שעה ש "התנועה לכינון המקדש" מיסודו של בנימין זאב כהנא, משלימה את ההכנות לזבח הפסח הבא על הר-הבית, מקיים הרב אלבוים תערוכה של כלי המקדש ובגדי הכהנים שישמשו בו, ומלמד "הלכות בגדי כהונה" ב"ישיבה מעשית ועיונית" שפתח. לשניהם דעה דומה על רבני הדור כולם רוצים את הר הבית. את זאת רוצה, למשל, "התנועה לכינון המקדש", שחבריה מקיימים זה כבר, כמה פעמים בשבוע, עליה שקטה להר-הבית, הרחק מעינה של התקשורת.
לא מכבר, בי"א באלול, ערכה התנועה טכס מיוחד: "סעודת המקדש". במהלך הסעודה, שהתקיימה בישיבת
הכותל בירושלים, עסקו חברי התנועה בנסיונות לאתר ולחשב את המקום המדוייק בו עמד בית המקדש, בבעיות הלכתיות שונות, ובהתכוננות מעשית להקרבת
קורבן הפסח הבא על הר הבית.
בכך מתכוונים חברי התנועה להציב אלטרנטיבה
לזבח הפסח של
השומרונים על
הר גריזים שליד
שכם.
במשך כל ימות השנה עוסקת התנועה בגיוס צבור רחב, כמו שנאמר "ברוב עם הדרת מלך", ומזמינה את אזרחי ישראל להירשם כ "מנויים" לטכס אכילת הקרבן, כפי שנאמר במקרא: "שה ... לבית אבות".
ערש "התנועה לכינון המקדש" הוא בישיבת הרעיון היהודי, מיסודו של מנהיג "
כך" המנוח,
מאיר כהנא, בכפר תפוח שבשטחים. בכפר זה מתגורר גם בנו של המנהיג, בנימין זאב כהנא, שכידוע פילג את התנועה, והקים בישוב ישיבה נפרדת, שתלמידיה הם הגרעין הקשה של "
התנועה לכינון המקדש".
תלמידי ישיבות, המזדהים עם רעיונות "כך", מוזמנים לפנות אל ראשי הישיבה בתפוח, בכל הנוגע להלכות קרבן
הפסח. הם המומחים בנושא.
לא מכבר הועלתה ב "תנועה לכינון המקדש" הצעה, לפנות אל
ראש הממשלה שמיר, ולבקש את הסכמתו לקיום הקרבת קורבן הפסח הבא על
הר-הבית. אלא שההצעה נדחתה על הסף, בטענה שאין כלל צורך בהסכמתו של רה"מ למעשה, וברשות של מישהו אחר. דוחי ההצעה התבטאו בזילזול: "מי הוא יצחק שמיר? מיהו האדם הזה, גאון הדור, צדיק יסוד עולם, הפוסק בענייני טהרה וקרבנות? האין זה אותו אדם, העומד בראשות ממשלה שמונעת מיהודים
לעלות על הר-הבית ולהשתחוות אל מול בית מקדשנו? אין לבקש הסכמה ורשות מאחד מאלה, שאורי צבי גרינברג הגדירם כ "סנבלטים" ....
תנועה משיחית נוספת, הנכספת גם היא לעלות להר הבית, ומתהדרת בשם "בית מקדש עכשיו", עסוקה זה זמן בהכנת כל כלי השרת לבית המקדש, לכשיקום. בראש התנועה עומד
הרב דוד אלבוים, דמות ציורית ומקורית, שראשו ורובו נתונים לרעיון. הרב אלבוים אינו מהסס לחלוק על גם גדולי התורה, האוסרים, כידוע, את העליה על הר-הבית. לא מכבר התבטא, כי בעוד הנשיא המצרי מובראק מוכן לעולם הבא, שהרי הסכים בדבריו שאמנם ישנם
מקומות קדושים בירושלים, הרי שרבני הדור אינם מוכנים לעולם הבא, משום שהם חוששים להוציא מפיהם את הצירוף "מקומות קדושים".
הפתרון האוסטרלי
הרב אלבוים מקיים תערוכה קבועה, שכותרתה: "המשכן וכליו". המשכן אמנם טרם קם, אבל 95 כלי המקדש, ובגדי הכהונה של הכהן גדול ושאר
הכהנים, מוצגים בתערוכה, הממלאת חדר צר, ד' על ד' אמות.
בנוסף, הקים הרב אלבוים מפעל מיוחד, "ישיבה מעשית ועיונית", בה מתמקדים הלמודים בנושא אחד: הלכות בגדי כהונה. הלכה ומעשה.
לפני שהקים את המפעל, הלך הרב אלבוים להיוועץ
ברבנים שונים, אלא שלדבריו לא ידע איש מהם להדריך אותו במלאכת אריגת בגדי הכהונה למקדש. גם מפעלי אריגה שונים לא הצליחו לספק לו את המידע הדרוש. למזלו, עבר יום אחד לתומו ברחוב מרחובות ירושלים, וראה שלט "מכון אוסטראלי לאריגת יד". הרב נכנס לשם, ויצא עם פתרון שלם לחידה.
תמורת 1200 דולר, טבין ותקילין, רכש הרב אלבוים במכון נול מיוחד, ועובדי המכון לימדו אותו כיצד לעבוד בו. לאחר שנעשה בקי ורכש נסיון די הצורך, נסגר "המכון האוסטרלי". בעובדה זו, סגירתו של המכון לאחר ש "נתמלאה משימתו", רואה הרב אלבוים אצבע אלוקים. אין ספק, השכינה לצידו במעשהו.
עד כה השלים הרב אלבוים אריגת שתי מערכות בגדים לכהן הגדול, מכנסיים ואבנט, והן מוצגות אחר כבוד בתערוכה שלו. הוא מודע לקוצר ידו וזמנו, ואומר באנחה: "את כל הכהנים אולי לא אצליח להלביש, אבל דוגמא מוחשית ללבושם כבר יש לי".
רבנים ומקובלים, בעיקר מיוצאי
עדות המזרח (הרב בן-ציון סלמן מוצפי, הראשון-לציון
הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי הספרדי
לתל-אביב הרב חיים דוד בלוי, הרב הראשי הספרדי
לנתניה הרב אברהם דוד שלוש, המקובל הרב יחיה אלשיך, חתן
התנ"ך העולמי, ועוד), ממליצים על התערוכה ומעודדים את הציבור לבקר בה.
גם לחבר הבית-דין-צדק של
העדה החרדית, הרב ישראל פישר, מילים חמות על הרב אלבוים, "שהקים מפעל מיוחד במינו, אשר בו נלמדים הלכות עשיית בגדי כהונה וגם עשייה באופן מעשי".
האדמור מסטראפקוב, אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, מעודד את מחנכי בתי הספר "לשלוח את
התלמידים לבוא ולחזות בנועם ויופי תואר כלי המקדש והמשכן, ובגדי כהונה". הרב שלמה רענן, מרמ"י
ישיבת מרכז-הרב, ונכדו של
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כותב: "מצווה גדולה לרשת את המקום (
הר הבית – נ.ז.) מידי זרים".
ואילו
מאיר כהנא כתב: "מצווה גדולה על כל יהודי לעלות להר-הבית במקומות המותרים ולרשת אותו מהזרים".
הרב אלבוים צוטט כמי שהתבטא בחריפות רבה על גדולי התורה בימינו:
"הרבנים הביאו שואה על יהודי אירופה, כשלא נתנו להם לעלות לארץ, ועשיו רוצים להביא חו"ח אסון גם בארצנו המשוחררת, השם יצילנו" הוא פונה
לרבנים ובד"צים (בתי-דין-צדק) בקריאה נרגשת: "אנא הסירו את ידיכם מהר-הבית, כי הצדיקות שלכם בכל הקשור להר-הבית, אינה אלא צביעות, קראות ואפיקורסות. ישוב כל חלק מחלקי ארץ ישראל שקול כנגד כל המצוות שבתורה, כולל
שבת. יהושע רצה לכבוש את
יריחו בששת ימי השבוע ולא בשבת. אמר לו הקב"ה, וכן תעשה ביום השביעי את המלחמה שלך". ומוסיף הרב אלבוים "איזה מן רבנים אלו, שאינם רוצים לבנות את בית המקדש".
לפיכך הוא פונה אל הציבור הרחב, מתריע באזניו שלא לחזור על שגיאתו של
הרצל, שלא לחם ברבנים כפי שמגיע להם, מציע לצאת מלחמת חרמה נגד הכופרים במצוות בנין המקדש, וקורא לציבור בהמוניו לעלות ולהפגין נוכחות גדולה בהר הבית, בניגוד לדעתם של רבנים אלו, אשר לא התורה מדברת מגרונם, אלא שנאת מדינת ישראל.
והרבנים הדתיים-לאומים, בעל כרחם עונים אמן ...
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By