מדוע הם נושרים

מדוע אין היהודים היוצאים מברית המועצות עולים לישראל אלא "נושרים" לארצות הברית, לקנדה, לאוסטרליה ולארצות אחרות?

תשובה חלקית קיבלנו עם פרסום הדו"ח של "רב-טוב, מפעל הצלה לאחב"י, פליטי רוסיה", שמרכזו בברוקלין והוא משתייך לחצר חסידי סטמאר. בדו"ח שפירסם באחרונה "רב-טוב" על המגבית שהוא מנהל ברחבי ארה"ב וקנדה יש פרטים מאוד מעניינים על העזרה שמגיש הארגון ליוצאי ברה"מ, וכן על הפיתויים ועל ההבטחות לסדרם בעבודה ולחנך את ילדיהם, אבל רק במקומות ש "רב-טוב" מעוניין שיהגרו אליהם.

בדו"ח נאמר: "רב-טוב" שיגר ל-825 משפחות יהודיות בברית-המועצות דרישות יציאה, דבר שהיה כרוך בקשיים מרובים ובתהליך מורכב, שהסתייע בגורמים שונים בממשלה האמריקאית ובשגרירויותיה. יותר מאלפיים פליטים יהודים מברית המועצות ומארצות מסך הברזל מצאו באמצעות "רב-טוב" את דרכם לאמריקה, לקנדה ולאחרונה גם לאוסטרליה.

גם ביהודי איראן, מאז עליית חומייני לשלטון, מטפל "רב-טוב" באמצעות המשרדים שלו במדריר ובמקומות אחרים. מאות יהודי איראן הצליחו לצאת משם והגיעו לארצות הברית ולארצות אחרות והפעילות בעניין זה נמשכת.

כל הפליטים היהודים היוצאים מברית המועצות ומגיעים לווינה או לרומא מקבלים טיפול מידי אנשי "רב-טוב", המגישים להם עזרה כספית וכל צרכיהם על "רב-טוב", עד שהם מגיעים ליעדם.

"רב-טוב" הגיש עזרה כספית ורוחנית לכעשרת אלפים פליטים יהודים שיצאו מברית המועצות, וערך לילדיהם ולמבוגרים שרצו בכך אלפי טקסי ברית מילה ו-283 טקסי "פדיון הבן". "רב-טוב" מוכר כמפעל הצלה אצל ממשלות ומוסדות בין לאומיים, כמו או"ם, משרד הנציב העליון לפליטים, הצלב האדום ואמנסטי אינטרנשיונל. מוסדות אלה עומדים בקשר הדוק עם "רב-טוב".

1500 משפחות יהודיות שיצאו מברית המועצות והשתקעו בארצות הברית נתמכות על ידי "רב-טוב" בדרך של השתתפות בשכר הדירה שלהן, וכן בתשלומי מזן, רהיטים, כלים, עזרה רפואית. העזרה ניתנת להם בחודשים הראשונים לבואם ואחר כך דואגים לספק להם עבודה. "רב-טוב" דואגת כמובן גם לצרכים הרוחניים והדתיים של הפליטים, ממציאה להם תשמישי קדושה, תפילין, מזוזות, כיפות, טליתות, ספרי תורה, חומשים, סידורים, מחזורים, ספרי הלכה, מסיבות של חתונות, בריתות ופדיון הבן.

ל-600 ילדים של יוצאי רוסיה באמריקה משלם "רב-טוב" שכר לימוד בשיעור 100,000 דולר בשנה. ליד "רב-טוב" פועלת מחלקה מיוחדת, המטפלת בתהליך החזרה למקורות היהודיים. "רב-טוב" מגיש עזרה כספית ורוחנית גם ליהודים הגרים באמריקה שנים רבות.

כאן מגלה הדו"ח של "רב-טוב" סוד: המפעל עומד בקשרים עם כל מיני סוכנויות חשאיות בארצות הדמוקרטיות, העוזרות בהצלת יהודים מארצות המצוקה, דברים שהשתיקה יפה להם.

לאור הדו"ח הזה נראה לנו, כי רפאל קוטלביץ, הממונה על העליה מטעם הסוכנות היהודית, אינו פארטנר נאות ל "רב-טוב" בהבאת יהודים לישראל.

אלמנך יהודי בהונגריה

תרגום התנ"ך לשפה ההונגרית, בכתב יד, מונח כאבן שאין לה הופכין בארכיון של הסמינר לרבנים בבודפשט - מגלה האלמנך היהודי שיצא באחרונה בהונגריה.

כתשעים שנה מופיע מטעם הקהילה היהודית בבודאפשט אלמנך יהודי בשפה ההונגרית. האלמנך הראשון יצא לאור בשנת 1895 בבודאפשט. בסוף 1982 הופיע האלמנך הדו-שנתי בעריכתו של המלומד היהודי פרופסור אלכסנדר, שחיבר נשיא הסמינר היהודי בבודפשט, המשמש כבית מדרש לרבנים ולכלי קודש אחרים מארצות מזרח אירופה, לרבות ברית המועצות, שממנה יצאו השנה שני צעירים ללמוד בסמינר זה.

באלמנך, המצטיין באיכותו והעשיר הן בתכנו והן בכמותו, משתתפים כ-60 סופרים, עיתונאים ואנשי רוח. הוא מחזיק 60 עמודים ומופץ גם מחוץ לגבולות הונגריה.

משתתפים בו מטובי הוגי הדעות היהודיים וחוקרי היהדות, הספרות והאמנות היהודית. העורך, פרופסור אלכסנדר, מגלה במאמרו המדעי בקיאות רבה בחיבוריו של הסופר המנוח הנשכח א. קצר, על מנהגים, מסורת ואגדות יהודיים. ר. דן, דיקן הפקולטה לספרנות באוניברסיטת בודפשט, פירסם באלמנך מאמר מחקר על כת ה "סובוטניקים" (שומרי שבת) ועל מייסד הכת בטרנסילבניה ב-1902, שמעון פצי, שיסד אותה יחד עם אביו המאמץ אנדריאש אשי. פצי היה מלומד חשוב ומילא גם תפקידים ממלכתיים ראשונים במעלה, אך ב-1921 הודח מתפקידיו. ההדחה היתה קשורה, כנראה, באמונתו הדתית. את כל חייו הקדיש לפיתוח התנועה ה "סובוטניקית", שמנתה בתקופתו כ-20,000 "חסידים" והתקרבותה ליהדות הייתה כמעט מלאה. שמעון פצי זה תירגם את התנ"ך להונגרית והוא שמור בכתב יד בארכיון של הסמינר לרבנים בבודאפשט וטרם ראה אור.

החוקר י. ביהרי חוקר במאמרו שבאלמנך כתב-יד מהמאה ה-18 של כומר קתולי בשם מיכאיל וינקלר, שחיבר ספר דקדוק לשפת אידיש. הספר נמצא בספריה העירונית של פשט.

באלמנך גם מאמרים ספרותיים, פרוזה ושירה וכן מאמרים המוקדשים לשואת יהודי הונגריה.

מעניינת חליפת המכתבים על הספרות ההונגרית בין הוגה הדעות היהודי מרטין בובר לבין הפילוסוף והמבקר הספרותי ההונגרי הקומוניסט ג'ורג' לוקאץ', שכיהן כשר התרבות (1919) בימי משטרו של היהודי בלה קון (1886-1939). עם עליית הנאצים לשלטון מצא לוקאץ' מקלט בברית המועצות ומאז 1945 כיהן כפרופסור באוניברסיטת בודאפשט.

בלה קון היה מדינאי קומוניסטי, קומיסר לענייני חוץ ומלחמה והרוח החיה בממשלה הקומוניסטית ההונגרית בשנת 1919. ב-1937 ברח לברית המועצות, נעצר וכעבור שנתיים הוצא להורג בטיהורים הגדולים של סטאלין.

במיוחד יש לציין את המאמר של המוסיקולוג היהודי הדגול, פרופסור בקונסרבטוריון בבודאפשט, בן-ציון סובאלצי, על המוסיקה היהודית הקדומה, בצירוף תווים שטרם התפרסמו.

מתוך המאמרים משתמע, כי התלמוד, שתורגם לכמה שפות, טרם ראה אור בשפה ההונגרית, דבר שאיפשר לכל מיני אנטישמים ופשיסטים להעליל עלילות על יהודי הונגריה תוך סילוף הכתוב בתלמוד.

כלי התקשורת הכתובה והמשודרת בהונגריה הקדישו להופעת האלמנך מאמרים וכתבות.

כועסים על הראשונים לציון

שני "פסקי הלכה" שיצאו מבית מדרשם של הרבנים הראשיים בישראל עוררו את זעמה של היהדות החרדית באמריקה.

הראשון לציון הרב עובדיה יוסף חיווה דעתו ההלכתית, כי חשוב מאוד לערוך סעודת מצווה גם לבת בהגיעה למצוות, בדומה לבן. בדורות הקודמים - אמר הרב - קיבלנו הבנות חינוך דתי וחרדי ולא היו זקוקות לסעודת המצווה, מה שאין כן בזמננו.

עמיתו הרב שלמה גורן פסק: הבא להתגייר, נוסף על מילה, טבילה וקבלת מצוות ותורה, צריך גם להצהיר כי הוא משתייך "לקהילה היהודית הלאומית", אחרת אין תוקף לגיור שלו, כי "הדת היהודית והלאומיות ירדו כרוכים".

שני פסקי-ההלכה פורסמו בעיתונות היהודית החסידית בניו-יורק ועורר את חמתם של חוגים חרדים בארה"ב. מדוע דווקא בארה"ב ולא בישראל קפץ רוגזם של החרדים על פסקי-הלכה אלה? הוסבר לנו, כי בארה"ב ובאירופה רגישים מאוד לפסק דינו של הרב יוסף וההדים שלו עוררו את זעמה של היהדות החרדית, משום שבחוגים מסויימים בקהילה היהודית הרפורמית מקיימים את טקסי בת המצווה כ "דת וכדין". הבת בהגיעה למצוות עולה לתורה עטופה בטלית ומצרפים אותה למניין, והיא "שוות זכויות" בכל הטקסים ובתפילות היהודיות.

בימים אלה, בבית הכנסת "בית-ברכה" של מיאמי-ביץ' ^{[ * ]} , נערך טקס בנות מצווה לשלושה דורות יחד - סבתא, בת ונכדה, חגגו בצוותא את האירוע הזה (ראה התצלום) הסבתא בת 74, ביתה בת 42, הנכדה בת 14 וכולן התעטפו בטליתות, עלו לתורה והצטרפו למניין.

רב בית הכנסת, בדרשתו לכבוד חגיגה זו ציין, כי זה "מאורע היסטורי. הטקס זכה לפרסום בעיתונות המקומית של מיאמי ולמחאה חריפה בעתונות של היהדות החסידית בארה"ב. ולא רק בחוגים הרפורמיים החלו להעניק לנשים "שווי-זכויות" גם בענייני דת. באחרונה הוחלט גם בחוגים אורתודוכסיים לצרף נשים למניין.

כשנודע לאגודת הרבנים באמריקה ובקנדה, שבראשה עומד הרב משה פיינשטיין והיא נמצאת תחת השפעתה של אגודת-ישראל, על מנהג זה שפשט גם בחוגים דתיים לצרף נשים למניין, פירסמה האגודה אזהרה חמורה בעתונות, שבה נאמר בין היתר:
לאור האמור לעיל מובנת הרגישות הרבה בארה"ב לפסקי הדין של הרב יוסף והרב גורן.

ושבו בנים לגבולם גרוזיה

ב. שיינין, המבקר היהודי, סוקר בירחון היהודי סובייטי "סאוועטיש היימלנד", המופיע במוסקווה, סרטים על נושאים יהודיים שהחלו להפיק בברית המועצות משנת 1919. בין היתר הוא מספר, כי לציון יום השנה הראשונה להקמת הצבא האדום הוצג הסרט "כאווער אבראם" (חבר אברהם). סרט רוסי אחר שיש בו נקודה יהודית מובהקת הוא הסרט "מימינא". בסוף הסרט מופיע הבמאי ג. דנליה ומספר סיפור על שני אנשים שלא הכירו לפני כן זה את זה, אחד ארמני והשני גרוזיני (יהודי גרוזיני), אך לאחר שנפגשו נקשרו ביניהם קשרי ידידות ואחווה.

וזה הסיפור כפי שמראים אותו על המסך הסובייטי:
המבקר היהודי ב. שיינין רואה בבכיו של איציק, היהודי הגרוזיני שעלה לישראל, נקודה גרוזינית. הוא שאול, מדוע בכה איציק? ובעצמו משיב: אולי השיר הגרוזיני עורר באיציק געגועים למולדתו, גרוזיה; אולי נחנק השיר הגרוזיני בגרונו, כי נזכר בגורלם המר של אחיו בנכר.

שיינין בא לידי מסקנה, כי אין בכוחו של הזמן לכבות את הרגש והגעגועים למולדת. להיפך, ככל שעוברות השנים כן מתלהטת הגחלת ובוערת, והכמיהה למולדת עוברת מאב לבן, מבן לנכד, מדור לדור. בין בחייהם ובין לאחר מותם.

האינסטינקט הנעלם, המחזיר את הצפור לקינה, יחזיר גם את הילדים והנכדים של אלה שעזבו את המולדת למולדתם הישנה, ולו רק ליום או לשעה. הם יבואו ויבואו - כך מקווה היהודי הסובייטי ב. שיינין.