מצב מתוח ברבנות - הספרדים מחרימים הישיבות

מורת רוח רבה קיימת בקרב מועצת הרבנות הראשית על שהחברים הספרדים במועצה החליטה להחרים את ישיבותיה בגלל אי מתן כושר אוטומטי לשמש כדיין לחבר המועצה הרב הראשי של ראשון לציון הרב חיים דוד הלוי.

מאז נתקבל המכתב של חברי המועצה הספרדיים שוררת מתיחות במועצה וטרם קיימה ישיבה רגילה.

הרב ש. י. זוין חבר מועצת הרבנות הראשית שקיבל העתק ממכתב של ארבעה חברי המועצה הספרדיים, הגיב על כך בחריפות. במכתב תשובה הוא שולל באופן קטגורי את הטענה כי לא ניתן הכשר להרב א. ד. הלוי בגלל היותו ספרדי ומציין שבאותה הישיבה שדנו על מתן הכשר להרב הלוי הוחלט להיענות בחיוב רק לאחד ו "האחד הוא דווקא ספרדי טהור" (הרב אברהם עובדיה).

בהמשך מכתבו מדגיש הרב זוין כי דווקא ברבנות הראשית חולקו התפקידים בין העדות "מחצה על מחצה", מה שאין כן במוסדות החילוניים במדינה.

בינתיים נודע לסופרנו כי מזכיר הרבנות הראשית הרב א. א. כיטוב שנכנס לתפקידו לפני כמה חודשים החליט לפרוש מתפקידו נוכח האוירה המתוחה השוררת בה.




[מכתב למערכת של הרב חיים דוד הלוי המספר את גירסתו - הופיע במדור "הקוראים אל העורך" בתאריך פרסום הכתבה (3/11/1964).]

מדוע הטיל הרה"ר לישראל הגרא"י אונטרמן "ויטו"

ב"ה
מועצת הרבנות הראשית לישראל, בישיבתה מיום ג' חשון דנא, דנה בבקשתי לתת לי כושר דיינות ללא בחינות על סמך סעיף בחוק המאפשר זאת למי שהוא ידוע כגדול בתורה.

המועצה כולה (פרט לאחד) בישיבה, ובראשה הראשל"צ הרב הראשי לישראל הגר"י נסים שליט"א, אישרה את הבקשה כדבר המובן מאליו. הרה"ר לישראל הגרא"י אונטרמן, הטיל "ויטו" נגד דעת המועצה כפי שהחוק מאפשר לו.

בפנייתי האישית אליו להסברת עמדתו התמוהה (שכן חבר מועצה אחר קיבל כושר דיינות לביה"ד הרבני הגדול ללא בחינות לפני כחדשיים) הואיל להסביר לי במלים אלה ממש: "דבר זה עלול להשפיע על דעת ציבור הבוחרים בתל-אביב שאתה מועמד שם לכהונת הרב הראשי".

לתמיהתי שאי מתן כושר עלול להשפיע על דעת הבוחרים בכיוון שלילי - לא ענה דבר.

הודעתי לו מפורש, שאני רואה בעמדתו גישה פוליטית, והתערבות בפרשת הבחירות לרבנות בתל-אביב. ועליו לדון ולהחליט בבקשתי אך ורק לגופו של דבר.

משסירב, הודעתי לו שאין הוא משאיר לי שום דרך אחרת לבירור האמת והצדק, אם לא אנקוט למירב צערי בתביעה בפני בג"ץ, אך לא נגד מועצת הרבנות הראשית, שכן זו אישרה בקשתי ללא היסוסים, אלא נגדו כרב ראשי המשתמש בזכותה "ויטו", מתוך שיקולים פוליטיים טהורים.

אך בינתיים, כל הרבנים הספרדים חברי המועצה פנו בכתב אל הרב אונטרמן מיום י"ג חשון, והביעו "את רגשי תדהמתנו העמוקים על אשר עולל לחברינו הרב הגאון ר' חיים דוד הלוי, שכן ידוע הוא כגדול בתורה מפורסם, המפיץ תורתו ברבים בספריו החשובים ועוסק באורייתא תדירא. ומדוע לא נתן את הכושר המבוקש, ולא מטעמים של גדולה בתורה. יתירה מזו הלא כת"ר הצביע בעבר ובהווה ממש בעד מתן כושר לביה"ד הגדול והאיזורי ללא בחינות, ומה טעם ראה להתנגד לבקשת הגרח"ד הלוי, בשעה שכל המועצה בישיבה (פרט לאחד) תמכה בבקשה כדבר המובן מאליו".

את מכתבם מסיימים: "אם המעוות לא יתוקן לא נוכל להוסיף ולהשתתף בישיבות מועצת הרבנות הראשית, שכן חרדים אנו לכבודה של המועצה.

חיים דוד הלוי
הרב דראשון לציון