מחקר הלכתי על שחרור מחבלים

מחקר הלכתי מקיף הדן בשחרור 76 המחבלים ששחררה ממשלת ישראל, ביניהם 33 שנידונו למאסר עולם בגין כי התובע לא דרש עונש מוות! - תמורת החייל אברהם עמרם שנפל בשבי המחבלים בפשיטת צה"ל בלבנון בהפירו את פקודת מפקדו. פרסם הרב יהודה גרשוני תלמידו המובהק של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל רבה הראשי של ארץ ישראל. הרב גרשוני דמות ידועה בעולם התורני ובעולם הישיבות היה ראש ישיבת "ארץ ישראל" בניו-יורק, מחבר ספרי הלכה על נושאים שונים, מתגורר כעת בישראל.

שחרור 76 המחבלים המסוכנים שהשתתפו בפעולות רצח ופיגועים בישראל ואף של ילדים, תמורת שחרור אברהם עמרם עורר תגובות ופולמוס בציבור, במיוחד לאחר שהממשלה ששחררה את המחבלים החליטה על דרישת עונש מוות למחבלים דומים. בגין התגובות השונות פירסם הרב גרשוני את מחקרו ההלכתי בנידון לאור ההלכה היהודית, והוא מביא אסמכתאות מן הש"ס, פוסקים וגדלי התורה וההלכה בדורנו ובדורות האחרונים שדנו בבעיה דומה לשלנו.

במחקרו קובע הרב גרשוני כי דינו של אברהם עמרם הינו בבחינת "מאבד עצמו לדעת" בגלל שהפר את פקודת מפקדו וערך את הטיול מבלי שקיבל פקודה על כך ובניגוד להוראות הקבע של צה"ל, וזאת בהסתמך על אחד מגדולי התורה וההלכה בדור האחרון והוא הרב יוסף באב"ד אב בית דין של טרנופול בעל מחבר ה "מנחת חינוך" על ספר החינוך שחיבר הרב אהרן הלוי מברצלונה, ספר לימוד הנפוץ בעולם התורני ובין חוגי הישיבות ונחשב לספר קלאסי. הרב באב"ד שנפטר בשנת 1875, קבע כי אין חובה ומצווה להציל מאבד עצמו לדעת, ולכן בנידון שלנו ספק באם הייתה מוטלת על הממשלה החובה להציל את אברהם עמרם ...

נקודה נוספת והיא החשובה והאקטואלית ביותר עורר הרב גרשוני והיא, האם מוטלת חובה ומותר לסכן ציבור שלם בספק סכנת נפשות בכדי להציל ע"י כך נפש מישראל השרוי בוודאי בסכנת נפשות? הרב גרשוני במחקרו מסתמך על הרב ר' מאיר שמחה הכהן ז"ל רבה האחרון של "המתנגדים" בעיר דוינסק, לטביה שנפטר בשנת 1926, היה מגדולי התורה וההלכה בדורנו, הוצע לו כס הרבנות בירושלים בשנת 1906, אבל סירב לקבלה בשל בקשת קהילת דוינסק, היה תומך נלהב של ישוב ארץ ישראל וסירב להצטרף ל "אגודת ישראל" בהיווסדה.

בספרו "אור שמח" על משנה תורה של הרמב"ם קובע ר' מאיר שמחה הכהן בהסתמכו על הרמב"ם כי לא רק שאסור להכניס את הציבור בספק סכנת נפשות בשביל להציל אחד הנמצא בסכנה ודאית, אלא גם להיפך, אין חיוב להציל את כל עם ישראל הנמצא בסכנה ודאית ע"י הכנסת נפש אחת מישראל בספק סכנה. נוסף לכך אפילו רוצח שגלה לעיר המקלט אין מוטלת עליו חובה להציל את כל עם ישראל מסכנה ודאית ע"י שיכנס בספק סכנת נפשות. הלכה זו מובאת ברמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ז' הלכה ז-ח, שם נאמר:
עד כאן הרמב"ם. יוצא מזה כי אפילו להציל כל עם ישראל מסכנה ודאית אין מוטלת חובה על הרוצח הגולה לצאת מעיר מקלט ובכך להסתכן כיון שדמו הותר לגואל הדם.
הלכה זו מובאת ברמב"ם היא גמרא מפורשת במסכת מכות דף י"א ע"ב.

לאור כל הלכה זו לא היתה מוטלת על ממשלת ישראל החובה לשחרר 76 מחבלים מסוכנים ששחרורם הוא בחזקת ודאי שימשיכו בפעולות הרצח והפיגועים ואף בתינוקות, נשים וזקנים.