הגט לפני 150 שנה. היהדות הקונסרבטיבית, אשר הולכת אחרי החוקים היהודיים המסורתיים של נישואין וגירושין, הקימה בית דין מיוחד לפתור מקרים של ממרים וסוררים. דבר זה מקשה על הפנטזיות של סחטנים למיניהם לעתיד, וזה נותן מוצא לקרבנות של מטורפים שמוכנים להיאבק עד הסוף. "היהדות המשוקמת" מאפשרת לקבל כתב שחרור כאשר אין שום סיכוי לגט צפוי ...

בישראל כל חוקי הנישואין והגירושין נשלטים ע"י ההלכה האורתודוכסית וכן החרדית. במשך שני העשורים האחרונים חלה קידמה ופיתוח בזרם האורתודוכסי, הקהילה עברה מעבר להתנצלויות, דרך פתרונות בבתי המשפט האזרחיים והסכמים מקדמיים ולתוך שלב אקטיביסטי שבו טכניקות פוליטיות מיושמות בגלוי ...

למרות כל זאת, הבעיה עדיין נשארה ואפילו החמירה עקב שיעור מקרי הגירושין העולה. הבעייה נשארה למרות פתרונות הלכתיים של פוסקים רבניים כגון : עמנואל רקמן, נגיד אוניברסיטת בר-אילן ברמת גן, הפרופ' הירושלמי זאב פאלק, ארוין הוט והרב שלמה ריסקין רבה של אפרת ואליעזר ברקוביץ דמות רבנית ידועה בארצות הברית. ולמרות שנים של עבודה אינטנסיבית שהוקדשה ע"י ארגונים שמוקדשים בלעדית לנושא זה: גט ועגונה ואקיאמה בארה"ב, הליגה הישראלית לנשים, הארגון לעזרת נשים עגונות בישראל, קואליציה של נשים יהודיות למען הגט בקנדה, ועד וועדות באוסטרליה ובאנגליה. הבעייה קיימת למרות הלגיטימציה הגוברת ע"י הרבנים האורטודוקסיים להכיר בהסכם לפני נישואין ונכונות רבה יותר לחיים ולכפות גט.

לדעת הכותבת החוק הוא לא-אתי ודרוש בו תיקון יסודי. השאלה היא כיצד להשיג שינוי יסודי בעקרונות אשר מקודשים בעיני הפרשנים ועדיין להישאר נאמנים להלכה? יש להתאים את ההלכה להלכי הזמן. יש ללחוץ על הרבנים עד שיסכימו לכך - זו דעתה של הגב, גרינברג אשה פמיניסטית אורתודוכסית באמריקה.

לפי דעתה של הכותבת השיטות שיש לנקוט בנידון כדי להשפיע על רצון הרבנים:
ראשית לחץ פוליטי מתנועות הנשים החילוניות; שביתת רעב מסיבית של עגונות ומסורבות גט, להיכנס לכלוב שיוקם במקום ציבורי, שבו תינעלנה העגונות ומסורבות גט; רכישת שיתוף פעולה עם התקשורת; לעכב תמיכה כספית, כאמור, ממוסדות אשר מנהיגיהם מקיימים בצורה דקדקנית את העקרון לפיו זוהי זכותו הבלעדית של גבר לתת גט ותמיכה באלה הגורסים אחרת; הדגשת הנושא בקרב תנועות נוער; הקמת קרנות לממון הכנת תוכנית פעולה. ועוד ועוד ועוד ...