שתדלנות ולא מלחמה

חסידי הרבי מלובאביץ', שהם מראשי הפגנות הימין נגד הסכם השלום עם הערבים, ניסו להפיץ את הסיסמה "ארץ-ישראל בסכנה" בשכונות החרדיות של ירושלים, אך נתקלו בהתנגדות עזה מצד התושבים ונאלצו לברוח מהמקום. גם נסיונותיהם של החב"דניקים להחדיר לשכונות אלה את הפרסומים שלהם מבית-מדרשו של הרבי החולה בקראון-הייטס, לא עלו יפה. הם הורחקו מהמקום וסיסמאותיהם הורדו מהקירות.

בין החרדים בירושלים היו שהשתתפו בהפגנת הימין בשעת לוויות ההרוגים מרדכי ובנו שלום לפיד מחברון. כזכור, המפגינים הבעירו צמיגים, שרפו מכולות אשפה בככר השבת, ואף שלחו ידם בבנק הפועלים שבכיכר, ניפצו את חלונותיו והשמידו מסמכים חשובים של הלקוחות. הדבר עורר רוגזם של לקוחות הבנק, בתוכם חרדים רבים. בעקבות האירועים האלה קם האדמו"ר מבלז, הרב יששכר דב רוקח, הגורס "שטחים תמורת שלום" גם בגולן, ומתח ביקורת על החרדים ממפלגות "אגודת-ישראל, ו- "דגל התורה", שלקחו חלק פעיל בהפגנות נגד השלום.

"המחנה החרדי", בטאון חצר בעלז בירושלים, יצא בהתקפה שלא היתה כדוגמתה מבחינת חריפות הלשון, על החרדים שהשתתפו בהפגנות הימין נגד השלום. הבטאון מוקיע אותם, על שום שהם ששים להיראות בהפגנות הימין "הציוני-הלאומני", כלשונו, ואילו במאבק נגד חילול שבת והריסת קברים אין רואים אותם.

מוזר הדבר, נאמר בבטאון, שמי שאינו גורס הפגנות נגד הפגיעה בקודשי ישראל בא להפגין בעד הריבונות הישראלית על "השטחים" בשם התורה ובשם ההשקפה החרדית ("דגל התורה"). הפגנות אלו, נאמר בבטאון, זרות לרוח ההשקפה החרדית. לאישור טענתו הוא מזכיר את הכלל שקבעו גדולי התורה בשעתו (הרב שך), ש "פיקוח נפש דוחה שטחים".
היהדות החרדית ברובה הגדול - נאמר באותו בטאון - מתנגדת להפגנות בלתי חוקיות גם כשהן נערכות במאבק על קודשי ישראל. קל וחומר שהיא מתנגדת להפגנות הימין, שמעבר לסכנת הנפשות שבהן, רק קומץ של קנאים ואספסוף של פרחחים משתתפים בהן.

וכך נכתב ב "מחנה החרדי":

את העיתונאים החרדים, עמיתו של עורך "מחנה החרדי" הרב ישראל אייכלר, מזהיר העורך, כי הם משחקים באש כאשר הם מסיתים בעיתונות החרדית את הקוראים נגד השלום ובעד הלאומנות הציונית, הגוררת את הציבור והנוער החרדי לסגל לעצמם השקפות לאומניות ויוצרת סחף שלא יוכלו לבלום אותו בעתיד.