"טיפה מן הים"

מחבר הקונקורדאנציית על התלמוד הרב חיים יהושע קוסובסקי ז"ל, השאיר אחרי מותו ירושה רוחנית עצומה, היא הקונקורדאנציה, שרבים נהנים מאורה הגדול. בעודו בחיים דאג ליורשו הרוחני וממשיך מפעלו הגדול, הוא בנו ר' בנימין שהוכנס בסוד סידור הקונקורדאנציה, לפי הקווים שהתוו בחיי אביו ממשיך הבן בהוצאתה ובסדורה.

תוך עבודתו צלל ר' בנימין קוסובסקי בים התלמוד, העלה ממנו פנינים וצירפן למחרוזת גדולה בצורת ספר, הנקרא בשם צנוע "טיפה מן הים" (הוצאת "שלהבת" ירושלים).

החיבור מסודר בצורת חידון שאלה ותשובה בצדה. סך הכול 405 שאלות ותשובות לכולן. השאלות מחולקות לפי עניין ועניין, כגון איזה אילו, כמה, על איזה, אילו, מה מי, איך, אימתי, היכן, מה, מפני מה, איך, מי אמר, מי היה, מי הם, מניין, ועוד.

יש שאלות שהתשובות להן הן הלכות וגם פסקי הלכות הנוהגים גם בימינו. לדוגמה, השאלה מאיזה מקום אין מקבלים גרים ? והתשובה היא מתרמוד. אין מקבלים גרים מתרמוד מפני שהיו ביניהם ממזרים רבים שנתערבו מבנות עשרת השבטים, (נידה נ"ו ע"ב). מטעם זה מחמירים גם עכשיו לא לקבל את הקראים בקהל ישראל.
שאלה מעניינת, איזו אשה היתה מניחה תפילין? (כידוע, נשים פטורות מהנחת תפילין שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות מהן), התשובה: מיכל בת כושי (בת שאול) היתה מניחה תפילין (עירובין צ"ו ע"א).

מחבר הספר דלה את הפנינים וגם היקנה לנו מושג על מנהגי הכנסת אורחים, שהיו נוהגים בימי התלמוד. לשאלה איזה מנהג נהגו בני ירושלים בקבלת אורחים, התשובה היא: הם היו פורסין מפה על פתח הבית. מנהג גדול היה בירושלים - מפה פרוסה על גבי הפתח, כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין, נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין (בבא בתרא צ"ג ע"ב).

תשובות שונות במדע הרפואה ובביולוגיה בספר. לשאלה אילו שני אחים שנולדו מאם אחת, ואחד צעיר מהשני רק בשלושה חודשים, משיב: יהודה וחזקיה, בני ר' חייא. מעשה ונשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חודשים והרי הם יושבים לפנינו בבית המדרש מאן נינהו? יהודה וחזקיה בני ר' חייא (נידה כ"ז יבמות ס"ה ע"ב).
מפני מה הכהנים היו חולי מעיים? התשובה, שהלכו יחפין ואוכלין בשר ושותין מים. (שקלים ה' ע"א). והנה תשובה לטבעונים ולצמחונים המתנגדים לאכילת בשר ודגים. לשאלה: מפני מה לא אכל ר' חסדא ירקות? התשובה היא: בעניותי - שגורר תיאבון, בעשירותי - שנכנס בשר ודגים במקומם. א"ר חסדא אנא לא בעניותי אכל ירקא ולא בעתירותי אכל ירקא (אני לא הייתי אוכל ירקות לא בעניותי ולא בעשירותי) בעניותי משום דגריר (מרבה תיאבון), בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (במקום שנכנס ירק יכנס בשר ודגים). (שבת ק"מ ע"ב).

מכיני שאלות ותשובות לחידון התנכ"י, במיוחד תלמידי חכמים שבהם, עשויים להעזר ממעיין זה - מעיין התלמוד, הנה כמה מהן: למי בישרו ידיעה לא משמחת באותה מלה שהוא בישר לאביו ידיעה מצערת? התשובה, יהודה. א"ר חמר בר' חנינה ב "הכר" בישר לאביו וב "הכר" בישרוהו. בהכר בישר: "הכר נא את כתונת בנך (בראשית ל"ז), בהכר בישרוהו: הכר נא למי החותמת והפתילים (סוטה י').
מי בשר ברב ובישרוהו ברב. התשובה: משה. א"ר לוי, ברב בישר, רב לכם בני לוי (דברים ט"ז), בני מחלקתו עדת קורח, וברב בישרוהו: ויאמר ד' אלי רב לך (דברים ג'). רב יש לך, הגיע מלכות של יהושע. (סוטה י"ג ע"ב).

המחבר קבע בספרו גם מפתח המסכתות, שמהן דלה את הפנינים. הספר ה "טיפה מן הים" הגיש לקורא, שזמנו אינו פנוי לדלות בעצמו ממכמני הרוח שלנו, וגם הוא מסודות ה "סידור" שאביו הגדול השאיר לו בירושה.