"מטמאים את ההר"

שומרוני שכם מתנגדים לחפירות הארכיאולוגיות שמשרד רשות העתיקות עורך בהר גריזים, המקום הקדוש ביותר לשומרונים. אשר בן הכהן עבדאל העבתאי משכם, ממשפחת הכהן הגדול של השומרונים, מחה בחריפות על החפירות, שלדבריו "מטמאות את ההר".

הר גריזים הוא אחד מארבעת עיקרי האמונה של העדה השומרונית שהם: אל אחד; נביא אחד - משה בן עמרם; כתב קודש אחד - חמישה חומשי תורה; ומקום קדוש אחד - הר גריזים.

בבטאון "א.ב.", שמוציאה העדה השומרונית בחולון, פרסם אשר בן הכהן עבדאל העבתאי מאמר חריף נגד החפירות בהר גריזים. "האין מקום אחר בעולם לחפור בו חפירות ארכיאולוגיות כי אם על ההר הקדוש ?" הוא שואל. "האין עתיקות אלא אך ורק אצל השומרונים, באדמות השומרונים המעטות שנשארו ברשותם כיום ?" העבתאי מאשים את משרד רשות העתיקות כי הוא מנצל את מצבה של העדה, שהיא חֶברה קטנה שאינה מתערבת בעניינים פוליטיים, כדי להשתלט על ההר ולמנוע מבני העדה את הזכות לבנות את בתיהם על אדמותיהם.

האומנם הופקעו אדמות השומרונים כדי להפוך אותן לרכושה של רשות העתיקות? הוא שואל. ושאלה נוספת? האם נגזר על הר גריזים להיות מוזיאון של ממצאים ארכיאולוגיים על חשבון בני העדה, שרגליהם נדחקות מאדמותיהם? האם הממצאים שנתגלו על ההר חשובים יותר מבניית עתידם של השומרונים?

כיום בגלל החפירות האריכואלוגיות, אין שומרוני יכול לבקר בפסגת ההר בלי אישור מטעם האחראי לחפירות. קרה אפילו שאחד מבני העדה בשכם, שסייר באתרי החפירות שעל פסגת הר גריזים יחד עם בני משפחתו דווקא בשטח שרשום על שמו ושהוא רכושו הפרטי, נעצר כחשוד בגניבת ממצאים ונקנס על שבכלל העז לסייר במקום.

השומרונים בשכם חוששים מפני שמא יימנעו מהם בעתיד, בגלל החפירות, לקיים עליה לרגל בחגים למקומות המקודשים להם. מדוע הפסיקו את החפירות הארכיאולוגיות במקומות הקדושים לאיסלאם? שואל עבתאי. האין מקומות אחרים ביהודה ושומרון שראוי לחפור בהם אלא במקום המקודש לשומרונים? האין בכך משום ניצול חולשתה של העדה השומרונית, המונה לא יותר מ-547 נפש?

מתקבל הרושם, טוען עבתאי, שכל מה שמעניין את האחראי לחפירות הוא לחשוף עתיקות, כדי לפאר את שמו ולהיות מרואיין בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה. האם סיפוק שאיפה זו עדיף מהבטחת עתיד קיומו של הר גריזים?

עבתאי פונה אל קצין מטה הארכיאולוגיה, יצחק מגן, ומבקש ממנו שיתחשב ברגשותיהם של השומרונים, במצוקתם ובחולשתם ויתן הוראה להפסיק את החפירות בהר המקודש להם.

לטענת השומרונים, האחראי לחפירות בהר אינו נותן רשיונות בניה לאלה המבקשים לבנות בתיהם על אדמותיהם הפרטיות בהם, ואפילו אינו טורח לנמק את דחיית הבקשה, אבל ידוע שאין מאשרים בקשות כל עוד לא נבדק השטח המיועד לבניה על-ידי רשות העתיקות ולא הוצאו ממנו כל הממצאים הארכיאולוגיים, מה שנמשך, כמובן, זמן רב. השומרונים מבקישם לזרז את ההליכים על-ידי קביעת עובדות בשטח ומביאים דחפורים ליישור המקום המיועד לבניה. כך הולכים לאיבוד ממצאים שהיא ניצלים לו ביצע משרד העתיקות את עבודתו מיד לאחר הגשת הבקשה לבניה. לוּ זורז הטיפול היו גם נמנעות התנגשויות בין שומרוני קריית לוזה לאנשי רשות העתיקות החופרים בפסגת גריזים.

לאחרונה, בהתערבותו של מושל שכם אל"מ שמואל וראד, הושג סיכום לשביעות-רצון שני הצדדים: חפירות-הצלה יבוצעו בשטח ללא דיחוי, מיד לאחר הגשת הבקשה לבניה, ואם יתגלו ממצאים, הם יוצאו משם במהירות האפשרית. כך יזורז הטיפול באישור בקשות הבניה בשטח.

שומרוני חולון מכירים אמנם בכך שהחפירות הארכיאולוגיות הן תרומה חשובה לחשיפת עברו המפואר של העם השומרוני, אך הם סבורים שאין הדבר צריך לבוא בשום פנים ואופן על חשבון בניית עתידה של הקהילה השומרונית על ההר. הם דוחים על הסף את טענות רשות העתיקות כי היא פועלת בהתאם לחוק. כניעת הרשות בעבר הלא-רחוק לתביעותיהם של גורמים דתיים שונים במקומות קודשים אחרים מוכיחה כמאה עדים, לדעתם, כי שמירת החוק תקפה כל עוד לא קמה לה התנגדות תקיפה. קשה להם שלא להסכים לטענות עבתאבי שיש כאן אולי משום ניצול חולשתה של קהילה קטנה, שאין לה גב ולא נציגים בכנסת כמו שיש לחרדים למיניהם.