מפוני הרובע הנוצרי מאמינים כי ישובו להתנחל בסיוע השר השרון

לבחורי עטרת כהנים /
בסיכום פרק נוסף במסכת ירושלים הנבנית והולכת /
נרצה לחתום (לפי שעה ...) ב "מזמור תודה" על תקופה מבורכת /
מזמור תודה למעצבי מפעלי נאות-דוד /
בחורים יקרים שהסתערו על כל האולמות והחדרים /
... את צו הפינוי /
הפכו בידים לצו בינוי /
"דירות" שלמות נשאו על גב /
תוך דקות - "בית עכשיו" /
וביעף עברנו ממבנה לבית של ממש /
אל מול מקום המקדש /
תפילה ראשונה אל ציבור נרגש /
וקשיא: איך בחור ישיבה חכם ומלומד /
הופך בין רגע למחזיק סיר ותרווד ? /
... /
כי מלאכיו יצווה לך, לשמורך בכל דרכיך /
בבואך אך גם בצאתך /
גם אז הגיחו מאי שם אותם מלאכים /
ובאותה בת צחוק, באותה אמונה /
הושיטו יד לתינוק ולילדה /
סחבו שמיכות ומזוודות /
ואמרו להתראות /
ואכן קצרה היריעה מהכיל /
את כל החן והחסד שהערתם עלינו /
בנפש חפצה כל כך /
ובידוע שכל אלה בונים /
יסוד בלתי ניתן לפינוי כלשהוא /
בירושלים לב כל הלבבות /
בתפילה לבנין שלם /
מכל משפחות נאות דוד.