הקרב החרדי על עתיקות יריחו

האתרים הארכיאולוגיים בשטחי עזה ויריחו היו שנויים במחלוקת בין אגודת ישראל לבין חברת "אתרא קדישא", העומדת בראש ההפגנות נגד החפירות בארץ. בעוד שאגו"י מצדדת בכך שהמקומות הקדושים יישארו בידי ממשלת ישראל, הרי "אתרא קדישא" גורסת שעדיף שיהיו בידי הפלסטינים. כך או כך, המחלוקת הסתיימה בנצחון "אתרא קדישא".

לאחר חתימת ההסכם עם הפלסטינים בקאהיר, פנו נציגי אגו"י בכנסת, שהצביעו עם הימין נגד ההסכם, אל יו"ר הכנסת, פרופ' שבח וייס, בדרישה לקיים ישיבה מיוחדת בפגרת הכנסת בעקבות ההסכם שהושג, ולפיו ינהלו הפלסטינים את המקומות הקדושים ליהודים והאתרים הארכיאולוגים, כולל קברים ובתי-כנסת.

כן סוכם, כי ישראל תאפשר לארכיאולוגים פלסטינים לבצע במקום חפירות ארכיאולוגיות. הנציגים פנו אל יו"ר הליכוד, ביבי נתניהו, וביקשו שיצטרף לדרישה שלהם לצרף 30 חתימות של נציגי סיעת הליכוד.

להשתדל אצל ערפאת

התברר, כי ראש חברת "אתרא קדישא", הרב דוד שמידל, פנה בשעתו אל הרב משה הירש, "שר החוץ" של נטורי קרתא המיועד לכהן כשר לעניינים יהודיים בממשלת יאסר ערפאת וביקש ממנו שישתדל אצל יאסר ערפאת, שלא יסכים שממשלת ישראל תמשיך להחזיק תחת ריבונותה את המקומות הקדושים והאתרים הארכיאולוגיים בשטחי עזה ויריחו. זאת, לאחר שנודע לרב שמידל, שממשלת ישראל הבטיחה למחלקת העתיקות שקברי ישראל במזרח יריחו ישארו תחת סמכותה של הרשות הפלסטינית, ויש חשש שהם יחללו אותם בחפירות ארכיאולוגיות.

הרב הירש, בביקוריו אצל ערפאת, שטח בפניו את בקשת הרב שמיד. אחד מסגני ערפאת אף רשם את השיחה ואת ההמלצה של הרב הירש. יאסר ערפאת הבטיח, כי ימסור את הבקשה של שמידל לסאיב עריקאת, היה אז ראש צוות פלסטיני לשיחות השלום, במו"מ על אתרים ארכיאולוגיים. הרב הירש, המיועד לכהן כשם לעניינים יהודיים בממשלת ערפאת, רואה בהחלטה זו, להשאיר את האתרים הארכיאולוגיים בשטחי עזה ויריחו בריבונות פלסטינית, "הישג ראשון" בתפקידו החדש.

בדק בית

היהדות החרדית עוברת לאחרונה "בדק בית" לקראת בואו של האדמו"ר מסטמאר, הרב משה טייטלבוים, נשיא העדה החרדית בירושלים. הרבי מסטמאר יבוא לישראל בכ"ח בסיון (7 ביוני) וזו תהיה הפעם השנייה שהוא מבקר בארץ. כאמור, החלה העדה החרדית לבדוק בתוך ביתה. ובראש ובראשונה אם הבית של היהודי החרדי האמיתי נקי מהבטאונים הקרויים חרדיים, אבל רק למראית עין. הם נראים כחרדיים, עם תמונות יפות של צדיקים וגדולי התורה בשערי הבטאון. אבל כאשר אתה פותח אותם אתה מוצא: רבני יש"ע, יצחק שמיר, ואחרים הדומים להם. והכל כדי לפתות את הקורא. על כך מזכירים את פרשת יוסף הצדיק, כאשר אחיו הורידו אותו לבוא לפני שמכרוהו אמרו (בראשית ל"ז) "והבור ריק אין בו מים". ובמדרש נאמר: "אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו".

והנה הפירוט: כאשר אתה נכנס לחנות מכולת, קיוסק, צרכניה, או אפילו לחנות של כלי בית וכיוצא בהם, היצר הרע, כלומר: העתונים החרדים, עם סיפורים על צדיקים או על בעלי תשובה, עם פנינים לפרשת השבוע, מופיעים מולך. האם , שואלים החרדים, חשבת פעם מי כותב מאמרים אלה, האם היית מוכן לאכול אצלו" אינך שם לב, ואתה מקבל ממנו את דברי התורה ובלי שתרגיש שאתה כבר משוחד מההשקפה שלו.

יש עוד רמייה בעתונים אלה. הכותרות שלהם משמשות כפיתוי בהתקפותיהם על ממשלת השמד, שזו אופנה המהווה גשר רחב מאד, גשר לקרירות, לכפירה, לאהבת המותרות, גשר לילד שלך לעולם החילוני, ראית את המדבקות על המכוניות של החרדים כביכול, הם שואלים? "ארץ ישראל בסכנה." "העם עם הגולן." גם בבני-ברק פשתה ה"מגיפה" הזאת, אתה רואה חרדי מזוקן עם דעות משונות, סרוגות ציוניות ומיניות. ולאט לאט, כאשר אתה מתחיל לגרד את הפדחת שלו, אתה מוצא לשון הרע על תלמידי חכמים וצדיקים אמיתיים, גם אתה עלול להתקרר חס ושלום, מתריעים החרדים הקיצוניים.

ולא רחוק היום או הלילה, הם מזהירים, שילדינו יעמדו על הגגות ויצרחו וישאגו מהתפעלות, לנוכח זיקוקי די-נור שייראו בשמיים ביום "ההולדת שלהם", כלומר ביום העצמאות, כלשונם "היום העצמות" או ביום ירושלים. ידוע, שחרדים אלה אינם גורסים "יום הולדת", כי בתורה כולה לא נזכר "יום הולדת", רק פעם אחת בבראשית ט', "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה".

עליית הנאצים

החרדים משווים את יום הולדת המדינה לאירוע אחר, והוא עליית הנאצים לשלטון, ושואלים האם הנאצים ימח שמם היו עורכים יום הולדת לטבח ששת המיליונים, האם גם אז היה עומד על הגג ושואג מרוב שמחה? כי כבר ידועה דעתם של הרבנים והגאונים הקדמונים שהמדינה אינה אלא מכשיר וגשר להעביר את היהודים על דתם. כי אפילו הסרוגים, לפי דבריהם, מתחילים לחשוב כך.

סיפור אחד להמחשה מסופר על ה "חזון-איש" (הרב אברהם ישעיהו קרליץ) שהיה נגד המדינה וביום העצמאות קרה, שהיה סנדק בברית מילה, והיה זה במקרה יום שני שאומרים תפילת תחנון, למרות שבברית-מילה נוהגים לא לאמר תחנון, אבל החזון איש התעקש וכן אמר בנמקו שלא יאמרו, כי לא אמר תחנון ביום העצמאות.

גם הרדיו והטלוויזיה, הטמאים והנתעבים, כלשונם "שקל למטרפסיה" כלומר קיבל את גמולם. לשאלה אם מותר לשמוע רדיו רק בדברים כשרים ... אמרו: שבית שיש בו רדיו, מבית כזה לא יצא תלמיד חכם, אלא ילדים מקולקלים.

ואחרון אחרון חביב

על "ערוץ 7" של גוש אמונים שהתפרסם "הודות" לקריין ששיבח את ברוך גולדשטיין, החרדים אומרים, כי הוא מקור הרע ושמו מעיד עליו (שבעה שמות ליצר הרע). לדעתם הוא מוקצה לא רק מחמת איסור, אלא גם מחמת מיאוס.