אמנם יש להן קצת שכל, אבל לא ללימוד תורה

על פי משנת הרב קוק לא כדאי שנשים ילמדו תורה - זה יחליש אותן ויפגע בדורות הבאים; הוא לא קונה את רעיון "השוויוניות המדומה" בין המינים

מעמד האשה במשנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מי שהיה ראש הרבנים לארץ ישראל והוגה דעות בעל שיעור קומה, לא ימצא חן בעיני הפמיניסטיות למיניהן, כפי שמפרשים זאת תלמידיו בעניין מעמד האשה בישראל.

בעיונים במשנת הרב קוק, המובאים בעלון "לאורו" המופיע מטעם המכון לחקר משנתו, מרחיב עורך העלון, הרב יעקב פילבר, מראשי ישיבת "מרכז הרב", את הדיבור על נושא מעמד האשה לפי משנתו של הרב קוק.

הרב פילבר אומר, כי אין זה סוד שבהשקפת היהדות הדתית והחרדית יש תפיסה מיוחדת בנושא זה, והיא אינה נגררת, לדבריו, אחר "שוויוניות מדומה" ולא אחר "האנרכיה המתירנית ההורסת כל חלקה טובה. השקפת היהדות בנדון מודרכת על ידי התחשבות בעולמה היהודי של האשה ובמגבלות שדרישות לחיי הצניעות מטילות עלינו".

כשמתבוננים על עניין האשה רואים מצד אחד בנות שהן ברוכות בשכל טוב ובכשרון נפשי הגון, ועם זאת אין הם עוסקות במעמקי המדעים השונים - אם בגלל תכונות נפשן או בגלל התפקיד המוטל עליהן בחייהן - לטפל כראוי בגידול ילדיהן לאחר העיבור, הלידה וההנקה, שכולם תפקידים נשיים בלעדיים הם.

הרב קוק שואל: איך עלינו להתייחס לנטייה המתגברת לשנות את תפקידן של הבנות ולשכלן בהשלמת השכל במעלה עליונה? עיסוקה של האשה במשימות ובתפקידים גבריים, גם אם לא יפגע באשה עצמה, הוא עלול לפגוע באושרם של הדורות הבאים. התפקידים שהוטלו על הגבר הם תפקידים המתישים אותו, ראש לכולם היא החובה לעסוק בתלמוד תורה יומם ולילה".

וכבר אמרו רז"ל: "למה נקרא שמה של תורה תושיה? מפני שהיא מתשת כוחו של אדם" (סנהדרין כ"ב ע"ב). כי ההתעסקות בפיתוח הכשרון השכלי מחליש את כוחו של הגוף. ומבארים, "אם גם האשה תעסיק עצמה בעבודה שכלית ובתפקידים גבריים ייפגע תפקידה האימהי והוולדות שייוולדו עלולים להיות חלשים ורפי אונים. וחמת חולשתו לא יהיה הדור הנולד מוכשר לקבל את יסודות החכמה והצדק, אור ה' ודעת אלקים, שרכישתם וקליטתם מצריכה נפש בריאה בגוף בריא, ואין הדור הנולד יכול לזכות להם רק בחלוקה נכונה ומאוזנת בין תפקיד האיש והאשה, וכדי שלא לבוא לחסרון זה אמרו חז"ל: כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תפלות" (סוטה כ' ע"א).

מפרשי משנתו של הרב קוק שואלים: אם העיסוק השכלי של האשה עלול לפגוע בכושרו של הדור הבא, לשם מה נוצר הכשרון השכלי של האשה? הייתכן שיוצר הנפש ימחוק כוחות נפלאים במין שלם מהאנושיות שלא יצאו אל הפועל במלוא תכונותיו. והם משיבים: יש לכשרונה השכלי של האשה תפקיד נכבד, אלא שלא לפי התכונה הרגילה אצל הגבר, אלא ברכה המיוחדת לה. את תפקידה הרוחני של האשה נוכל ללמוד מטבעה הגופני של האשה. האשה, בתפקידה הגופני, אינה יוצרת חדשות מעצמה, אלא מפתחת בכליה הגופניים את ההפריה שהיא מקבלת מבן זוגה הגברי. כך גם לגבי תפקידה השכלי; גם כאן היא צריכה להיות מודרכת מהשראתו והשפעתו של הגבר, החוקר ומעמיק בחכמה.

הבינה היתרה שהקב"ה חנן בה את האשה, ניתן לה להרגיש בנפשה העדינה ורכות מיזגה את הוד ההדרכה המוסרית וטוב הטעם של יראת ה' ודרך הצדק והישרות שהאשה מקבלתם מלימוד ומחקרם של החכמים שבגברים.

הרב קוק, באגרות הראי"ה, כותב בעניין לימוד תורה של האשה: "איסור לימוד התורה לאשה אינו כי אם ללמדה, אבל אם מעצמה לומדת על ידי שמיעה לא מצאנו לאסור", ומבאר את ההבדל בין ללמד את האשה, שהוא אסור, ובין שלומדת מעצמה. ההבדל הוא שההרחבה השכלית של האשה, לפי תכונותיה המיוחדות, צריכה לבוא מן האשה באופן חופשי.

ומטעם זה אין על האבות חובה ללמד את בנותיהם לימודים שכליים, כי רק בעיסוק חופשי של הבנות בעניינים שכליים יתגלה כושרן לכלכל ולטפח על פי רגשות לבבן את המדעים והמוסר ואת אורחות החיים הטובים, כפי הוראתם של חכמים, ואז תוכלנה המצויינות שבבנות להגשים בשלמות את תעודתן מבלי לפגוע בתכונתן הטבעית כפי שעשה אותן האלוקים, ועם זאת יבנו לנו בתים נאמנים ושלמים עם ה' ועם עמו.


מכתב שהופיע בתאריך 5/11/1992 במדור "תגובות" של עיתון "דבר".

החרדים, האשה, הרב קוק וגם הרמב"ם

נח זבולוני, המעורה כל-כך בחצרות היהדות הדתית-חרדית מספר לנו שבהשקפותיה מעמד האשה אינו ולא צריך להיות שיוויוני לגבר. האשה מיועדת לעיבור, לטיפול בגידול ילדיה לאחר העיבור, הלידה וההנקה. אל להן לעסוק במעמקי המדעים השונים.

"כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תיפלות". ולא רק זאת, אפילו בתפקידה הגופני אינה יוצרת חדשות מעצמה, אלא מפתחת בכליה הגופניים את ההפרייה שהיא מקבלת מבן-זוגה הגברי. וכך גם לגבי תפקידה השכלי. גם כאן היא צריכה להיות מודרכת מהשראתו והשפעתו של הגבר, החוקר ומעמיק בחכמה.

ואפילו הרב קוק הנאור, בעל הראייה הדתית-קוסמית, בעל הנטייה הפילוסופית-שירית מחפש מעין פשרה.

"איסור לימוד התורה לאשה אינו כי אם ללמדה. אבל אם מעצמה לומדת, לא מצאנו לאסור".

רק בעיסוק חופשי של הבנות בעניינים שכליים יתגלה כושרן לכלכל ולטפח על-פי רגשות לבבן את המדעים והמוסר וגם תוכלנו להגשים בשלימות את תעודתן מבלי לפגוע "בתכונתן הטבעית" כפי שעשה אותן האלוקים.

חברנו צבי יתום ז"ל שחקר ולימד תורת הרמב"ם סיפר לנו פעם שבעניין "תחיית המתים" - אחד מי"ג העיקרים ביהדות, היה מבטל לפני תלמידיו את העניין. ולשאלותיהם התמהות איך זה רבנו? ואיך? פטר אותם במשובה: האמונה בתחיית המתים היא בעיית "הקטינים - הטיפשים - והנשים". ולמה הנשים? כי אינן יודעות קרוא וכתוב ...

זה הכול ואידך זיל גמור.

שמואל קושניר, רמת גן


מכתב שהופיע בתאריך 12/11/1992 מאת מיכל הגאי, אחייניתו של זלמן שזר.

מכתב

בתנאי שתשאר "בבית פנימה"

לנח זבולוני שלום רב,

בעקבות רשימתך המאלפת ב "דבר" על רבם של החלוצים, הרב קוק זצ"ל, ויחסו לאשה ולמעמדה, נזכרתי במעשה ששמעתי בזמנו וכך היה:

בשנת תר"פ, נערך, כידוע, הישוב היהודי בארץ לבחירות ל "אסיפת הנבחרים". ברשימת המועמדים מטעם מפלגת אחדות-העבודה הופיעו גם שמותיהם של זלמן רובשוב ושל רחל כצנלסון. באותה שנה עמדו רחל כצנלסון וזלמן רובשוב לבוא בברית הנישואין, וחשקה נפשו של החתן המיועד, שהרב קוק הוא שיערוך את החופה. כבוד הרב נעתר לחתן, אלא שהתנה עמו תנאי מפורש: תמורת עריכת החופה על ידיו, חייבת תהא הכלה, רחל כצנלסון, להסיר את מועמדותה ל "כנסת ישראל" ולהתכבד ולשבת "בבית פנימה". התנאי נדחה, כמובן, על הסף (אם כי בלב כואב), והזוג הצעיר נאלץ להסתפק בברכתו של רב, שהיה בלי ספק פחות נאור ופחות מקובל על בני הישוב המתחדש ...

מעשה זה שמעתי מפי שניים עדים: מפיו של החתן דנן, דודי זלמן שזר, ומפיה של אמי-הורתי פרידה, אחותה של רחל כצנלסון, והיא שערכה את החתונה בבית ההבראה לפועלים בירושלים, שבו עבדה אז.

ושמא תאמר: עדות שניה זו, עדות אשה, פסולה היא על פי משנתו של הרב ...

חפצתי להביא לידיעתך סיפור, זה שבוודאי לא היה ידוע אפילו לך.

בברכה
מיכל הגאי
ירושלים