הלדינו חי בירושלים

מועדון חדש לזמרת הלדינו נפתח בירושלים, מפעל מפואר של ועדת עדת הספרדים ועדות המזרח, בשיתוף האגף לתרבות של העירייה

אנשים בעולם כולו, יהודים ולא יהודים, מחפשים את השורשים של העצים שנגדעו, על מנת להחיות את העץ ולשקמו יחד עם העצים שנטעו.

בירושלים – כמו שמטפחים את האידיש והתרבות שלה במועדון של החברה והתרבות ביידיש, בהרצאות, שירים, ימי עיון במיוחד לעולם החדשים שבאו מחבר העמים – נפתח בימים אלה מועדון לזמר בלדינו בשם ויני קנטארמוס הבה ונשיר, אחד מן המפעלים המפוארים של ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, בשיתוף עם אגף לתרבות של העירייה.

יוזם המפעל התרבותי, משה טסטה, סגן יו"ר ועד העדה, רואה במפעל זה הגשמת חלום חייו, ופנה בקריאה של אחינו הספרדים בירושלים לקחת חלק פעיל בפעולות התרבות של ועד העדה. ההופעה הראשונה של הזמר בלדינו התקיימה באולמי ועד העדה בנוכחות קרוב ל-200 איש, ביניהם גם צעירים ששפת הלדינו אינה שגורה בפיהם, שרצו להתבסס מהזמר הלדינו של בית אבא, ואילו המבוגרים, להם הייתה ההופעה מעין נוסטלגיה מהשכונות הירושלמיות כמו אהל משה ואחרות בשבתות ובחגים, וגעגועים וכיסופים לבית הישן וההתרפקות על זכר הימים שעברו. השירים שהיו מתובלים בסיפורים ואגדות עם בלדינו.

על כל זה ניצחה הסופרת מטילדה כהן-סראנה והזמרת בטי קליין עולה מארצות הברית ששרה בלווי גיטרה. את הערב החגיגי פתח והנחה בהצלחה ד"ר אברהם חיים חוקר והיסטוריון שמכהן כחבר ועד העדה ויו"ר הוועדה לחינוך ותרבות של הוועד, שהיה לשיחת היום בירושלים.

ענייני פריצות

"אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי" (ברכות ס"א ע"א), משמעות אמרה תלמודית זו היא: אדם המתלבט בין שתי דרכים מנוגדות עליו נאמרה אימרה זו. חרדים בירושלים מתלוננים על החיטוטים המיותרים של חבריהם לדעה, בפרסומים הנוגעים בענייני פריצות בחומת הדת ובצניעות, לדעתם הדבר שהוא מסוכן, עלול להביא לתוצאות הפוכות, שאליהן הם בעצמם לא התכוונו. והם מונים כרוכל את מספר המקרים כמו "דפי זהב" ומספר הטלפון העוסק בענייני מין, שהכניס רבים וטובים בהוצאות כספיות מרובות למרות שלא השתמשו בו מעולם.

הטענה שלהם היא "ממה נפשך" מי שיודע על הפריצות ממילא הוא נזהר, ומי שאינו יודע מוטב שלא ידע, ולמה להביא ידיעות רעות כאלו לציבור, כי היו מקרים רבים שהציבור לא ידע ולאחר הפרסום והאזהרות מצד החרדים הם "הציצו ונפגעו".

נזכרתי בעובדה, בירושלים בבית מסויים בשכונה חרדית היו מתאספים בחורים ובחורות ועסקו לאו דווקא בפלפולי דאורייתא. היה קנאי לדבר ופרסם על כך בבית כנסת ובקש להחרים את הבית. אולם התוצאה הייתה הפוכה, אחדים שקראו את האזהרה אמרו: ספק ברצינות וספק בבדיחה מושחזת: תודות לו, יש לי כתובת נוספת.

סגירת "יונייטד סינגוג קונסול"

באהלי החרדים בירושלים שמחה וששון צהלה ושמחה, למרות שה"פורים" עוד רחוק, בימים אלה נתקבלה בירושלים הבשורה המשמחת ש "יונייטד סינגוג קונסול", מוסד, הגג המשותף של האורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיביים בארצות הברית נסגר. "בשעה טובה ומוצלחת", מוסד זה היה כצנינים בעיני החרדים מסוגה של "אגודת ישראל" והשפעתו הייתה גדולה באמריקה. עוד לפני 40 שנה, חרדי ארצות הברית, מסוגם של אגודת ישראל, הוציאו איסור גמור על ההשתתפות במוסד זה, שהיה משותף לרבני "המזרחי", הרפורמים וקונסרווטיבים, הטענה כי מה להם ול "עוכרי ישראל ופורצי גדרות היהדות". למרות החירופים והגידופים המוסד היה קיים כאמור 40 שנה. וכן טענו החרדים כי השתתפותם של רבנים מהמזרחי (מפד"ל) באמריקה נותנת גושפנקא והכשר לזרמים "הדתיים" האחרים כמו הרפורמים והקונסרבטיבים, דבר שעלול להזיק במערכה נגד ההתבוללות ונשואי התערובת שתנועות אלו כמו הרפורמים מכירות בהן.

סגירת המוסד, באופן רשמי, נעשתה מחוסר תקציב, אולם הסבר זה לא נתקבל אצל החרדים והם תולים את הסגירה בפשיטת רגל רוחנית של אותן התנועות שלפיהן הן הרסניות ושורותיהן התרוקנו מהסיבה היחידה שהנוער והדור הצעיר מתנתק מאבותיו בנפלו ישר בזרועות ההתבוללות.

היו גם יהודים כאלה

העתונאי והסופר מיכאל ששר סיים לאחרונה כתיבת ספר שיחות עם הרב הלורד עמנואל יעקובוביץ, לשעבר הרב הכולל של חבר המדינות הבריטי, שהשתקע בירושלים.

בספר מספר הרב יעקובוביץ "פעם אמר לי אבי ז"ל שבגיל הבר מצווה שלו, הביאו אביו, כלומר הסבא שלי, בפעם הראשונה לווינה, בירת הקיסרות האוסטרו-הונגרית. השניים טיילוי להנאתם ברחובות הבירה ביום שבת קודש ולפתע אמר סבי לאבי: ההולך לפנינו הוא יהודי, למרות שהוא מעשן. אבי החיש את צעדיו ועבר לפני אותו האיש על מנת להיווכח שהסיגריה אכן דולקת. הוא פשוט לא האמין שייתכן שסיגריה תדלוק בשבת."