מצבות מנותצות בבית קברות ספרדי מן המאה ה-19

"הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל",אימרה זו הלקוחה מהמקורות (הזהר, פרשת נשא), חלה גם על בית הקברות הספרדי עתיק היומין "סמבורסקי" בירושלים. בית הקברות, שנחנך לפי 154 שנה על הר ציון, הוא בית קברות מוזנח; חלק מהמצבות מנותצות וחלקן שקועות באדמה בגלל הסחף. אבל נראה שמצבו העגום של בית הקברות אינו מטריד איש.

בשנת 1840 קנו יהודים ספרדים מירושלים שטח אדמה למרגלות הר ציון. במפות שונות מאמצע המאה ה-19, מסומן בית קברות יהודי על הר ציון. בתקופה מאוחרת יותר, נודע בית הקברות הזה בשם סמבורסקי. הקהילות הספרדיות נהגו לקבור בו מתים עניים, ולהטמין "שמות" שנאספו בבית הכנסת הספרדי בעיר העתיקה. משנת 1882 יש אפילו תיאור של הובלת הגניזה דרך שער ציון אל בית הקברות. הספרדים בירושלים החזיקו מקדמת דנא במצוות הגניזה. בקצה בית-הכנסת הוותיק "איסטנבולי" יש מערת גניזה, אליה הובאו לגניזה מכל בתי הכנסת ספרים קרועים, בלויי שמות, ספרי תורה, תפילין ומזוזות ותשמישי קדושה אחרים שבלו. בכל פעם שהמערה התמלאה היו יוצאים בקול המון חוגג בליווי הספרים, דרך שער ציון עד בואם אל אחת המערות אשר בקצה בית הקברות העתיק, סמבורסקי, לרגלי הר הזיתים. קיימת גם עדות שנהגו לטמון במקום שברי אבנים מהכותל המערבי.

בית הקברות שימש את עניי ירושלים, שלא היה ביכולתם לשלם בעבור הקבורה. את ההוצאות היה מממן ועד העדה הספרדית בירושלים. פנקסי הרישום של הנקברים במקום זה הם משנת תר"ב (1842) ואילך, אך אין ספק שגם לפני כן נקברו יהודים בחלקה זו, כפי שמעידים התאריכים על המצבות.

ועד העדה הספרדית בירושלים מאשים את המחלקה לענייני קבורה במשרד הדתות בהזנחת בית הקברות. הרב זליג ברוורמן מנהל אגף שירותי קבורה במשרד הדתות אמר בתגובה כי מאז פרוץ האינתיפאדה לא נעשה דבר במקום בשל החשש לפגיעה בעובדים. אולם לפני כן גידר משרד הדתות את המקום. כיום, הוסיף הרב ברוורמן, עם החלשות האינתיפאדה יש תקווה שמשרד הדתות יטפל בבית הקברות סמבורסקי.

מזוזות באלומיניום

דלתות אלומיניום, שרוחב הדלת כרוחב המשקוף, עוררו בעיות הלכתיות לגבי קביעת מזוזה. לפי ההלכה, המזוזה צריכה להיות ממוקמת מתחת למשקוף. בדלתות האלומיניום אין מקום לקביעת מזוזה לצד חלל הפתח תחת המשקוף.בדלתות אלה מצמידים את המזוזה לצד חוץ או לצד פנים, לא תחת המשקוף.
פוסקי הדור קבעו כי במקרה כזה בעל הבית אינו מקיים את מצוות מזוזה, במיוחד שמצוות מזוזה גם מתן שכרה בצדה, כמו שנאמר במקרא: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע השם לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ".

כדי לקיים את מצוות מזוזה גם בדלתות אלומיניום, מציעים לחרוט בתוך משקוף האלומיניום כדי לקבע שם את המזוזה.

שירות בריתות

"ברית יוסף יצחק" הוא ארגון חב"די לעריכת בריתות לעולים חדשים, במיוחד למבוגרים שבאו מארצות חבר העמים. בראש הארגון עומד אחד בשם ירון עמית.

כיתר "המבצעים" של חסידיו של הרבי מלובאביץ', כמו: טנקי המצוות, הנחת תפילין, צעדת ל"ג בעומר, ההכנות לביאת המשיח ועוד כהנה וכהנה, גם בארגון הזה יש משהו חריג. "ברית יוסף יצחק" נקרא על שם האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון ז"ל (1950-1880), שהיה חותנו של האדמו"ר האחרון הרב מנחם מנדל שניאורסון זי"ע (זכותו יגן עלינו) או כפי שהמשיחיסטים מוסיפים לאחר הזכרת שמו את הביטוי שיל"ו (שיחיה לעולם ועד). את הבריתות מבצעים באמצעות קופת חולים הכללית בירושלים, חינם אין כסף. הארגון מתקיים מתרומות ותורם לרך הנימול או למבוגר הנימול טלית או ספר חב"די. המוהל הוא האורולוג ד"ר צ'צ'קס, יהודי דתי, שיש לו גם הסמכה לעריכת בריתות למבוגרים מטעם הוועדה של משרד הדתות לפיקוח על המוהלים.

לפני הברית על הנימול להביא תעודת לידה מברית המועצות המאשרת שהוא יהודי. שלושה ימים לאחר המילה חוזר הנימול לעבודה. על שלושת הימים הוא מקבל תעודת מחלה.

עצב, מגיפה ושמחה

העלון "קשר עין", המופיע בירושלים, דיווח כי עיניהם של תלמידי ישיבת "מרכז הרב" המשרתים בצה"ל זלגו דמעות כמים כששמעו על הסתלקותו של הרב שלמה גורן ז"ל.

בעלון נאמר, כי ביחד עם כל המדינה דמעו עיניהם על האבידה הגדולה לעם ישראל שנלקח ממנו "ספר תורה" המכיל בתוכו את כל התורה כולה: ש"ס בבלי וירושלמי, ספרי, תוספתא, נגלה ונסתר גם יחד. ולזכותו יש לזקוף את כינון מערכת הרבנות הצבאית, ועל אלה בכו עיניהם.

שנית: מגיפת העיניים המסתובבת במדינה תקפה בעוז את מבצר הישיבה. המגיפה, הכוללת דלקת עיניים חריפה ותופעות לוואי נוספות, מדבקת מאוד ומדי יום נוספים עוד נפגעים. מודעות שונות מתנוססות בישיבה, קוראים להיזהר מהידבקות: לא להשתמש במגבות ציבוריות, לא לגעת בעיניים וכדומה. כן יצאו בקריאה לכל החולים, לנסוע לבתים, כדי לעצור את התפשטות המחלה.

אולם כפי שנאמר יש לסיים בכי טוב, והעלון מבשר לחיילים גם בשורה טובה: שמחה משולשת לאחר "שקט יחסי" – שלושה בחורים מישיבת מרכז הרב התארסו בבת אחת.

"רב אלוף בהלכות מדינה"

"שבת בשבתו", עלון היוצא לאור באלון שבות בגוש עציון בעריכת הרב ישראל רוזן ומופץ בבתי כנסת מדי ערב שבת, מקדיש גם הוא רשימת הערכה לרב שלמה גורן ז"ל, ומכנה אותו "רב אלוף בהלכות מדינה".

העורך כותב, כי נוסף לגדולתו של הרב גורן ולבקיאותו בתורה כולה, יש סמליות בדבר, כי דווקא בשבוע שבו נשמטה שמירת הר הבית מידינו והעברה פורמאלית לידי הווקף המוסלמי, בחסות מלך ירדן, הוכרע גם "איש ההר" (כלומר, הרב גורן, נ.ז.) ונפל זקוף על משמרתו. כנפי "תורה ומדינה" משיקות להר הבית, ועדיו טרם הגיעו ... כי עיסוקו האינטנסיבי של הרב גורן היה בהר הבית ובהלכותיו, והוא היה נוהג לעלות להר לתפילת מנחה ביום הכיפורים ובתשעה באב.

מצווה הבאה בעבירה

החרדים המפגינים נגד חילול השבת, בגלל התנועה ברחוב בר אילן, שהוא עורק תחבורתי מרכזי בעיר, מחללים בעצמם את השבת וחייבים מיתת סקילה מדאורייתא ...- בהאשמה חמורה זו יצאה חברת "מעוררין", אגודה חרדית העומדת על משמר הצניעות וקדושת השבת בירושלים.

"מעוררים" שואלת – לא כל כך לתומה – האם האיסור החמור לחלל שבת ברחוב בר אילן חל אך ורק על חילוניים ולא על חרדים? ועוד: האם האיסור על הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, או טלטול ארבע אמות ברשות הרבים בשבת, שחייבים עליו מיתת סקילה, הוא פחות חמור מיתר איסורי התורה? והאם אפשר לסמוך על היתרים מרוחקים?
לפי ההלכה, התקנת עירוב שיתיר לטלטל ארבע אמות בשבת ברשות הרבים מועילה אך ורק בעיר שאין בה שישים ריבוא נפש.

גם על היתר זה יש עוררין, וחולקים עליו רבים, המקפידים לא לטלטל ברחובות העיר בשבת.

""מעוררין" קבע כי ירושלים מכילה יותר משישים ריבוא, יחד עם הבאים אליה מהחוץ, ולכן אסור לטלטל בשבת בעיר, אפילו יש עירוב בירושלים, ומשום כך אשמים החרדים הבאים למחות בשבת ברחוב בר אילן או ברחובות אחרים של העיר, כי רבים מהם מטלטלים בעצמם בשבתות.

נוסף לאיסור החמור שהם מפירים, המחאה שלהם היא בבחינת "מצווה הבאה בעבירה" רחמנא ליצלן, ומשום כך קובעת חברת מעוררין, כי אין זה הוגן לתבוע מן החילונים לשנות את דרכם בזמן שהיהדות החרדית גופא מתנגדת לשנות את דרכה ...
אזהרה זו פורסמה בחודש כסלו.

היורדים מאוכזבים מהליכוד

היורדים מישראל לארצות הברית, תומכי ה "ליכוד", מאוכזבים מה "טרויקה" (נתניהו, לוי ושרון) של מפלגת הליכוד, שמפקירים את המדינה, אשר היורדים נתנו את חייהם בשבילה, משום שאינם מסוגלים להנהיג את המפלגה ולהקים אלטרנטיבה לממשלת "העבודה".

במכתב גלוי אל חברי הכנסת ביבי נתניהו, דוד לוי ואריק שרון, שפרסמו תומכי הליכוד באמריקה, הם אומרים לשלושה: "תתביישו! בימים קשים אלה, כשאנשים נרצחים בלב העיר תל-אביב, אנו, תומכי הליכוד בארצות הברית, מאוד מאוכזבים משלושתכם. אתם לא מסוגלים להנהיג את הליכוד ואתם ממש מפקירים את המדינה, שכולנו נתנו את חיינו בשבילה ותומכים בה ביד נדיבה ופתוחה בכל פעם שאנו נקראים לעשות זאת".

"אתם אשמים" – נאמר בהמשך המכתב הגלוי – "לא פחות מרבין, פרס וביילין, וכל כנופיית הבוגדים שלהם, בזה שאתם לא מסוגלים להקים אלטרנטיבה, אלא כל אחד ואחד שומר על הפוזה שלו ובינתיים הכול שוקע ..."

עוד נאמר במכתב הגלוי: "כשלוחמי אצ"ל מסרו את נפשם למען הקמת המדינה ועלו על הגרדום למען ארץ ישראל, הם לא עשו חשבונות אישיים, אלא נתנו את המקסימום – את חייהם הצעירים הי"ד.

ובסיום נאמר: "עשינו הכול למען הליכוד, ואתם ממשיכים את המלחמות הקטנות שלכם ..."