לזכור, לבדוק ולתקן

האבכה בחודש החמישי - שאלו יושבי בבל את הכהנים (זכריה ז' ג')

שאלה זו, ששאלו אנשי הגולה את הכהנים והנביאים - הראוי לנו לבכות ולהתענות בחודש החמישי (תשעה באב) על חורבן בית ראשון, עתה כאשר נבנה המקדש השני וירושלים הולכת ונושבת - שאלה זו עלתה גם בימינו אנו מיד עם קום המדינה והיא חוזרת ונשנית במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר הארץ שבריבונות ישראל גדלה, והעיר העתיקה שוחררה יחד עם הכותל-המערבי ויתר המקומות הקדושים. זכריה השיב שהצום והאבל לא נקבעו רק לזכר העבר של חורבן הבית. המטרה של הצום והתענית היא בדיקת המעשים של העם והשלטון, שהביאו לחורבן הבית, ותיקונם המיידי.

בחודש אב קרו אירועים טראגיים לעם היהודי, כפי שמובא במסכת תענית כ"ו ע"ב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ישראל (חטא המרגלים), חרב בית המקדש הראשון והשני, נלכדה ביתר, ונחרשה העיר. בחודש זה היה גירוש ספרד (1492), פרעות ת"ח ות"ט (1648), גירוש יהודי אוסטריה (1670), פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914), מאורעות תרפ"ט בארץ ישראל ועוד.

מפני מה חרבה ירושלים? מפני שנאת חינם. וכדי לתקן שלא יחזור שנית חורבן הבית יש להתחקות אחרי הסיבות שהביאו לחורבן ולסלקן. עתה כאשר ירושלים מתרחבת ומתפתחת, ושערי הארץ פתוחים לעליה המונית מברית המועצות, ושטח ישראל הריבונית גדול יותר מאשר בימי זכריה, הציעו אנשי הקיבוץ הדתי להוסיף לקינות המקובלות של תשעה באב גם את הקינה, שחיבר פרופ' א. א. אורבך ז"ל: הקינה של פרופ' אורבך לא מזכירה אף במלה אחת את חורבן הבית הראשון והשני, אלא מתייחסת לאירועים שקרו בימינו והיא אקטואלית גם כאשר העם היהודי חוזר למולדתו.

בחוברת "חגים וימי זיכרון - הצומות", שחיבר הרב ד"ר אפרים שך, בנו של הרב אליעזר מנחם שך, חוברת שיצאה לאור מטעם משרד החינוך, מביא המחבר את דברי ברל כצנלסון על תשעה באב:
ועוד כתב ברל:
וברל סיפר כי התריע על יציאתם של חברי הסתדרות נוער למחנה קיץ בלילה שבו מבכה ישראל את חורבנו. הוא כתב: שואל ברל כצנלסון.

דברי ברל אקטואליים גם כיום, אף כי ירושלים שוחררה ועצמאותנו היום לא פחותה מאשר בימי זרובבל וחבריו. ונסיים בדברי נחמה: "כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום התשיעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו " (זכריה ה' ח').