בעקבות בן זכאי

שלוש שאלות לרב משה הירש, "שר החוץ" של נטורי קרתא. "בקרוב תצא משלחת של נטורי קרתא לבגדד ותיפגש עם סדאם ותכרות עמו ברית אחים"

- מה דעתו של כבוד "השר" על ההרג בהר הבית ? ^{[ * ]}
מי שיש לו אפילו שמץ של מוח בקודקוד, מרגיש את הנס של ההשגחה הפרטית של ריבונו של עולם, שסיכל מהציונים את ההכרזה "הר הבית בידינו". על-ידי זה נמנע מרוב רובם של תושבי הארץ הקדושה שלא ייכשלו באיסור החמור שעונשו "כרת", בגין עלייתם אל מקום המקדש, בגלל שהם טמאי מתים ורק אפר הפרה האדומה מטהר אותם.

על ועדת זמיר ^{[ ** ]} איני יכול אלא לומר ש "מצורעים" אינם יכולים לבדוק את עצמם, כמו שנאמר "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". כולם באותו עסק מלוכלך - הן הנאשמים והן החוקרים ובפרט אלו שמינו אותם - והתוצאה היא שהציונים הופכים את העם היהודי ללעג ולקלס בעיני כל העולם כולו.

- אם סדאם חוסיין יכנס לירושלים, האם משלחת של נטורי קרתא תקבל אותו בדגלים לבנים ?
אנחנו לא לחמנו נגד סאדאם חוסיין ולא נגד אחינו הערבים הפלשתינים, ומשום כך אין אנו זקוקים לדגלים לבנים לקבל את סדאם חוסיין. דגלים לבנים הם אות לכניעה ואנחנו לא נכנעים, אלא נקבל אותם כאחים לדעה ...

ולעצם השאלה - רבי יוחנן בן זכאי לא חיכה שאספסיינוס ייכנס לירושלים, אלא הקדים ופנה אל אבא סיקרא בן אחותו, ראש הבריונים בירושלים, וביקש ממנו עצה איך לצאת לאספסיאנוס בלי שהבריונים ירגישו בכך. אבא סיקרא יעץ לו שיעשה את עצמו כחולה אנוש, גוסס, ואז יעבירו אותו בארון לקבורה מחוץ לירושלים. "הטריק" הצליח, ומה ביקש רבי יוחנן זכאי מאספסיינוס - "תן לי יבנה וחכמיה".

בגלל הבריונים איחר רבי יוחנן בן זכאי את המועד, ולא עלה בידו להציל קרוב לשני מיליון יהודים שנרצחו, ורק את יבנה הציל. בדומה לו, גם ה "נטורי קרתא" אינם מהססים לחכות עד שהחול יאזל, ובקרוב תצא משלחת של "נטורי קרתא" מחו"ל לבגדד ותיפגש עם סדאם ותכרות עימו "ברית אחים" כדי לקדם את פני הרעה, למרות שצעד נועז זה לא ימצא חן בעיני הציונים וגרוריהם הדתיים ו "החרדים" למיניהם.

- האם כדאי להתנות את יציאת עיראק מכווית ביציאת הציונים מהשטחים הכבושים ?
באחרונה, לאחר שגל הטרור פקד את כל הארץ ובמיוחד את ירושלים, ומדי יום ביומו נפלו קרבנות חפים משפע, החליטו "חכמי חלם" לסגור את השטחים ולהפריד בין המדינה הציונית לבין המולדת הפלשתינית.

הם סגרו את השטחים ימים אחדים, אין יוצא ואין בא, אבל לא לאורך ימים, כי זה פגע באורח החיים של התושבים היהודים, והכלכלה היהודית והבניה עמדו "דום" כמו השמש בגבעון. הסירו את הסגר גם בגלל שהפלשתינאים קיבלו אותו בברכה, כי ראו בו מעין "אתחלתא דגאולה" להקמת מדינה פלשתינאית עצמאית שתתפשט לכל הארץ.

אמנם סגר זה היה עשוי לפתור את הבעיה הפשלתינית הערבית, כאמור, אבל בכך לא תיפתר הבעיה הפשלתינאית - היהודית. "נטורי קרתא", הנשראים תקועים במדינה הציונית, לא יסכימו לנצח לשלטון ציוני על שום מקום בארץ הקודש, ולכן אנו אומרים: "ישראל בטח בה' " ומתפללים "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" ועכשיו ...