ההרג
בהר הבית הגביר את היריבות בין חצר
האדמו"ר מלובביץ' לבין
היהדות החרדית הליטאית שבראשה עומד
הרב אליעזר מנחם שך. אנשי "
דגל התורה" טוענים, כי לאנשי לובביץ' היה חלק גדול במה שקרה בהר הבית, וכי הם היו עלולים לגרום נזק גדול אפילו יותר.
אנשי "דגל התורה" טוענים כי, בהתוועדות שהיתה בליל שני של
סוכות, קרא הרבי
החב"די לאנשיו לעלות בהמוניהם אל המקומות המותרים בהר הבית ולערוך שם
שמחת בית השואבה. הקריאה הועברה בפקסימיליה לישראל, ואנשי הרבי בישראל הסבירו לנאמניהם כי
העליה להר הבית תביא לזירוז ההכנות המעשיות לבניית בית המקדש השלישי.
במסמך שהציגו אנשי "דגל תורה" נאמר, בין היתר: "מקובל אצל
חסידים שכאשר משיח יבוא יתפרסם הדבר
ברדיו ובעיתונות. ויהיה רצון שאכן יתממשו הדברים עוד בחג זה". ואשר לעליה להר הבית, לערוך שם את שמחת בית השואבה, אמר האדמו"ר: "יש לערוך שמחת בית השואבה מתוך שמחה גדולה ביותר, וכן להיכנס למקום המקדש - במקומות המותרים - ולערוך שם שמחת בית השואבה בשלמות הכי גדולה. עי"ז (על ידי זה) נזכה לרקוד
בירושלים ת"ו (תבנה ותכונן) בבית המקדש השלישי בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".
היהדות החרדית הליטאית טוענת, כי "
נאמני הר הבית בברוקלין" (חב"ד) מסוכנים יותר מעמיתיהם בירושלים, וכי אילו הגשימו את הצו של הרבי והיו עולים בהמוניהם אל
הר הבית, היה הדבר גורם להתפרעות המונית ולהרג גדול משהיה.
החרדים
הליטאים, השוללים את "המבצעים" של
האדמו"ר מלובביץ' ומכנים אותם "תעלולים ופעלולים", טוענים כי קשה לתאר ולשער את התוצאות החמורות של יוזמה זו, אילו התקיימה באותה צורה הפגנתית כפי שהורה הרבי לקיימה. זאת מלבד מה שהתריעו כבר בעבר גדולי הפוסקים נגד נסיונות הכניסה ל "מקומות מותרים" בהר הבית, משום חששות שונים בדיני טומאה וטהרה שרק "אפר הפרה" מטהר אותם ומשום אי-הוודאות בנוגע לגבולות המדוייקים של מקום המקדש.
הערות: * מדובר באירוע שהתרחש ב- 8/10/1990 בו מתפללי
הכותל המערבי נרגמו באבנים, בעקבות זה תקפו כוחות המשטרה את הערבים בכדורים חיים - בסופו של יום נספרו 21 הרוגים מקרב
הפלשתינאים.
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By