לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

מעמד האישה לפי המקורות


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | מה בירושלים (עמוד 13) - 07/02/1995 (יום שלישי)
מיון מהיר:
מאמר
1995
מעמד האישה בחברה הישראלית זוכה לאחרונה לדיון מחודש, בעקבות התבטאויותיהם של אל"מ גרשון הכהן ונשיא המדינה עזר וייצמן. נח זבולוני סקר את המקורות היהודיים בתקווה למצוא בהם תשובה לסוגייה הבוערת

על מעמד האשה בחברה הישראלית, במיוחד לאחר התבטאותו של אל"מ גרשון הכהן [ * ] שעורר ויכוח קולני בציבור, שלפעמים לא היה לעניין, בעיקר אצל הנשים הצדקניות שעשו על הקצין המוכשר עליהום ודרשו את התפטרותו מצה"ל. הלכנו למקורות כדי לשאוב מהם דעה ובינה וחכמה בנידון.

התורה השוותה אישה לאיש, אף על פי, שבלשון זכר, נאמרה, האשה שווה לאיש מלבד במצוות מיוחדות ובדינים ידועה וזאת מטעמים מיוחדים. כפי שנאמר: "אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל: אמר קרא (במדבר ה') איש או אשה כי יעשו מכל חטאת, השווה הכותב איש לאשה לכל עונשין שבתורה. דבי ר"א תנא (שמות כ"א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם השווה הכתוב אשה לאיש לכל הדין שבתורה וכו' (בבא קמא ט"ו ע"א).

האשה חייבת בכל מצוות לא תעשה שבתורה, חוץ מכמה, ומבלבד אלה, שאינם נוהגים בנשים מצד המציאות כגון: הלאו בקרבן פסח: "על ערל לא יאכל בו". בלאווין של עריות נשים מוזהרות כמו גברים. ישנה מחלוקת אם נשים חייבות במצוות ציצית , תלוי במחלוקת אם מצוות ציצית נוהגת בלילה, והיא מצווה שאין הזמן גרמא, אז האשה חייבת במצוות ציצית כמו, כל מצוות עשה שלא הזמן גרמן, אבל אם מצוות ציצית היא מצוות עשה שהזמן גרמא דווקא ביום ולא בלילה אז האשה פטורה ממצוות ציצית.

פסולה לדיון

גם בהלכה, אם אשה פסולה לדון, כלומר, לשמש כדיין, מחלוקת דבי ר"א שתנא לעיל ואלה משפטים אשר תשים לפניהם השווה האשה לאיש לכל דינין שבתורה, לפי תנא זה מותר לאשה לכהן כדיין עיין תוספות בבא קמא דף ט"ו ע"א תוספת דברי המתחיל "אשר תשים" וכו', כדרך דבורה הנביאה הייתה שופטת ...

למרות שעל הדור שדבורה שהייתה שופטת אומרים המקורות אוי לדור שאשה מנהיגתו (ילקוט שמעוני שופטים ד') על כך מסבירים כי ביטוי זה אינו בא לזלזל בדבורה, אלא זלזול באותו הדור שלא עלה בידו להעמיד איש ברמה שיעמוד בראש הפירמידה ...

ישנם דברים במקורות שהאשה עולה על האיש כגון: האשה מתבגרת ומתחכמת ומתפתחת מהר מאשר הגבר כמו שנאמר: "ויבן השם אלקים את הצלע" מלמד "שנתן הקדוש ברוך הוא בינה יתרה באשה יותר מבאיש" (נידה מ"ה ב), כלומר שהקדים בה הבינה יותר מבאיש והתוצאות אשה נעשית גדולה וחייבת במצוות בגיל 12 ויום אחד, והביא שתי שערות, ואילו הגבר נעשה גדול כאשר מלאו לו 13 ויום אחד והביא שתי שערות, גם בהבאת שתי השערות, אצל האשה ממהרות השערות לצמוח מלפני האיש וכמו כן גופה של אשה כבד יותר משל איש ולפיכך לפי המשפט העברי "מי ששוכר את החמור לרכוב עליו איש, לא ירכיב עליו אשה" (בבא מציעא ע"ט ב'), וכן טלטול של אישה קשה משל איש לכן נפסק בהלכה: המגרש את אשתו שאסורים לדור בחצר אחד (כתובות כ"ח ה') לכן על האיש לעזוב את החצר או הבית אפילו החצר הוא משותף לבעל ולאשה שגירש אותה.כי כתוב: "הנה ה', מטלטלך טלטלה גבר" (ישעיהו כ"ב י"ז).

הבושת של אשה גדולה משל האיש (תוספתא כתובות פ"ו) נשים לא חטאו בחטא עגל הזהב, במדרש תנחומא פרקי דר"א מה ילקוט שמעוני נאמר: אהרן שלח את הגברים לקחת מנשותיהם את הנזמים, והנשים סרבו לתת אבל הגברים תלשו את הנזמים מהנשים.

התרברבות

ישנן אצל נשים גם תכונות לא כל כך סימפטיות כגון התרברבות, בלשון המעטה, ולכן נפסקה ההלכה שאשה לא תצא בשבת ברשות הרבים במקום שאין עירוב עם תכשיטין, שמא היא תראה לחבריה ותתפאר בהם ותסיר אותם ותטלטל ארבע אמות, אבל לאיש מותר (ירושלמי שבת פרק ה' הלכה א'). ישנם גם דברים שהתורה הדגישה, האשה, כמו מכשפה לא תחיה (שמות כ"ב י"ז) ולא כתוב: מכשף לא תחיה, או מרבה נשים מרבה כשפים (אבות ב') מסבירים כי המרבה נשים מרבה צרות, כי האשה השניה נקראת "צרה" המונח זה בתלמוד, יבמות: "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום" (יבמות ב' ע"א) וכן ביבמות ט"ז א' "האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים". גם בתנ"ך יש ביטוי דומה: "וכיסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה" (שמואל א' ו') כינוי לכל לנשים שרואה בחברתה מתחרה באהבת הבעל.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל, שהתנגד לזכות בחירה לנשים לבחור ולהיבחר, הסביר את נימוקו בזה שאשה שמתעסקת בפוליטיקה ובעסקנות ציבורית פוגעת בצניעות ומשבשת את חיי המשפחה כי כבר נאמר כבודה בת מלך פנימה (תהלים מ"ה). כי לאשה אורבת סכנה של היצאנות, יותר מבאיש ועל כך נאמר שקר החן והבל היופי, אשה יראת אלוקים היא תתהלל (משלי ל"א ל').

במסכת תענית דף כ"ג מסופר: אבא חלקיה מגדולי הדור כאשר היה חוזר לביתו מבית המדרש, אשתו הייתה יוצאת לקראתו מקושטת, שאלוהו למה זה? וענה, כדי ... יתן עיניו באשה אחרת ...האשה צריכה להתקשט, אבל אך ורק פנימה בבית ולא בחוץ. לאשה ישנן תכונות, והיא חשופה בגלל מבנה של גופה ליצר של הגבר, ולכן עליה להיות, כבודה בת מלך פנימה ולא לעורר את היצר של הגבר.

לנשים ישנן גם זכויות היסטוריות כמו, אסתר המלכה שסיכלה את מזימת השמד של המן הרשע, עוד נאמר בשכר נשים צדקניות נגאלו ישראל (סוטה י"א) הטעם מפני שלא שקעו במ"ט (ארבעים ותשעה) שערי טומאה, ובחטא המרגלים חטאו רק הגברים כאמור, מאידך נאמר: "קול באשה ערווה" (ברכות כ"ד). אל תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה').

האשה מקופחת בעבודה ובעניינים מסויימים והמאבק נמשך בכמה תחומים בעיקר בתחום הכלכלי, על מנת לתקן את המעוותים יש לנהל את המאבק בצורה חכמה ולא בדברי סרק ובהכרזות בומבסטיות בהסברה המניחה את הדעת ובלא קנטרנות לשמה ... אלא בדברי נועם כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ...

מתפללות בציבור

לאחרונה בעידן של "החזרת בתשובה", נתקלים בירושלים, במחזה "מרחיב עין", נשים ובתולות, יושבות באוטובוסים ציבוריים ושופכות את רחשי לבן לפני כולן, בלשון פשוטה הן מתפללות ...

לכאורה דבר זה חיובי בחוגי היהדות החרדית, שהופכות את האוטובוסים ל "מקדשי מעט" כלומר לבתי כנסת ובתי מדרש.

אבל! אליה וקוץ בה, יש חרדים שמותחים ביקורת על תופעה זו, וגורסים כי יש גם, צניעות בתפילה. הם מספרים על רעייתו של אחד מגדולי הדור, מתנות בעלי המוסר בדורנו הוא הרב א. דסלר ז"ל, שהתפללה 3 פעמים ביום, אך לא זאת, הייתה גדולתה ותפארתה, הגדלות הייתה בכך שאיש לא ראה אותה מתפללת, היא עשתה זאת בצורה של "כל כבודה בת מלך פנימה" ואילו כיום אפשר לפגוש כאמור, בנות ונשים, עומדות במקום פומבי ומתפללות, הם החרדים טוענים , עם כל היפה והמעלות שבדבר הצניעות חסרה כאן ...

והם מסתמכים על הרב ר' חיים פרידלנדר ז"ל אשר בספרו "מסילות חיים בחינוך" הוא אומר:
"אנו בוחנים את המציאות בימינו, בנותינו היקרות והחשובות מבליטות לפעמים בלא יודעין את יראת השמים שלהן, בגעגועים חזקים בעת התפילה. לעתים יותר מבני תורה. הדבר הזה נעשה אפילו בפרהסיא גם מתחת לחופה, כאשר הכלות נושאות תפילה לאביהן שבשמים בלב טהור. מצויה תופעה זו ואין לנהוג כך בצבור, כי זה ממקד את תשומת הלב, של העומדים וזהו חוסר צניעות! לפי דעתו כל כבודה בת מלך הפנימה, לא מתבטאת רק בכך שאינה מסתובבת מאוחר בלילות, "פנימה" פירושו גם ב "פנימיות".


הערות: * המאמר בעקבות דבריו של אל"מ גרשון הכהן בהרצאה שהעביר לתלמידי בית ספר תיכון, בה אמר: "מקדמת דנא הגברים היו לוחמים והנשים זונות" והוסיף שמרבית התפקידים של נשים בצה"ל יכולים להיות מוחלפים ע"י מחשב ומשיבון.


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר מה בירושלים 1995
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות